תכנית הלימודים המעשה הטיפולי ת”א למחזור 2026-29
שנה א’
סמסטר א’
9:30-11:00 קליין וממשיכיה – ד״ר אלי זילברברג
הסמינר יעסוק ברעיונות מרכזיים בחשיבתם של של קליין וממשיכיה. נדון במושגים כמו העמדות, פנטזיה לא מודעת, דחף החיים והמוות, צרות עין, הזדהות השלכתית, אדיפוס המוקדם והמאוחר, אהבה, נפרדות ועוד. נקרא מאמרים של חנה סגל, בטי ג’וזף, רון בריטון, ג׳ון שטיינר, אליזבט ספיליוס, רחל בלס ואחרים.
11:15-12:45 הלא -מודע בקליניקה שלנו – מר דני איגר
ייחודה של הפסיכותרפיה האנליטית הוא בהתמקדותה בלא-מודע. אולם אם הלא-מודע כשמו כן הוא – לא יודעים אותו – כיצד אפשר בכל זאת לדעת ולהבין אותו? באילו אופנים הלא מודע “מדבר” וכיצד המטפל האנליטי מקשיב לו בשעה הטיפולית? כיצד תוכל הקשבה כזאת להנחות אותנו כאשר נרצה להחזיר משהו למטופל בצורת פירוש? על שאלות אלה ננסה לענות בעזרת כיווני מחשבה ועבודה אנליטיים.
13:15-14:45 סמינר קליני – גב’ יוליה זרצקי וגב’ נעה אייל
סדנת חורף – שני ימי ה’ רצופים בסוף הסמסטר, בשעות 9:30-12:4
קריאה נוירופסיכואנליטית בכתבים של פרויד על היסטריה – ד”ר יפתח בירן
פרויד הציע ב״מעבר לעקרון העונג״ שהביולוגיה, ״מלכות האפשרויות הבלתי מוגבלות״ תיתן מענה ופתרון לרבות מהשאלות הדינמיות שהוא מעלה. מטרת הקורס לעיין במספר מאמרים של פרויד העוסקים בהיסטריה, תוך בחינה בדיעבד של האופקים הנוירולוגים של חשיבתו הפסיכואנליטית ועדכונים מתוך פרספקטיבה של מדעי המוח העכשוויים.
נפתח בסדנה במבוא קצר על המוח במחשבה פסיכודינמית ונעבור לקריאה במס׳ מאמרים של פרויד העוסקים בהיסטריה ובהם בין השאר תיאור מקרה של המיאנסתזיה בגבר עם היסטריה (1886), הסקירה של פרויד על היסטריה מ – 1888, קטעים מ ״מחקרים בהיסטריה״ (1895), תיאור המקרה של דורה – ״פרגמנט מתוך אנליזה של היסטריה (1905) ומאמרו של פרויד על הפרעות ראייה היסטריות (1910).
הקריאה תהייה בחלקה קרובה לטקסט ובחלקה עם קשב מרחף ומעט מרוחק. במהלך הסדנה ישובצו תיאורי מקרים של מטופלים ״נוירולוגים״ ומטופלים ״רגילים״. המשתתפים בסדנה מוזמנים להביא תיאורי מקרים רלבנטיים ויחד נחשוב כיצד ניתן להעשיר את החשיבה הדינמית מתוך הבנה מוחית.
יום השלמות – בשעות 09:30-12:45 – שני ימי סדנה
סמסטר ב’
9:30-11:00 התסביך האדיפלי וגלגוליו בפסיכואנליזה – גב’ הדס רייזפלד-עינת
התסביך האדיפלי מצוי בלב התיאוריה הפסיכואנליטית בניסוחו של פרויד וממשיך ומלווה את התפתחותה וגלגוליה התיאורטיים במהלך השנים.
בקורס נכיר את המיתוס של סופוקלס, נלמד כיצד הסיטואציה האדיפלית מבנה, לפי פרויד, את ההתפתחות הנפשית והנוירוזה ונעקוב אחר זוויות מאוחרות יותר המפתחות הבנות אלו. נלמד על הרחבת המושג אצל כותבים נוספים המדגישים את הקשר שלו להתפתחות החשיבה, הנפרדות ועיצוב יחסי האובייקט. לצד טקסטים של פרויד, נקרא גם מכתבי קליין, בריטון, שטיינר, קינודוז, בנג’מין ואחרים. נתבונן בדוגמאות קליניות וננסה לראות כיצד תורמות ההבנות התיאורטיות שנלמדו לעבודתנו בקליניקה.
11:15-12:45 אמנות זו של הפסיכואנליזה – המימד האישי, החולם והיצירתי בחשיבתם של אוגדן ובולאס – גב’ גולי פורת
״כל פסיכואנליטיקאי חייב…להמציא מחדש את הפסיכואנליזה למען עצמו.
האנליטיקאים המציגים את ההמצאה מחדש, הם השומרים על רמה של יצירתיות החיונית להתפתחות החשיבה״ (בולאס).
מטרתנו כפסיכואנליטיקאים היא לאפשר למטופל את ״חלימת חווייתו שלו; וכך לחלום את עצמו באופן מלא יותר אל תוך קיום״ (אוגדן).
בקורס נפתח את ההקשבה לממד היצירתי, החולם והאישי במפגש הטיפולי, בהשראתם של שני הפסיכואנליטיקאים והכותבים היצירתיים והחולמים האלו.
13:15-14:45 סמינר קליני – גב’ יוליה זרצקי וגב’ נעה אייל
סדנת קיץ – שני ימי ה’ רצופים בסוף הסמסטר, בשעות 9:30-12:4
הטיפול על פי גישת פסיכולוגית העצמי – ד”ר גיא אור
בסדנה נעסוק בכמה ממושגי המפתח של הטיפול הנפשי על פי גישתה של פסיכולוגיית העצמי, בתוכם: תפיסת השדה הנפשי כסובייקטיבי, נרקיסיזם וצרכים נרקיסיסטיים כלגיטימיים, זולת-עצמי והעברות זולת-עצמי, גישתה של פסיכולוגיית העצמי להגנה ולהתנגדות, והבנת התהליך המרפא בטיפול לפי גישה זו. בסדנה נקרא קטעים רלוונטיים בעיקר מהכתיבה המאוחרת של היינץ קוהוט וננסה לבחון השימוש ברעיונות אלה בקליניקה.
שנה ב’
סמסטר א’
9:30-11:00 קריאה בכתבי וילפרד ביון – ד”ר אסף יעקובי
“במפגש בין שתי אישיויות נוצרת סערה רגשית” (ביון, 1979).
בדומה למפגש הטיפולי, גם הקריאה בכתביו של ביון מעוררת חוויה רגשית מטלטלת. היא דורשת מאיתנו לנוע מן החוויה חסרת-הצורה אל עבר הידיעה והפירוש, רק כדי להרפות מהם ולשוב אל אי-הידיעה. הקורס יתמקד בשאלות שבמרכז החשיבה הביוניאנית: מהי האמת הנפשית? כיצד ניתן לדעת אותה? וכיצד ניתן לתקשר אותה? דרך קריאה בטקסטים נבחרים, נחקור את התנועה הנפשית שבין התשוקה לדעת לבין המאמץ להימנע מתסכול, בין להרגיש כאב ליכולת לסבול כאב. נעמיק בעמדה האנליטית, עמדה של ספק, המתבוננת ופוגשת את החוויה כאן ועכשיו..
11:15-12:45 ממשיכי ביון – על הרצפטיביות של המטפל – גב’ מיכל טלבי-אברבנאל
התיאוריה של ביון יצרה שינוי והתפתחות בטכניקה הפסיכואנליטית המאפשרים להעמיק אל הרבדים השונים של הכאן ועכשיו של השדה הטיפולי ולהיות במגע אף עם אזורים ארכאיים בנפש שנותרו ללא אפשרות לייצוג מנטאלי. בקורס נדבר על תהליכים אלה כפי שהם נדונים על ידי ממשיכי ביון. נבחן את הקשיים בהם נתקל המטפל הנדרש להתמודד עם הכאב הנפשי העולה מנשיאת החוויות הקשות של המטופל ונחקור את האופנים בהם אנו יכולים “לתת מבט שני” ולהיעזר ב”סמנים” הקיימים בשדה הטיפולי על מנת להגדיל את הרצפטיביות שלנו ולאפשר התרת תקיעויות והעמקת הטיפול. נדון ברעיונות של גרוטשטיין, אוגדן, ג’ודית מיטרני, ברנז’ה וברנז’ה, אנטונינו פרו, וורמוט, צ’יב’יטרזה ואחרים ונעבד רעיונות אלה דרך דוגמאות קליניות מהספרות ומהעבודה הקלינית של המרצה ושל התלמידים.
13:15-14:45 סמינר קליני – גב’ יעל מגל ומר חנן הלר
סדנת חורף – שני ימי ה’ רצופים בסוף הסמסטר, בשעות 9:30-12:4
מיניות ילדית – יואל מילר
” The great discovery of psychoanalysis is perhaps less the existence of infantile sexuality than its active presence in the unconscious psychic life of the adult.” (Widlocher, Daniel, 2002. Primary Love and Infantile Sexuality: An Eternal Debate“)
המושג של מיניות ילדית מהווה אחד מאבני היסוד של חשיבתו של פרויד ובפסיכואנליזה. לדבריו המיניות מהווה גורם מרכזי בהתפתחות ובהבניית האישיות. לעומת זאת, כבר כמה עשורים שבשיח התיאורטי והקליני נעדרת חשיבה ממוקדת מיניות. הדגשי התיאוריה הפסיכואנליטית מתמקדים ביחסי אובייקט ובהתפתחות העצמי. בסמינר נלמד שאלו שני צירים מקבילים ששזורים זה בתוך זה בהבניית ובהבנת האישיות, ושתיאוריה אחת איננה מייתרת את השנייה. יחסי האוביקט משפיעים על המיניות והמיניות משפיעה על יחסי האוביקט. ננסה ליצור מרחב של חשיבה והמשגה של שני צירים אלה ונחדד את המבט של המטפל על מופעי המיניות בשיח הטיפולי. בין היתר נקרא בכתביהם של פרויד, בריטון, ביקרסטד ברין, מלצר וסקרפונה.
סמסטר ב’
9:30-11:00 מצבים מנטאליים ראשוניים – גב’ חווה פרומקין-לויאן
בקורס נדון במצבים נפשיים קדומים, אשר לא עברו מנטאליזציה בקשר אם-תינוק ולא זכו לייצוג ב- mind של התינוק. נחקור חוויות של מוות רגשי, התקיימות נעדרת ממשות ומשמעות והצפה של חרדות כיליון. נראה כיצד מצבים שאינם ניתנים לחשיבה מקבלים ביטוי בחוויות רבות עוצמה לעיתים קרובות באופן תחושתי או סומטי, ונותנים הד ליחסי אובייקט ראשוניים טרום-מילוליים ואף טרום-לידתיים. התייחסות למצבים מנטאליים ראשוניים מאפשרת הרחבה של הבנה של פתולוגיות שונות וכן – שינוי בטכניקה הטיפולית וביחסי העברה והיא רלבנטית לעבודה טיפולית דינמית עם ילדים ומבוגרים.
הסמינר יתבסס על קריאה במאמרים של טסטין, אוגדן, ויניקוט, פיונטלי, מאיילו, ביק, מיטרני ומלצר.
11:15-12:45 עבודת השלילי ומצבים נעדרי ייצוג בנפש – גב’ אורלי חסון-כץ
הקורס יעסוק במצבים נפשיים הנוגעים בטראומה, אובדן ייצוגי האובייקט או במצוקה הקשה שבאי היכולת לייצוג. נדון בהקשר זה במושגים הלקוחים מהפסיכואנליזה הצרפתית: עבודת השלילי, האם המתה וההלוצינציה השלילית (אנדרה גרין), עבודת הפיגורביליות, הכפיל ותשליל הטראומה (בוטלה ובוטלה) המעטפת המחוררת ומעטפת העור כמגילת קלף ראשיתית לרישום מצבי טראומה מוקדמים (אנזייה). לצד הספרות המקצועית, ילווה הקורס גם בדוגמאות קליניות ובדוגמאות מתחום האמנות הפלסטית.
13:15-14:45 סמינר קליני – גב’ יעל מגל ומר חנן הלר
סדנת קיץ
שני ימי ה’ רצופים בסוף הסמסטר, בשעות 9:30-12:4
כתיבתו המוקדמת של ביון –ליהי נוי
בסדנה נקרא ביחד את המאמר שכתב ביון בשנות החמישים –”Language and the schizophrenic” (1953. מאמר זה שייך לתקופה שרבים מכנים אותה “ביון המוקדם”, ומנגידים אותה בזאת מהתקופה המכונה בפי רוב כיום – “ביון המאוחר”. חלוקה זאת פוגעת, בעיני, ביכולת שלנו לקרוא את מאמריו של ביון תוך התייחסות ולמידה מרצף ההתפתחות שמאפיינת כל כך את חשיבתו. נקרא מאמר זה מתוך נקודת מבט זו – נבחן את התפתחות החשיבה שלו ושל רעיונותיו המרכזיים בשנים אלו, הן מזווית השנים שבהן הם נכתבו (כתיבתו המוקדמת) והן מזווית רטרוספקטיבית, תוך התחלת היכרות עם כתיבתו המאוחרת.
כהקדמה לקריאה במאמר זה נתחיל בקריאת מאמרו של פרויד Formulations on the Two Principles of Mental Functioning מ – 1911. מאמר זה נתפס כמכונן בחשיבתו של ביון והרעיונות שמועלים בו מהווים בסיס לחשיבה שהחל לפתח בשנים שאותן נחקור בסדנה.
שנה ג’
סמסטר א’
09:30-11:00 עבודה אנליטית על פי פרויד ולאקאן – גב’ אילנה גולדשמידט-היימן
מה מפתיע אותנו אצל פרויד, מה מעורר בנו את התשוקה לקרוא שוב ושוב בחיבוריו? האם הנחישות הבלתי מתפשרת שלו לפענח את נפש האדם מדביקה אף אותנו? פרויד ראה בעבודת פיענוח זו כלי עיקרי לחקירה וריפוי.
לפי לאקאן, אנליטיקאים פוסט פרוידיאניים התרחקו מרוח זו, והוא הזהיר מפני ‘היסגרות של הלא מודע’. לאקאן מציע אופן עבודה ייחודי, המאפשר הקשבה לאמת הסובייקטיבית של המטופל, על מנת לפתוח מחדש את הדרך אל הלא מודע על פי פרויד.
במהלך הקורס נתחקה אחר הלוגיקה של העבודה האנליטית, בהישען על החשיבה התיאורטית והקלינית של פרויד ולאקאן.
הסמינר יזמין השתתפות פעילה סביב חומר קריאה, ויניאטות מהספרות ומעבודתם של המשתתפים.
11:15-12:45 על נרקיסיזם וטיפול – ד״ר שרון שטרית
״…נדמה היה כי התנהגותם הנרקיסיסטית (של הנוירוטים) הציבה את אחד הגבולות לאפשרות ההשפעה עליהם״ (הצגת הנרקיסיזם, פרויד).
מדוע הנרקיסיזם מציב גבול/מחסום בפני השפעת האחר? ובמובן זה מציב גבול בפני ההשפעה של המטפל/טיפול ומהווה את אחד ממתנגדיו העקשניים של הטיפול האנליטי?
בסמינר נכיר את אופן פעולתו של הנרקיסיזם בנפש, את מאפייניו והקשיים שהוא מציב באפשרות של האדם להיות מטופל ובאפשרות שלו לפגוש את עצמו, במלוא חוויתו. נלמד על היבטיו השונים של הנרקיסיזם והתופעות הקליניות הקשורות אליו באמצעות קריאה בכתביהם של פרויד, קוהוט, רוזנפלד, שטיינר ואנדרה גרין.
הסמינר ילווה בדוגמאות קליניות.
13:15-14:45 סמינר קליני – גב’ דרורית גיל וגב’ רותי ליס
סדנת חורף – שני ימי ה’ רצופים בסוף הסמסטר, בשעות 9:30-12:4
היבטים קליניים של רגרסיה – גב’ סופי דביר
“מקובל לחשוב שיש מידה של סכנה ברגרסיה של מטופל במהלך פסיכואנליזה. הסכנה אינה ברגרסיה אלא באי נכונותו של האנליטיקאי לפגוש ברגרסיה ובתלות שהיא חלק ממנה” וויניקוט, 1954.
במהלך הסדנה נתעמק בהבנת משמעות הרגרסיה בעבודה הקלינית, בחשיבות קיומה והאופן בו עובדים עם מצב מורכב זה, המכיל בתוכו את החזרה אל מצב הכשל הראשוני, אל הייסורים, הכאב והפחד, אך בו זמנית גם אל האפשרות לתיקון הכשל והתפתחות וצמיחה נפשית מחודשת ואמיתית. הסדנה תתבסס בקריאת כתביו של וויניקוט לצד התייחסות לכותבים כגון פרנצי, חאן, באלינט, ליטל, אוגדן, אייגן, בולאס, אשל ועוד המרחיבים ונוגעים בסוגיית הרגרסיה בעבודתם.
סמסטר ב’
9:30-11:00 התהוות הנשיות – כמיהה אחיזה געגוע והצורך בעצמיות ונפרדות – גב’ נעמי מילר
בקורס נפגוש את האופן בו מתהווה האישה בתוך הקשר הראשוני עם האם, את הצרכים המנוגדים בתוכה, ואת והחרדות שמאפיינות אותם. הכמיהה והאחיזה באם והחרדה מאובדן העצמי ומהיבלעות בתוכה ובתוך גופה. הצורך בנפרדות ובעצמאות והחרדה לאבד את האם כאובייקט ראשוני ובלעדי.
נתחיל בפרויד שחשב שעל הבת לפנות מן האם לעבר האב כדי לגלות את נשיותה, אם כי גם הוא הכיר בכך שנשים רבות נשארות עם הזיקה המקורית אל האם ואף פעם לא עושות את התפנית אל האב.
בהמשך נקרא על חשיבות החיבור למרחב הווגינלי הפנימי, על הנשיות כמסכה, החרדה מפני נשיות ״גברית״ של כוח יכולת והצלחה, על החשיבות בהזדהות של האישה עם זוג הורים, על הקושי של האם לשחרר את ביתה ועל גרעין מלנכולי שמתחייה באנליזה של אישה אצל אישה. נחשוב ונשאל על אקטיביות ופאסיביות כמאפיינים של גבריות ונשיות.
11:15-12:45 המיינד של המטפל, העמדה ההתייחסותית והדיאלוג הלא-מודע – גב’ תמי דרור-שיבר
תאורטיקנים רבים, הן מהכיוון הפוסט-ביוניאני והן מהכיוון ההתייחסותי, עסוקים באופן בו המיינד של המטפל משפיע על המתחולל בין בני הזוג הטיפולי ועל השדה המשותף שבין המטפל והמטופל.
לפי אנטונינו פרו, המאפיין הייחודי המופיע לכל אורך עבודתו של ביון הוא המעמד המשמעותי שהוא מעניק לחיי הנפש של המטפלת במהלך המפגש. הוא שם דגש על נקודה מרכזית אצל ביון: על הדרך בה נפשה של המטפלת, תפקודה ואי-תפקודה נכנסים לשדה.
אוגדן מדבר על הרברי של המטפל ועל השלישי האנליטי, סימינגטון מקשיב למה שקורה במיינד שלו עצמו ולדיאלוג הלא- מודע שבינו לבין המטופל ופרו מדמה את נפשו של המטפל ל”מעבדה יקרת מציאות”. ההתייחסותיים מדברים על “פסיכולוגיה של שני אנשים” אל מול “פסיכולוגיה של אדם אחד” ובודקים את השלכותיה של תפיסה זו על מארג יחסי ההעברה וההעברה-הנגדית. כמו כן הם חוקרים את שאלת הסובייקטיביות של המטפל ואת השפעותיה על המרחב הטיפולי.
בקורס נבדוק את השפעות העומק של המיינד של המטפלת על הסיטואציה האנליטית ונחדד את הקשבתנו לדיאלוג הלא-מודע ולשדה המשותף. כמו כן – ננסה להאזין לתדרים נוספים בהעברה הנגדית ולהתבונן בה ברזולוציה גבוהה יותר, באופן שיסייע לנו להשתמש בה כבמצפן ברגעים לא פשוטים בטיפול.
נלמד מאמרים של תומס אוגדן, נוויל סימינגטון, אנטונינו פרו, לואיס ארון, ג’סיקה בנג’מין, ג’ודי דייוויס ועוד ונעזר בדוגמאות שיביאו המשתתפים מעבודתם.
13:15-14:45 סמינר קליני – גב’ דרורית גיל וגב’ רותי ליס
סדנת קיץ – שני ימי ה’ רצופים בסוף הסמסטר, בשעות 9:30-12:4
התייחסות לזמן – גב’ מיכל עוזיאלי
חווית הזמן היא יסוד מרכזי שבאמצעותו אנו מבינים את חיינו ומעניקים להם משמעות. בפסיכואנליזה נתפס הזמן האובייקטיבי כנגזר מהזמן הסובייקטיבי. בסדנה נעסוק בזמן כממד בסיסי המארגן אינטגרציות ראשוניות, ממד אשר יישא לתמיד את חותמו של האחר.