.
רשימת סמינרים וסדנאות
*יתכנו שינויים
*תקצירים בהמשך הדף
שנה א’
סמסטר א’
15:30-17:00 פרויד: תשתית לחשיבה ולעבודה אנליטית – דני איגר
17:15-18:45 התפתחות מושג ההעברה – הילה פורת פלג
19:00-20:30 סמינר טכני-קליני – דרורית גיל, סיגלית בודוך ריש
סדנת חורף: אדיפוס – יפעת איתן פרסיקו
סמסטר ב’
15:30-17:00 על הפירוש – מיכל טלבי אברבנאל
17:15-18:45 סמינר פרויד – על טראומה ונרקיסיזם בעקבות פרויד – ד”ר שרון שטרית
19:00-20:30 סמינר טכני-קליני – דרורית גיל, סיגלית בודוך ריש
סדנת קיץ: משחק ומשחקיות – דפנה גולדנברג
שנה ב’
סמסטר א’
15:30-17:00 התפתחות מחשבת קליין – הוגו גולדיוק
17:15-18:45 הסיטואציה הפסיכואנליטית – ד”ר אסף יעקבי
19:00-20:30 צפייה בתינוקות – מירב כהן ברגשטיין, תמי אסיא שחר
סדנת חורף: עבודה עם חלומות – תמר פלג
סמסטר ב’
15:30-17:00 המעטפות הנפשיות ומצבים מנטליים ראשוניים – אורלי חסון כץ
17:15-18:45 הטכניקה הקלייניאנית – יפעת זיבר
19:00-20:30 צפייה בתינוקות – מירב כהן ברגשטיין, תמי אסיא שחר
סדנת קיץ: החלק הפסיכוטי של האישיות – הלית ברנר קאנץ
שנה ג’
סמסטר א’
15:30-17:00 קוהוט-תיאוריה וטכניקה – טלי אורון תמיר
17:15-18:45 קריאה בכתבי ביון – ליהי נוי ניצן
19:00-20:30 סמינר קליני – פומפי הראל, מיכל נחמיאס דרסלר
סדנת חורף: אורה יושפה מנדלבוים – על הקשבה פסיכואנליטית: בה בעת, ברבדים שונים
סמסטר ב’
15:30-17:00 ויניקוט וממשיכיו – ידידה טורקניץ
17:15-18:45 פסיכותרפיה פסיכואנליטית מפרספקטיבה התייחסותית – תמי דרור שיבר
19:00-20:30 סמינר קליני – פומפי הראל, מיכל נחמיאס דרסלר
סדנת קיץ: ביסקסואליות של הנפש – ענת שומן
תקצירים
פסיכותרפיה פסיכואנליטית מפרספקטיבה התייחסותית | תמי דרור-שיבר
בקורס נבדוק את השאלה מהי “פסיכולוגיה של שני אנשים” מול “פסיכולוגיה של אדם אחד” ומהן השלכותיה של תפיסה זו על מארג יחסי ההעברה וההעברה-הנגדית. נרחיב את שאלת הסובייקטיביות של המטפל ואת השפעותיה על המרחב הטיפולי.
אנטונינו פרו מדמה את נפשו של המטפל ל”מעבדה יקרת מציאות”. בקורס ננסה להתבונן ב”מעבדה” זו ובהשפעותיה על הסיטואציה האנליטית וכן – לחדד את הקשבתנו לדיאלוג הלא-מודע ולשדה המשותף. כמו כן – ננסה להאזין לתדרים נוספים בהעברה הנגדית ולהתבונן בה ברזולוציה גבוהה יותר, באופן שיסייע לנו להשתמש בה כבמצפן ברגעים לא פשוטים בטיפול.
ניעזר במושגים כגון הלא-מודע ההתייחסותי, השדה המשותף, אנאקטמנט, חשיפה עצמית, ריבוי מצבי עצמי ועוד. נחדד את ההבחנה בין הדדיות לסימטריה ונעמיק במושג ההכרה ההדדית. הלמידה תיעשה תוך שימוש בדוגמאות שיביאו המשתתפים מעבודתם ותוך העמקה בהבנתם דרך הפריזמה ההתייחסותית. נתבסס על החשיבה הקלינית של תומס אוגדן, סטיבן מיטשל, לואיס ארון, ג’סיקה בנג’מין, ג’ודי דייוויס ועוד.
קוהוט – תיאוריה וטכניקה – טלי אורון טמיר
בסמינר נבחן לעומק את יסודות החשיבה הקוהוטיאנית. לאורך הסמסטר נחקור יחד מספר נושאים.
התמות דרכן נפגוש יחד את החשיבה של קוהוט יהיו מיניות ופרברסיה, תוקפנות וזעם נרקיסיסטי וחקירת השדה הפסיכואנליטי באמצעות אמפטיה. הלמידה לאורך הסמסטר אודות הטכניקה והתאוריה בחשיבה של קוהוט תתקיים באמצעות קריאה ועבודה על מאמרים והרצאות של קוהוט ועל מקרים קליניים.
קריאה קלינית ב”התקפה על החיבורים” וב”על היהירות” – ליהי נוי ניצן
“בהיסטוריה של הפסיכואנליזה יש רק קומץ מאמרים ששינו את מרכז הכובד של החשיבה, לא רק בתוך אלא גם מחוץ לקהילה התיאורטית של מי שכתב אותם. “התקפה על החיבורים” של ביון הוא אחד מהמאמרים האלו. אין כמעט מקום בעולם האנליטי של היום שלא ננגע על ידי אחד מהרעיונות שמוצגים בו, במספר עמודיו הקצר” (Jay Greenberg, 2017)*
במאמר זה ביון מתאר את מה שיהפוך להיות המודל שלו על מיכל-מוכל, מגדיר היבט חדש של ההזדהות ההשלכתית ומתייחס לקשר המכריע שבין התינוק וסביבתו, כמהווה גורם מכריע בייצור החלק הפסיכוטי באישיותו של התינוק (ושל כולנו).
במהלך הקורס נקרא ב”התקפה על החיבורים” וב”על היהירות” שכתב ביון בשנים 1958 ו – 1959. נכיר את המושגים האלו ונחשוב ביחד על ההשלכות התיאורטיות והקליניות שלהם.
* Bronstein, C., & O’Shaughnessy, E. (Eds.). (2017). Attacks on Linking Revisited: A New Look at Bion’s Classic Work (1st ed.). Routledge.
הסיטואציה הטיפולית – ד”ר אסף יעקבי
הקורס יעסוק במסגרת הטיפול ובעמדה האנליטית של המטפל, מתוך שילוב בין פרספקטיבה מעשית למטא-תאורטית. נקרא ונשוחח על כותבים העוסקים בעמדה האנליטית (אוגדן, קולטארט, ברנמן-פיק) ועל אנליטיקאים שבוחנים את ממדי השפה, הזמן והמקום בתהליך הטיפולי (אמיר, שלקס, פרו). הקורס יתנהל באופן אינטראקטיבי, המזמין לחשיבה ודיון משותף סביב סוגיות קליניות ותיאורטיות.
התפתחות מושג ההעברה – הילה פורת פלג
מושג ההעברה עומד בבסיס החשיבה והעבודה הפסיכואנליטית. בראשית דרכו, ראה פרויד בהעברה כלי שמשרת את התנגדות המטופל לגילוי החומר הלא מודע. עם התפתחות חשיבתו, ובהמשך דרך חשיבתם של קליין וממשיכיה, עיבוד יחסי ההעברה קיבל מקום קריטי בגילוי המשאלות והקונפליקטים הלא מודעים, בהבחנה בין עולם פנימי למציאות חיצונית, ובהבנת אופי החרדות, ההגנות ומערך יחסי האובייקט הפנימיים. התרחבות התיאוריה הפסיכואנליטית לעבודה עם אזורי נפש פרימיטיביים שנמצאים ‘מעבר לספקטרום’ של התקשורת המילולית, הובילה לחשיבה מחודשת על הטכניקה כמו גם על יחסי ההעברה.
בקורס אני מבקשת לעקוב אחר התפתחות המושג, החל מגילויו על ידי פרויד ועד לתפיסתו כיסוד מרכזי של כל קשר טיפולי ואנושי. נתמקד בתרומתם הייחודית של פרויד, קליין, ביון וויניקוט להבנת מושג ההעברה. הלמידה תלווה בדוגמאות קליניות, תוך התייחסות לנקודות המבט התאורטיות השונות.
פרויד: תשתית לחשיבה ולעבודה אנליטית – דני איגר
העבודה הקלינית מעוגנת בתיאוריה אודות נפש האדם והאופנים בהם היא מתנהלת. התיאוריה עשויה, מתוארת ומתורגמת דרך מושגי-יסוד כמו המבנה הנפשי והאיכויות הנפשיות, הדחפים והמיניות, ההעברה, החזרה וההתנגדות. את כל אלה חשב ודמיין וסיפר ופיתח זיגמונד פרויד. בקורס נעקוב אחר התפתחות חשיבתו ועבודתו.
טכניקת הטיפול הקלייניאני – יפעת זיבר
בקורס נעסוק באופנים בהם התיאוריה הקלייניאנית מיושמת בעבודה הטיפולית. מלאני קליין וממשיכיה פיתחו את התיאוריה וההבנות הקליניות מתוך התנסויותיהם וחוויותיהם במפגשים טיפוליים. מתוך כך, גם מאמריהם עשירים בתיאורי מקרה המבססים את החשיבה התיאורטית. הטכניקה מקנה כלים לפיענוח הלא מודע ומאפשרת תובנה, באמצעות פירוש, המחוללת שינוי נפשי. נתבונן באופן בו קליין וממשיכיה עובדים, במגע ישיר ובהיר, עם דחף המוות, חרדה עוצמתית, מבוי סתום והתנגדות לשינוי. כל זאת, תוך מתן חשיבות להעברה ולהעברה הנגדית. נקרא מאמרים קליניים של מלאני קליין, חנה סגל, בטי ג’וזף, ברנמן פיק ויהושע (שוקי) דורבן וניעזר בדוגמאות קליניות שיביאו המשתתפים.
התפתחות מחשבת קליין – הוגו גולדיוק
הסמינר יתמקד בתרומתה של קליין לפיתוח ולהעמקה של רעיונות פרוידיאניים ובכמה ממחשבותיה המקוריות. בין היתר נדון במושגים כגון: העמדות והתנועה ביניהן, הזדהות השלכתית והשפעתה על הבנת העברה והעברה הנגדית, הסמלה ויצירת מרחב נפשי, דחף המוות ומצבים נפשיים ראשוניים וטרום מילוליים.
בהתאם למסורת הקלייניאנית הדיון ילווה בחומר קליני ובישומן של ההמשגות התאורטיות לעבודה הקלינית.
מעטפות נפשיות ומצבים מנטליים ראשוניים – אורלי חסון-כץ
הקורס יעסוק במעטפות הנפשיות, הנוגעות לחיבור הראשוני בין גוף לנפש, ולמצבים מנטליים ראשוניים, על האתגרים ההתפתחותיים והחרדות המוקדמות המאפיינים אותם. בהקשר זה נתמקד במעטפת העור כאמצעי תקשורת בין האם לתינוקה בחודשי החיים הראשונים, ובתרומתה, כייצוג נפשי, להתפתחות תחושת מרחב פנימי ולביסוס גבולות בין פנים לחוץ.
נעמיק ונרחיב את ההיכרות עם המושגים העור הראשוני והמשני, ממדי הנפש, המעטפת המחוררת והקשר שלה להגנות אוטיסטיות, ודינמיקה פסיכוסומטית הנוגעת לרישום בגוף של טראומות מוקדמות שלא היה להן ייצוג. בהקשר זה נתמקד בתהליכי מנטליזציה, האופן בו הם מתהווים מתוך מארג הגוף – נפש, ובמעבר ההתפתחותי מהמעטפת המישושית למעטפת החזותית כהכרחי לביסוס מערכת ייצוג ומנטליזציה.
כמן כן נתייחס לשתי מעטפות דומיננטיות נוספות; מעטפת הצליל ומעטפת הריח, משמעותן ההתפתחותית והאופן בו הן מקבלות ביטוי בחדר הטיפולים.
התיאורטיקנים בהם נתמקד הם: ביק, טסטין, ג’ואן סימינגטון, אנזייה, תמי פולק, ג’וייס מקדוגל, מלצר, בוטלה ובוטלה וסוזן מאיילו.
וינקוט וממשיכיו – ידידה טורקניץ
בקורס נעקוב אחר ציר התפתחותי מרכזי ששרטט וינקוט: מתלות מוחלטת, לתופעות מעבר ולשימוש באובייקט. נעסוק בתנאים, המאפשרים ומעכבים את הגחת התינוק ממצב אחדותי לעבר נפרדות. נתבונן במסע לכינון העצמיות, לעבר חיים יצירתיים ובעלי משמעות. נלמד על הדרך החדשנית שבה התבונן ויניקוט ביחידת האם-תינוק ובעקבות זאת, באופן ההתבוננות הייחודי שלו בשעה האנליטית. נקרא ממאמריו של ויניקוט, באופן איטי ומעמיק, תוך שהות והשתהות. נרחיב על חשיבתו, בדגש על חוויה והווייה, בעזרת חלק ממשיכי דרכו: אוגדן, גרין, ליטל, וקולטרט. נמחיש את הנלמד בעזרת חומר קליני שיביאו המשתתפים.
איך להתערב? מה לפרש? ומתי? – גישות והתפתחויות במושג ה”פירוש” – מיכל טלבי-אברבנאל
הגישות השונות לפירוש משקפות איזה מתח בין הצורך לפרש היבטים לא מודעים לבין הצורך ללכת בקצב של המטופל ולפרש באופן שיהיה אפשרי לעיכול ומשמעותי עבורו מבחינה רגשית.
בקצה האחד של הספקטרום, נמצא גישות המציעות לתת פירושים עמוקים, המתייחסים למשאלה הבלתי-מודעת, לפנטזיה הבלתי-מודעת או לחרדה העמוקה ביותר של המטופל (פרויד, קליין). בקצה השני, נמצא גישות המציעות כמעט רק לשקף ולהימנע מהפיתוי לפרש לעומק וזאת כדי לתת למטופל הזדמנות לפתח את החומר בהתאם לצרכיו ולגלות את הפירוש בעצמו (ויניקוט).
בגישות המודרניות, הולך ונבנה איזה גשר בין שתי העמדות הללו. יותר ויותר כותבים מתייחסים לשאלה המורכבת – כיצד להחזיק בתוכנו את ההבנות העמוקות שיש לנו בדבר ההתרחשות הבלתי-מודעת והלא מילולית הקורית בחדר ובאותה העת גם להתחשב בבשלות החומר ובמוכנות של המטופל לשמוע את הפירוש. מודגשת החשיבות של גמישות המטפל, אשר מתכוונן לפרש בהתאם לרמה ההתפתחותית בה נמצא המטופל באותו הרגע.
בקורס נשהה עם דילמות אלה בנוגע לפירוש ונעסוק בשיקולים המנחים אותנו בבחירת סוג ההתערבות המתאימה. נקרא מאמרים העוסקים בגישות שונות לפירוש (ויניקוט, קליין וממשיכיה, ביון וממשיכיו) ונדון בדוגמאות קליניות מהספרות ובוינייטות טיפוליות מהעבודה הקלינית של התלמידים ושל המורה.
על טראומה ונרקיסיזם בעקבות פרויד – ד״ר שרון שטרית
הטראומה נמצאת בבסיס התיאוריה של פרויד לאורך כל הדרך. בסמינר נעמיק בהמשגתו של פרויד את הטראומה, ובקריאתו של לאקאן את פרויד. הטראומה היא מעבר לעקרון העונג, מסמנת את גבול היכולת של המערך הנפשי ואת קריסתו. מדובר בהיתקלות של היחיד עם מה שמעבר ליכולותיו ולתפיסתו, ולכן, מעצם טבעה, היא נוגעת בשאלת היחסים שבין המערך הנפשי לעולם החיצוני, בין הסובייקט למה שמחוץ לו.
בסמינר נעסוק בשאלות אלו של פנים וחוץ, ונעמיק בהיכרות עם המושגים נרקיסיזם, לא-מודע, מנגנוני הגנה ועבודת האבל.
בטראומה, בשל קריסת האופנים בהם היחיד כמו גם החברה, מתארגנים, בשל המצב החשוף, יש אפשרות למפגש אמיתי יותר עם עצמנו ועם המקום בו אנו חיים. בכך טמון גם פוטנציאל להתפתחות ולשינוי. נדון בקשר שבין טראומה ובין התפתחות וצמיחה נפשית.
סדנאות תיאורטיות
על הקשבה פסיכואנליטית: בה בעת, ברבדים שונים | אורה יושפה מנדלבוים
ליבת המעשה הטיפולי האנליטי, נעוצה בהקשבה “נכונה”- הכוונה להקשבה נכונה ופתוחה על מנת לקלוט את מירב הקומוניקציה הלא מודעת של המטופל. בסדנא נפנה את המבט אל תהליך ההקשבה הפסיכואנליטי, על הבו-זמניות והרב ממדיות שלו. מהי הקשבה אנליטית ? מה מייחד אותה ומה היא דורשת מהמטפל? נתחקה אחר הצעתו של פרויד להצטייד ב”קשב מרחף/צף” בשעה האנליטית ובניסיונות שנעשו ללכוד את המשמעות הממשית של הצעה זו [בהם הרעיון של רייק על ההקשבה עם “האוזן השלישית”, וזו של איזקובר על האנליטיקאי כ”כלי אנליטי”]. נצרף לדיונינו כמה מהתרומות המרכזיות של ביון לסוגיית ההקשבה. השימוש ברוורי, העובדה הנבחרת וההצעה להקשיב “ללא זיכרון וללא תשוקה”.
עבודה עם חלומות – ד”ר תמר פלג
לעיתים קרובות מביעים מטפלים חשש לגבי הדרך המתאימה לעבודה עם חלומות. נדמה שבשונה מהעבודה ה’רגילה’, יש אצל רבים סוג של יראה או שיתוק כאילו חומר העולה מתוך חלום דורש ‘טיפול מיוחד’. האם זו באמת עבודה ייחודית ושונה? מהן הגישות השונות לעבודה עם חלומות? כיצד מתמודדות הגישות השונות בפסיכואנליזה עם ההבנה של חומרי חלום וחלימה?
בתחילת הסדנא נסקור בקצרה את העמדות התאורטית השונות לגבי ‘עבודה עם חלום’ החל בפרויד, דרך קליין וויניקוט (חאן) ועד ביון ומלצר. בהמשך נעבוד על חומר קליני שיביאו המשתתפים וננסה להבין ולמיין דרך הדוגמאות הקליניות מה כל התערבות מייצגת ואיך ניתן ללמוד מכך וליצר חופש ורשות למטופלים ולמטפל עצמו, לפרש לשחק עם משמעויות ולתרום להתפתחות הטיפול.
התלמידים יתבקשו להכין לקראת הסדנא (ולשלוח מראש למנחה) שעה קלינית של מטופל עימו הם עובדים הכוללת חלום או פרק מתוך ספר או מאמר הכולל תיאור של חלום ואופן העבודה עימו (למשל פרק 2 בספר מסתורים נפשיים של שטיינר)
סדנא – החלק הפסיכוטי של האישיות – הלית קאנץ ברנר
מטופל מדבר ברהיטות, אולם אנו מרגישים שאיננו יכולים להבין את משמעות דבריו. הוא מעורר בנו בלבול, רוגז, חוסר אונים, שעמום ותחושות גופניות לא נוחות. הכאב שלו נחווה כקונקרטי, אך ללא משמעות נפשית. תופעות אלו ורבות אחרות מאפיינות מצבים פסיכוטיים שיכולים לנוע במשכם ובעוצמתם ואינם תמיד ברורים וגלויים לנו בהיותם מוסווים תחת חלק לא פסיכוטי של האישיות. בחלק הפסיכוטי של הנפש, האני עצמו מותקף ולנפש אין יכולת לעיבוד ולחשיבה אלא רק לריקון ולביטוי בפעולה דרך הזדהות השלכתית. לעיתים, הוא יתבטא דרך פסיכוזה גלויה אך לעיתים גם דרך תופעות סומטיות, אובססיות ופרברסיות. אפילו ברגעים קצרים, מילוליים ולא מילוליים, במהלך שעה, המשקפים את אובדן המציאות והתקפה על החשיבה.
בקורס ננסה להבין מה מאפיין את החלקים השונים בנפש ומהם יחסי הגומלין ביניהם. כיצד מתבטא החלק הפסיכוטי של המטופל בקליניקה והשפעתו האפשרית על המטפל. מה מאפיין את יחסי ההעברה והעברה הנגדית כשהחלק הפסיכוטי של האישיות הוא דומיננטי. למה אנו מקשיבים וכיצד עובדים עם מצבי נפש פרימיטיביים המאופיינים בחרדות עזות ובהגנות מסיביות שיוצרות לעיתים מה שרוזנפלד כינה מצבים בלבוליים. נקרא את המאמר של ביון מ1957 על הבחנת האישיות הפסיכוטית מהלא פסיכוטית ומאמרים נוספים של או’שונסי, רוזנפלד וריי. נעמיק במושגים רלבנטיים כמו חרדות מוקדמות ומאפייניהן- אובייקטים ביזאריים, צרות-עין, הזדהות השלכתית והדילמה הקלאוסטרו-אגורפובית. נסתמך על אסוציאציות קליניות של המשתתפים ושל המרצה ועל דוגמאות מהספרות.
על ביסקסואליות נפשית – הקשבה למימדים של גבריות ונשיות כעמדות בנפש – ענת שומן
פרויד (1923, 1905) טען שבמבנה האוניברסלי המולד בכל אדם תימצא דו-מיניות נפשית, המושפעת במהלך ההתפתחות מהזדהויות קדומות והפנטזיות הבלתי- מודעות הנגזרות מהן. בסדנה נעקוב אחר גלגוליו של המושג ביסקסואליות נפשית בחשיבה הפסיכואנליטית, בין האדיפלי לארכאי, בין הגופני לנפשי ובין הבינארי והסופי לסזוריאלי והאינסופי. מתוך כך נחשוב על מופעים קליניים שונים בהם מסתמנים שברים או נתקים במבנה הביסקסואלי היסודי ועל השתקפותם של אלה ביחסי ההעברה וההעברה הנגדית, כרכיב משמעותי בתהליכי התפתחות, השתנות והרחבה של העצמי בטיפול. נקרא מתוך כתביהם של פרויד, ויניקוט, טסטין, מקדוגל, קווינודוז ועוד.
משחק ומשחקיות – דפנה גולדנברג
בניסיונו להבין כיצד תינוק גדל והופך לאדם, כיצד מתקיימת התנועה מתלות מוחלטת לנפרדות ועצמאות, ויניקוט מיקד את מבטו על אזור שהוא בין העולם הפנימי לעולם החיצוני. אזור שלישי זה, אזור הביניים, אזור תופעות המעבר סיקרן את ויניקוט והוא חקר אותו וכתב עליו רבות. אזור זה, להבנתו, הוא המפתח לכינון אדם בעל חוויית עצמי, אדם היכול לחיות חיים יוצרים, שיש בהם בריאה, גילוי, אפשרות להיות לבד ואפשרות לקשר עם האחר. ההוויה המשחקית מתקיימת באזור תופעות הביניים.
בהתייחסו לפסיכותרפיה, אמר ויניקוט כי היא “מתרחשת בחפיפה שבין שני תחומי משחק, זה של המטפל וזה של המטופל. הפסיכותרפיה עניינה שני בני אדם-אדם המשחקים יחד”.
בסדנא נרצה להתחקות אחר המושג “משחק”. נרצה להבין את משמעותו התיאורטית של המשחק בתיאוריה הויניקוטיאנית, את מיקומו ברצף ההתפתחותי, ואת תפקידו. נעסוק בשינוי הפרדיגמטי שעשה ויניקוט בהתייחסו לטיפול ולתפקידו המטפל – ממטפל יודע-מפרש, למטפל חווה-משחק. נלמד על משחקים לילדים שויניקוט פיתח בקליניקה לצורך אבחון וטיפול (משחק הספטולה ומשחק הסקוויגל). נקרא יחד מקרים של טיפול בילדים בהם ויניקוט עשה שימוש בכלים משחקיים אלו, ונוכל להתרשם מויניקוט המטפל-המשחק. נקרא יחד גם מקרה של טיפול במבוגר, וננסה להבין כיצד הרעיון המשחקי בא לידי ביטוי בטיפול במבוגרים.
קומפלקס אדיפוס והפנטזיות הראשיתיות – ד”ר יפעת איתן-פרסיקו
הסדנה תתחקה אחר הופעותיו השונות של קומפלקס אדיפוס בכתביו של פרויד, תוך הבהרת היחסים המורכבים המתקיימים בין הפנטזיה האדיפלית לבין פנטזיית הסירוס והסצינה הראשונית; נעמוד יחד על תרומתם של קליין וממשיכיה לחשיבה התיאורטית ולעבודה הקלינית עם “המצב האדיפלי”, ונחתום במחשבות על השימוש בהמשגה האדיפלית בעבודה עם משפחות חדשות.
נקרא קטעים מכתביהם של פרויד, קליין, ביון, שטיינר ובריטון, וננוע בין התיאוריה להמחשות משעות טיפוליות של התלמידים.
