תכנית שנה א’
סמסטר א’
הדרכה קבוצתית – סול פרץ , לילי דגן, תמי שוהם
מבוא למחשבת פרויד – מרכזים: רחל ראובינוף ואמנון אייל
מבוא למחשבת פרויד [המשך] – מרכזים: רחל ראובינוף אמנון אייל
סמסטר ב’
מבוא למחשבת קליין – סול פרץ
הדרכות קבוצתיות – סול פרץ , שרית פנחסי שקרוקה
הסיטואציה הפסיכואנליטית – שרית פנחסי שקרוקה
תכנית שנה ב’
סמסטר א’
מבוא למחשבת ויניקוט – ענת שגב
הדרכה קבוצתית – מיכל עוזיאלי, ענת שגב
העברה והעברה נגדית – מיכל עוזיאלי
סמסטר ב’
קוהוט ופסיכולוגית העצמי – טובה ויינברג
הדרכה קבוצתיות- טובה ויינברג, אמנון אייל
מתיאוריה לטכניקה – התערבות ופירוש בטכניקה הפסיכואנליטית – אמנון אייל
תכנית שנה ג’
סמסטר א’
עבודה עם חלומות בפסיכותרפיה פסיכו-אנליטית: דרך המלך אל הלא מודע – ענבל סקסיג ביטון
הדרכה קבוצתית – ענבל ביטון, טובה וינברג, תמי שהם/ענת שגב
מחשבת הרגרסיה לתלות / וויניקוט II – תמי שהם
מצבים מנאטליים ראשוניים – אורלי חסון-כץ, מוניקה פרידמן ושירי בן בסט
סמסטר ב’
מבוא לחשיבה של ביון – רחל ראובינוף
הדרכה קבוצתית – רחל ראובינוף, תמי שהם , ענת שגב , טובה וינברג
עבודה טיפולית עם ילדים -דפנה גולדנברג, רקפת ארבל
סדנאות
הסדנאות יערכו בכל סוף סימסטר, בשני ימי לימודים מרוכזים.
שנה א’
סדנת חורף – סדנת אתיקה (סדנה מרוכזת בת יום אחד, מתקיימת במכון הפסיכואנליטי בתל-אביב, במשותף עם תכניות ליבה נוספות של מרכז הלימודים) רותי ליס, סיגלית בודוך ריש
סדנת קיץ – קנאה והכרת תודה – ניצה חזן
שנה ב’
סדנת חורף – להיות אישה – גוף, נפש ומה שביניהם:על נשיות בתיאוריה הפסיכואנליטית ובקליניקה – דפנה בהט
סדנת קיץ – טראומה משנית – יעל דשא
שנה ג’
סדנת חורף – סדנא בנושא כתיבה פסיכואנליטית -דנה בקר-גורדין
סדנת קיץ – החשיבה הקבוצתית של וילפרד ביון וחלימה קבוצתית – דפנה בהט
תקצירים
הדרכה קבוצתית
במסגרת ההדרכה הקבוצתית מחולקים תלמידי התוכנית לקבוצות הדרכה קטנות, כשלכל קבוצה מדריך משל עצמה. התלמידים יביאו לקבוצת ההדרכה חומרים מתוך עבודתם הקלינית, על מנת לחשוב על החומרים, בתוך ובעזרת הקבוצה, באופן שירחיב את הבנתם של התהליכים הטיפוליים ויחבר את הקליניקה אל התיאוריה.
מבוא למחשבת פרויד – מרכזים: רחל ראובינוף ואמנון אייל
הקורס עוקב אחר התפתחות החשיבה התיאורטית והקלינית של פרויד, החל בתיאוריית הטראומה והפיתוי של מחקרים בהיסטריה (1893-5) ו’המצאת’ הלא מודע’, דרך ‘פשר החלום’ ותיאורית המשאלה אל תיאורית המיניות הילדית, תפיסת הנרציזם, תסביך אדיפוס והמודל הסטרוקטוראלי. לצד התבוננות והעמקה במודלים התיאורטיים הקורס יבחן את התפתחות הטכניקה הטיפולית מתוך מתן דגש להשתנות תפיסת ההעברה ממכשול לכלי מרכזי ללא מודע. הקורס יועבר על ידי מספר מורים שכל אחר מהם ילמד את אחד הנושאים מתוך נקודת המבט שלו, באופן שיצור פסיפס מורכב ועשיר של התפתחות המחשבה הפרוידאנית, פסיפס שיהווה בסיס ותשתית להוראת התיאורטיקנים שבאו אחרי פרויד נשענו עליו ופיתחו את התיאוריה שלו לכיונים מגוונים ושונים.
מבוא למחשבת קליין – סול פרץ
אף שקליין ראתה בעצמה ממשיכת דרכו של פרויד, בפועל היא יצרה תאוריה חדשה ומקורית משלה לחיי הנפש, והרחיבה את תאוריית הדחפים לתאוריה העוקבת אחר גלגולי היחסים עם האובייקט. עבודתה, בעיקר עם ילדים, שפכה אור חדש על עולמו הפנימי של התינוק, והביאה לחידושים מרחיקי לכת בהבנת מצבים מנטליים ראשוניים, ובהבנת התינוק שבמבוגר. בכך קליין לא רק הביאה לפריצת דרך בתחום הטיפול הפסיכואנליטי בילדים, אלא הפרתה והעשירה גם את תחום הטיפול במבוגרים. בהתאם לכך, נלמד איך קליין וממשיכיה ממשיגים צמיחה נפשית בריאה לעומת התפתחות מצבים פתולוגיים. הקורס יעקוב אחר התפתחות החשיבה התאורטית והקלינית של קליין, וידון במושגי היסוד שהנחילה, ושהפכו לנכסי צאן ברזל בספרות ובעשייה הפסיכואנליטית, כמו: הפנטזיה הלא מודעת, העמדה הסכיזואידית-פרנואידית, העמדה הדפרסיבית, הזדהות השלכתית, חמדנות צרות עין וקנאה, תיקון, ועוד. בנוסף, לאורך הקורס, ניגע ביישומים הקליניים של תפיסות אלו, ונתאר את המפגש הטיפולי, ואת תפקיד המטפל מבעד לעדשות התאוריה הקלייניאנית
הסיטואציה הפסיכואנליטית – שרית פנחסי שקרוקה
הקורס יעסוק בסיטואציה האנליטית ובתרומה של הסטינג (המסגרת) להתרחשות המעשה הטיפולי וביחסי הגומלין ביניהם. המסגרת היא זו המכילה את התהליך המתקיים בתוכה והיא מסמנת את הגבול בין פנים חוץ וכוללת את ההסדרים הפיזיים כגון: מקום, משך זמן המפגש ותשלום. נבחן תפיסות הרואות במסגרת את החלק האבהי, שמשקף את המציאות, ובתהליך הטיפול אלמנטים אימהיים של הקשבה והכלה. הקורס יתבסס על מאמרים תיאורטיים ועל חומר קליני שיביאו המשתתפים מתוך עבודתם.
מבוא למחשבת ויניקוט –ענת שגב
מתוך קריאה משותפת של מאמרים, נעקוב אחר התפתחות החשיבה הויניקוטיאנית וננסה להבין כיצד בתוך סביבה פסיכואנליטית שהייתה סוערת ופורה באותה מידה, ועל רקע עבודתו של ויניקוט כרופא ילדים הפוגש בקליניקה שלו אימהות המחזיקות בזרועותיהן תינוקות, החלו לנבוט ולהתפתח בתוכו רעיונות חדשים ואישיים מאוד שהשפיעו, ומשפיעים עד היום, על הבנתנו את הנפש, ההתפתחות והתהליך הטיפולי. נבחן יחד כיצד מחשבות על ה-׳אפשרות לשמר את דרך החיים האישית למן הרגע הראשון׳ (זכרונות לידה, טראומת לידה וחרדה, 1949), נוכח פגיעות חודרניות סביבתיות המעוררות תגובה, הפכו אט אט להמשגות תיאורטיות מורכבות ורבות פנים, הקושרות את כשלים בתהליך כינון ה’היות’ להתמוטטות נפשית מוקדמת ולהתארגנות ההגנתית המכוונת לאי פגיעות.
העברה והעברה נגדית –מיכל עוזיאלי
נבחן את התפתחות תפיסת וההעברה הנגדית בתיאוריה הפסיכואנליטית, החל מראייתם כמכשול לעבודה הטיפולית, ועד לאפשרות לראות אותם ככלי מרכזי בעבודה הטיפולית, כלי המאפשר להבין לעומק את הדינמיקה הלא מודעת של המטופל ואת האופן בו היא חיה בתוך חדר הטיפול ומאפשרת למטפל להבין, לחשוב ולעכל חומרי נפש מוקדמים, ראשוניים ולא מנוסחים. נבחן גם כיצד התיאוריות הפסיכואנליטיות השונות המשיגו את את תפיסת ההעברה וההעברה הנגדית בתוך המטא-פסיכולוגיה הספיצפית לכל אחת מהן וכיצד המשגות אלה מרחיבות את הכלים העומדים לרשות המטפל ביצירת תהליכי התפתחות ושינוי
קוהוט ופסיכולוגית העצמי –טובה ויינברג
הופעתה של פסיכולוגית העצמי במרחב הפסיכואנליטי היוותה מהפך בתפיסת נפש האדם. במקום האדם המונע על ידי דחפיו, כפי שהוא מתואר על ידי הפסיכואנליזה הפרוידיאנית, שם קוהוט במרכז את העצמי, השואף לכונן ולממש את עצמיותו. התפתחות העצמי קשורה קשר הדוק בסביבה בה הוא גדל. אין קיום ללא נוכחות של אחר, זולתעצמי, אשר משהה את “אחרותו” ומהווה מצע להתפתחותו והתהוותו של העצמי והאמפתיה היא התשתית לעמדה זו.
בקורס נעקוב אחר תובנות העומק אליהן הגיע קוהוט ואשר מהווים את הממד המהפכני של פסיכולוגית העצמי, ונבחן כיצד משליכה נקודת המבט הזו על נושאים קליניים שונים. נעמיק במושגי היסוד של פסיכולוגית העצמי: הנרקיסיזם התמרותיו, העצמי וצרכיו הבסיסים, זולתעצמי והכמיהה להימזגות עמו, נבין מהי אמפתיה ומה כוחה המרפא ונבחן הפרעות שונות בראי פסיכולוגית העצמי
עבודה עם חלומות בפסיכותרפיה פסיכו-אנליטית: דרך המלך אל הלא מודע –ענבל סקסיג ביטון
הקורס יעסוק בתיאוריה ובפרקטיקה של עבודה עם חלומות במסגרת הפסיכותרפיה הפסיכואנליטית. במהלך הקורס נלמד את התיאוריה הפרוידיאנית הקלאסית לפירוש חלומות, נכיר את הגישה הקלייניאנית והנאו-קלייניאנית לחלומות, ונתוודע לפירוש חלומות מנקודת מבטה של תיאוריית העצמי של קוהוט.
מצבים מנאטליים ראשוניים – אורלי חסון-כץ, מוניקה פרידמן ושירי בן בסט
בשיעור נתמקד בהקשבה לקצוות הפרימיטיביים של החוויה, לחרדות ראשוניות אשר מקורן בהתפתחות הנפשית המוקדמת ומציפות במצבי שבר והתפרקות ברמות ארגון נפשי שונות. ויניקוט (1963) תיאר את הייסורים הכרוכים ב’חרדה שלא ניתן להעלותה על הדעת’: “חזרה למצב של אי-אינטגרציה, נפילה אינסופית, אובדן החבירה בין גוף לנפש, אובדן תחושת הממשי והיכולת להתייחס לאובייקטים”. נדון במצבי חרדה אלה ובהגנות הקדמוניות שמקימה הנפש למולם, נלמד להקשיב לוריאציות ארכאיות של השפה הנפשית ולהבחין באופנויות פרימיטיביות של הכלה, החזקה עצמית וחיבור לאובייקט חלקי, מפרספקטיבות של כותבים שונים (ביק, טסטין, מלצר, מקדוגל, אנזייה, אוגדן, אלינה שלקס, דנה אמיר ועוד).
מבוא לחשיבה של ביון – רחל ראובינוף
מטרת הקורס – ללמוד את ביון דרך אי הידיעה, דרך המקום המרכזי שביון נותן לחוויה של “לא לדעת” כתנאי לצמיחה, להתפתחות, כמנוע לחיים. במהלך הקורס יושם דגש על מושג ה”למידה מתוך ניסיון” שתבע ביון, כלומר, הלמידה היצירתית השואפת לחפש את המשמעות החד פעמית והחוויתית של ההתנסות. כמו כן ייבחנו מושגי יסוד בחשיבה של ביון , כמו : “רכיבי ביטא”, “רכיבי אלפא”, “פונקצית אלפא”, רברי, “מיכל-מוכל”, וכן רעיונות מחשיבתו המאוחרת. הקורס ישולב בקריאה בטקסטים תיאורטיים וקליניים של ביון.
רגרסיה בטיפול פסיכואנליטי – תמי שהם-מישקין
רגרסיה בטיפול פסיכואנליטי היא נושא שנוי במחלוקת. השאלה המרכזית היא האם מאפשרים למטופל להיות במצב רגרסיבי?
הסטינג הפסיכואנליטי מעודד רגרסיה – שכיבה על ספה, מצב ינקותי, מפגשים כמעט יומיומיים, חזרה לתהליכים ראשוניים דרך האסוציאציות החופשיות.
פרויד הציג את מושג הרגרסיה בספרו ‘פירוש החלום’. ביחס לטיפול הפסיכואנליטי סבר פרויד כי הרגרסיה היא מכשול לטיפול.
פרנצי, בתשוקתו לרפא, התקשה לקבל את ההנחיות של פרויד לגבי סוג המטופלים בהם ניתן לטפל באמצעות פסיכואנליזה. הוא ניסה למצוא דרכים לטפל גם במטופלים ברגרסיה, ולשם כך היה מוכן לעשות שינויים מסוימים בטכניקה.
באלינט, ממשיכו של פרנצי, בחר בדרך האמצע ביניהם וחילק את הרגרסיה בטיפול לסוג השפיר והסוג הממאיר. כאשר טענתו היא כי רק ברגרסיה השפירה ניתן לטפל באמצעות פסיכואנליזה.
ויניקוט התייחס ל’רגרסיה לתלות’, על מנת לתאר את מצבם של חלק מהמטופלים ומכך הסיק גם על דרך הטיפול בהם במצב זה.
במהלך הסמסטר נלמד ונדון באופני ההתייחסות השונים למושג הרגרסיה בטיפול.
עבודה טיפולית עם ילדים – דפנה גולדנברג, רקפת ארבל
בקורס נרצה להניח תשתית לחשיבה אודות טיפול בילדים.
הנושאים אליהם נתייחס:
- התפתחות החשיבה הפסיכואנליטית בנוגע לטיפול בילדים – אנה פרויד, מלאני קליין, דונלד ויניקוט.
- פרשנות – מפירוש המיועד לחשוף את הלא מודע, לפירוש בונה עצמי.
- דילמות טכניות.
- טיפול דיאדי.
- עבודה עם הורים
מתיאוריה לטכניקה – אמנון אייל
בקורס זה נחזור לתיאורטיקנים המרכזיים של הפסיכואנליזה, אך הפעם מתוך חשיבה קלינית – כלומר, ננסה להבין כיצד המטא-פסיכולוגיה באה לידי ביטוי בטכניקה בה משתמש המטפל בקליניקה שלו. נתמקד במרכזיותו של מושג “הפירוש” וננסה להתחקות אחרי האופן בו נעשה בו שימוש במודלים התיאורטיים השונים. נתחיל מדיון בסוגי ההתערבויות, החל מהסטינג ככלי התערבותי, השיקוף והקונפרונטציה ומשם נמשיך לתיאוריה ולהתפתחות מושג הפירוש בפסיכואנליזה המסורתית: נדון יחד בשאלה כיצד הטכניקה הפירושית תואמת את התיאוריה הפרוידיאנית בשני המודלים – הטופוגרפי והסטרוקטוראלי ונראה מדוע פרויד ראה בפירוש ככלי התערבות חשוב. מפרויד נמשיך לקליין וממשיכיה. נתבונן בדרך בה קליין ממשיכה את פרויד גם בתפיסתה את חשיבות הפירוש. נתייחס בהרחבה גם למושג ההעברה ונראה איך הוא משתלב בטכניקה הפירושית.
מהגישה המסורתית נמשיך לגישות נוספות ונציג מבוא לטכניקה ולפירוש בזרם העצמאי ובפסיכולוגית העצמי, נחשוב כיצד ויניקוט וממשיכיו התייחסו להעברה ולפירושה בתוך מודל הרגרסיה לתלות ככלי מחולל שינוי נפשי וכיצד קוהוט ענה על שאלתו “כיצד מרפאת האנליזה”.
הקורס ילווה בדוגמאות קליניות וכן ב 2 שיעורים בהם המשתתפים יציגו שעה טיפולית
סדנה – להיות אישה – גוף, נפש ומה שביניהם:על נשיות בתיאוריה הפסיכואנליטית ובקליניקה – דפנה בהט
למין ראשיתה ניסתה הפסיכואנליזה להתמודד עם הבנת הנשיות ועם ההבדלים בין נשים לגברים. לאורך השנים התפתחו והתנהלו במקביל ותוך ויכוח שני ערוצי חשיבה מרכזיים להבנת הנשיות:
- הגישה הפרוידיאנית, המייחסת חשיבות דטרמיניסטית מכרעת לגוף הנשי ושעל פיה: “אנטומיה היא גורל”. פרויד נחשב כמי שייחס משמעות רק לגופני. יחד עם זאת כבר אצל פרויד ניתן לראות התייחסויות לנושא של יחסי אובייקט כשתיאר את הבעייה שבפתרון התסביך האדיפלי הנשי.
- הגישה של יחסי אובייקט (וחלק מהגישות הפמיניסטיות), המייחסת חשיבות מכרעת לנושאים של יחסי אובייקט וגלגוליהם אצל נשים, בעיקר דרך הקשר עם האם. למרות הדגש על היחסים, ניתן לראות פעמים רבות גם בכתבים אלה את ההשפעה ואת המקום של הגוף.
הסדנא תידון במאמרים נבחרים בנושא, החל מפרויד ועד כתבים בני ימינו, בניסיון ללמוד משהו על הנשי ועל נשים, ובניסיון לעשות אינטגרציה בין שתי הגישות המתוארות.
הסדנא תתבונן גם על המעבר שעושה הפסיכואנליזה (במיוחד בארץ) בשנים האחרונות מתיאוריה ופרקטיקה שהחלה את חייה דרך עיסוק בגוף-נפש המיני (תיאורית הדחף) ובהשפעותיו על הנפש האנושית, אל עבר תיאוריה ופרקטיקה שדומה שמנסה להדיר את המיני והגופני ולהתבונן אל הנשי רק דרך הפונקציה האימהית. נעזר בעיון בכתבים ספרותיים רלוונטיים ובווינייטות טיפוליות על מנת להעשיר את ההבנה דרך התקרבות לחוויה.
מטרת הסדנא היא חידוד ההקשבה של המשתתפים לנשים שבטיפולם, הרחבת ההבנה של מימד הנשיות מתוך תהליכי העברה והעברה נגדית, והעמקת האפשרות לאינטגרציה בין גוף לנפש ובין הפונקציה האימהית לפונקציות מיניות ואחרות אצל המטופלות ואצל המטפלים/ות כאחד.
סדנה- בנושא כתיבה פסיכואנליטית – דנה בקר-גורדין
כתיבת עבודת הגמר היא תהליך משמעותי וחשוב של עיכול, עיבוד והמשגה פסיכואנליטית הנעשה בסיום שלש שנות הלימודים בתכנית לפסיכותרפיה. הסדנא היא סדנא מעשית ותיאורטית ומטרתה לתת רקע תיאורטי וכלים מעשיים, שיאפשרו למשתתפים להניע את תהליך הכתיבה שלהם. המשתתפים יקראו מאמרים העוסקים בכתיבה פסיכואנליטית (ביניהם של אוגדן, אמיר, ברנשטיין, אהרוני, פונטליס ואחרים), בעקבותיהם יתקיים דיון במאפיינים ובמורכבויות הייחודיות לכתיבה כזו בשונה מכתיבה ספרותית ובשונה מכתיבה מדעית. בהמשך הסדנא המשתתפים, בעזרת תרגילי כתיבה ומשוב שונים, ילמדו להכיר ולזהות את ״הקול הכותב״ שלהם ויתנסו בתחילתה של כתיבת המקרה, תוך מתן משובים הדדים, דיון וחשיבה על הכתיבה שנעשתה במהלך הסדנא. כמו כן ינתנו עקרונות מנחים לכתיבת העבודה, יחד עם הדגמה שלהם בטקסטים ודיון על האופנים ליישומם.
סדנת אתיקה – רותי ליס, סיגלית בודוך ריש
בסדנת האתיקה נבחן לעומק סוגיות אתיות העולות במפגש הטיפולי, וכיצד הקוד האתי נשזר במעשה הטיפולי. נבחן כיצד עקרונות כגון סודיות, גבולות, יחסי כוח ,פיתוי אתי ותלות מגולמים במצבים הטיפוליים. נדון גם בשאלות הקשורות לאתיקה של המפגש הבינאישי בין מטפל למטופל, למתח שבין הממשי להעברתי.
הסדנה תכלול הרצאה שתתיחס גם לתיאוריה, ולאחריה יתקיימו קבוצות דיון.
