פותחים חלון לפסיכואנליזה
2022-2023
סדרת הרצאות שמציעה טעימות תיאורתיות והצצה אל חדר הטיפולים הפסיכואנליטי
סדרת הרצאות שמציעה טעימות תיאורטיות והצצה אל חדר הטיפולים הפסיכואנליטי. התכנית מיועדת לסטודנטים, מתמחים, מטפלים ולבעלי עניין מקצועי בחשיבה הפסיכואנליטית.
ההרצאות עוסקות בתשתית החשיבה הפסיכואנליטית, ומשלבות נושאים תיאורטיים עם חוויות ודוגמאות מחדר הטיפול. לאחר ההרצאה מתקיים דיון פתוח עם המשתתפים על נושא ההרצאה בפרט, ועל פסיכואנליזה בכלל. ההרצאות ניתנות על- ידי פסיכואנליטיקאים בכירים מהחברה הפסיכואנליטית בישראל.
התכנית מתקיימת בזום, אחת לחודש, בימי רביעי בין השעות 20:30-21.45
ההרשמה החלה
לתשלום לסדרה בת 6 הרצאות הינו 160 ש”ח – לחץ כאן
תשלום להרצאה בודדת 30 ש”ח – לחץ כאן
תכנית ההרצאות
8.11.23 “מרחב מרסופיאלי (כיסי)” / יואל מילר
מטרת הרצאה זו היא להסתכל על התרומה והדינמיקה הפנימית של הטכנולוגיה התקשורתית (ICT -INFORMATION AND COMMUNICATION
TECHNOLOGY) לעבודה האנליטית והטיפולית שלנו. הרעיון לעבודה זו נולד הרבה לפני פריצת מגפת הקורונה בעקבות מטופלת שהתחילה את הטיפול כשהיא כותבת אליי בצאט תוך קיום המפגש בחדר. בהמשך היא כמעט שלא דברה בפגישות, אבל בחרה לכתוב אליי באופן מאסיבי בווטסאפ בין הפגישות. בנסיון להבין את פשר העניין אני מביט על הווטסאפ כמבטא מרחב SPACE משותף למטופל ולמטפל. אנסה להסביר ולהבין את השימוש במרחב הזה כיצירה של מרחב כיסי MARSUPIAL (ריי 1986) וכהבניית אני-עור (אנזייה 1995) באזורים בהם הוא היה חסר. הווטסאפ אז משמש כמרחב של התמזגות וכדרך למנוע פרידה ומרווח טרם זמן.
אנסה להבין למה מטופלים זקוקים להשתמש בכלי של כתיבה אל המטפל במקום הדיבור כמקובל בפסיכואנליזה ופסיכותרפיה. בעיניי בתנאים מסויימים, הווטסאפ יכול לשמש כסביבה שמקדמת ומסייעת להתפתחות נפשית בשונה מהגנה אשר תוקעת ועוצרת התפתחות.
19.12.23 “Exit Lines and Exit Phenomena” / צילי מישל גרנק
הרצאה זו תעסוק באתגרים ובמורכבויות הניצבים בפנינו כשהמטופל אומר דבר מה או מוסר מסר לא וורבלי על סף הדלת, אחרי שהפגישה לכאורה כבר הסתיימה. אנסה להשתהות במחוזות סף אלה ולהתייחס לקושי של המטפל להבין את המתרחש ולהתייחס אליו.
10.1.24 “על היכולת (ואי-היכולת) לחלימה ותנועה במצבי נפש מיניים ” / ענת שומן
בהרצאה זו אבקש להציע כמה מחשבות פסיכואנליטיות על האפשרות לנוע בתוך מצבי נפש מיניים, בזיקה ליכולת לשאת אחרות (Otherness) בנפש. מתוך כך אתאר מצבי נפש מיניים קפואים וחזרתיים כדוברי שפה פסיכוסומטית אשר ׳מחזיקה׳ רישום קונקרטי של מפגש טראומטי עם אחרות. בהמשך אתייחס לאופנויות נוכחות והתערבות אשר עשויות לקדם שינוי נפשי, יצירת תנועה באזורי נפש נוקשים ורווי חרדה כביטוי של התפתחות והרחבת העצמי.
13.3.24 “בחפץ לב – מחשבות על השימוש בפלפון בטיפול, מהיותו חפץ מסכי וממסך מקשר, לאפשרות המגע דרכו עם רבדים כמוסים בנפשו של המטופל” / עידית דורי
בהרצאתי ארצה להדגים תנועה עדינה משימוש בחפץ אותו מביא מטופל איתו, כאובייקט בשירות אומניפוטנציה הישרדותית ינקותית, לעבר יכולת להשתמש בו כגשר לקראת מרחב פנימי. אדגים את מחשבתי כתופעה כללית, אך גם אתייחס לאיכויותיו הייחודיות של הפלפון. אתייחס לשימוש בפלפון בשלושה רבדים התפתחותיים. ברובד ראשון, נוכחותו כבאובייקט חושי – שמיעתי ויזואלי, משמשת הגנה של מעטפת עור משני, ובו-זמנית מאפשרת השתקעות של זוג הטיפולי בחוויה חושית ראשיתית. ברובד שני, השימוש בפלפון מהווה ערוץ דרכו נחויית מחדש טראומה ינקותית. דרך יחסי העברה והעברה נגדית, צף שיבוש חווית השתקפות המבט ההורי בחווית התינוק, אותה כיניתי ‘פזילה נפשית’. ברובד נוסף, השימוש בפלפון הוא כ’שלישי’, כאפשרות להתבוננות משותפת בחוויה פנימית וממשית. דרך טיפול ארוך שנים בילדה מאומצת, אדגים כיצד התפתחה ‘שפה פרטית’ של ‘היות עם’ ‘בתוך’ הפלפון. פירוש הדרגתי של חרדות ראשוניות והגנות של נסיגה מקשר, איפשר תנועת חיים ומעבר משימוש בפלפון כחפץ בשימוש הגנתי, דלוזיוני וממית, לעבר גילוי אפשרות השימוש בו כפלא-פון, באופן תקשורתי ‘חפץ-לב’, שהתניע התפתחות סימבולית ומשחקית.
10.4.24 “האם האמת משנה? העולם הפנימי במשטר רודני” / תמי דרור שיבר
בהרצאה אתאר את האופן בו שילטון רודני המתבסס על כוח, שקר, דיסאינפורמציה ושליטה על המחשבות משפיע על נפשו של הפרט. כשהמסר השילטוני הוא שאין לחשוב באופן עצמאי, להסתקרן, להטיל ספק ולבקש אחר האמת, ההנהגה למעשה אוסרת על האזרחים לראות את המציאות כמות שהיא ובכך מעוורת את עיניהם ומעוותת את תפיסתם. אני רוצה להציע שסובייקט הגדל באווירה כזאת מפנים את האספקטים המעוורים שהשלטון מפעיל עליו והם פועלים בנפשו באופן שאותו אני מציעה לכנות: האובייקט המעוור המופנם.
האובייקט המעוור המופנם יעוות את תפיסת המציאות, יפגע בהתפתחות הדחף לידע ובסקרנות (קליין, 1931) ויתקיף את יכולתו של האדם לחשוב ולדעת (ביון, 1962).
22.5.24 ” “ויהי במחצית הדרך של חיינו”: מחשבות על המידלייף” / אורנה לירון בורנפלד
המידלייף, אמצע החיים הוא מרחב פסיכולוגי בו המציאותיות והבלתי נמנעות של המוות האישי נהיות עובדה. ההכרה בסופיות מטלטלת איזונים קודמים, הפצע הנרקסיסטי נפתח מחדש בתנאים אלו, והעיסוק בנושאי ערך עצמי, זוגיות ומיניות נהיה דומיננטי, כמו גם העיסוק בהתמקמות הבינדורית המחודשת, בין ההורים המזדקנים לילדים שגדלים. אתן טעימה מהעבודה עם נושאים אלו בקליניקה.
