.
רשימת סמינרים וסדנאות
*יתכנו שינויים
*תקצירים בהמשך הדף
שנה ב’
סמסטר א’
15:30-17:00 התפתחות מחשבת קליין – הוגו גולדיוק
17:15-18:45 הסיטואציה הפסיכואנליטית – הדס ריזפלד עינת
19:00-20:30 צפייה בתינוקות : מירב כהן ברגשטיין, תמי אסיא שחר
סדנת קיץ: חלימה בהקיץ, פנטוז ומסתורי נפש – ענת ברעם
סמסטר ב’
15:30-17:00 מעטפות נפשיות ומצבים מנטליים ראשוניים – אורלי כץ חסון
17:15-18:45 הטכניקה הקלייניאנית – יפעת זיבר
19:00-20:30 צפייה בתינוקות : מירב כהן ברגשטיין, תמי אסיא שחר
סדנת קיץ: בחירה:
מרחב הטיפול בין החזקה להכלה | ידידה טורקניץ
על טראומה והשלכותיה | ד”ר שרון שטרית
הסזורה | יעל רונן
מכל/מוכל בהגותו של ביון | סיגלית בודוך ריש (תאריכי הסדנא יהיו שונים משאר הסדנאות: 9.7.25 ו- 16.7.25)
שנה ג’
סמסטר א’
15:30-17:00 קוהוט-תיאוריה וטכניקה – טלי אורון תמיר
17:15-18:45 קריאה בכתבי ביון – ליהי נוי ניצן
19:00-20:30 סמינר קליני – פומפי הראל, מיכל נחמיאס דרסלר
סדנת חורף: על הקשבה פסיכואנליטית: בה בעת, ברבדים שונים – אורה יושפה מנדלבוים
סמסטר ב’
15:30-17:00 ויניקוט וממשיכיו – ידידה טורקניץ
17:15-18:45 פסיכותרפיה פסיכואנליטית מפרספקטיבה התייחסותית – תמי דרור שיבר
19:00-20:30 סמינר קליני – פומפי הראל, מיכל נחמיאס דרסלר
סדנת קיץ: ביסקסואליות של הנפש – ענת שומן
תקצירים
התפתחות מחשבת קליין | הוגו גולדיוק
הסמינר יתמקד בתרומתה של קליין לפיתוח ולהעמקה של רעיונות פרוידיאניים ובכמה ממחשבותיה המקוריות. בין היתר נדון במושגים, כגון: העמדות והתנועה ביניהן, הזדהות השלכתית והשפעתה על הבנת העברה והעברה הנגדית, הסמלה ויצירת מרחב נפשי, דחף המוות ומצבים נפשיים ראשוניים וטרום מילוליים. בהתאם למסורת הקלייניאנית, הדיון ילווה בחומר קליני ובישומן של ההמשגות התאורטיות לעבודה הקלינית.
הסיטואציה הפסיכואנליטית | הדס ריזפלד ענת
הסיטואציה הפסיכואנליטית כוללת את המערך הטיפולי (המסגרת, הצורה והקבוע) ואת התהליך הטיפולי (התוכן, המהלך והמשתנה). במסגרת הקורס ניגע באספקטים שונים של שני פנים אלה, נעמיק את ההבנה במושגי יסוד הקשורים לטכניקה הפסיכואנליטית כגון החוזה הטיפולי, כלל היסוד הפסיכואנליטי, שלושת כללי העמדה הטיפולית (ניטראליות, אנונימיות והינזרות) ונעקוב אחר ההתפתחויות שחלו בתפיסת הסיטואציה הפסיכואנליטית מימי פרויד ועד ימינו.
הטכניקה הקלייניאנית | יפעת זיבר
בקורס נעסוק באופנים בהם התיאוריה הקלייניאנית מיושמת בעבודה הטיפולית. מלאני קליין וממשיכיה פיתחו את התיאוריה וההבנות הקליניות מתוך התנסויותיהם וחוויותיהם במפגשים טיפוליים. מתוך כך, גם מאמריהם עשירים בתיאורי מקרה המבססים את החשיבה התיאורטית. הטכניקה מקנה כלים לפיענוח הלא מודע ומאפשרת תובנה, באמצעות פירוש, המחוללת שינוי נפשי. נתבונן באופן בו קליין וממשיכיה עובדים, במגע ישיר ובהיר, עם דחף המוות, חרדה עוצמתית, מבוי סתום והתנגדות לשינוי. כל זאת, תוך מתן חשיבות להעברה ולהעברה הנגדית. נקרא מאמרים קליניים של מלאני קליין, חנה סגל, בטי ג’וזף, ברנמן פיק ויהושע (שוקי) דורבן וניעזר בדוגמאות קליניות שיביאו המשתתפים.
מעטפות נפשיות ומצבים מנטאליים ראשוניים | אורלי חסון-כץ
הקורס יעסוק במעטפות הנפשיות, הנוגעות לחיבור הראשוני בין גוף לנפש, ולמצבים מנטליים ראשוניים, על האתגרים ההתפתחותיים והחרדות המוקדמות המאפיינים אותם. בהקשר זה נתמקד במעטפת העור כאמצעי תקשורת בין האם לתינוקה בחודשי החיים הראשונים, ובתרומתה, כייצוג נפשי, להתפתחות תחושת מרחב פנימי ולביסוס גבולות בין פנים לחוץ.
נעמיק ונרחיב את ההיכרות עם המושגים העור הראשוני והמשני, ממדי הנפש, המעטפת המחוררת והקשר שלה להגנות אוטיסטיות, ודינמיקה פסיכוסומטית הנוגעת לרישום בגוף של טראומות מוקדמות שלא היה להן ייצוג. בהקשר זה נתמקד בתהליכי מנטליזציה, האופן בו הם מתהווים מתוך מארג הגוף – נפש, ובמעבר ההתפתחותי מהמעטפת המישושית למעטפת החזותית כהכרחי לביסוס מערכת ייצוג ומנטליזציה.
כמן כן נתייחס לשתי מעטפות דומיננטיות נוספות; מעטפת הצליל ומעטפת הריח, משמעותן ההתפתחותית והאופן בו הן מקבלות ביטוי בחדר הטיפולים.
התיאורטיקנים בהם נתמקד הם: ביק, טסטין, ג’ואן סימינגטון, אנזייה, תמי פולק, ג’וייס מקדוגל, מלצר, בוטלה ובוטלה וסוזן מאיילו.
עבודה עם חלומות – ד”ר תמר פלג
לעיתים קרובות מביעים מטפלים חשש לגבי הדרך המתאימה לעבודה עם חלומות. נדמה שבשונה מהעבודה ה’רגילה’, יש אצל רבים סוג של יראה או שיתוק כאילו חומר העולה מתוך חלום דורש ‘טיפול מיוחד’. האם זו באמת עבודה ייחודית ושונה? מהן הגישות השונות לעבודה עם חלומות? כיצד מתמודדות הגישות השונות בפסיכואנליזה עם ההבנה של חומרי חלום וחלימה?
בתחילת הסדנא נסקור בקצרה את העמדות התאורטית השונות לגבי ‘עבודה עם חלום’ החל בפרויד, דרך קליין וויניקוט (חאן) ועד ביון ומלצר. בהמשך נעבוד על חומר קליני שיביאו המשתתפים וננסה להבין ולמיין דרך הדוגמאות הקליניות מה כל התערבות מייצגת ואיך ניתן ללמוד מכך וליצר חופש ורשות למטופלים ולמטפל עצמו, לפרש לשחק עם משמעויות ולתרום להתפתחות הטיפול.
התלמידים יתבקשו להכין לקראת הסדנא (ולשלוח מראש למנחה) שעה קלינית של מטופל עימו הם עובדים הכוללת חלום או פרק מתוך ספר או מאמר הכולל תיאור של חלום ואופן העבודה עימו (למשל פרק 2 בספר מסתורים נפשיים של שטיינר)
סדנא – החלק הפסיכוטי של האישיות – הלית קאנץ ברנר
מטופל מדבר ברהיטות, אולם אנו מרגישים שאיננו יכולים להבין את משמעות דבריו. הוא מעורר בנו בלבול, רוגז, חוסר אונים, שעמום ותחושות גופניות לא נוחות. הכאב שלו נחווה כקונקרטי, אך ללא משמעות נפשית. תופעות אלו ורבות אחרות מאפיינות מצבים פסיכוטיים שיכולים לנוע במשכם ובעוצמתם ואינם תמיד ברורים וגלויים לנו בהיותם מוסווים תחת חלק לא פסיכוטי של האישיות. בחלק הפסיכוטי של הנפש, האני עצמו מותקף ולנפש אין יכולת לעיבוד ולחשיבה אלא רק לריקון ולביטוי בפעולה דרך הזדהות השלכתית. לעיתים, הוא יתבטא דרך פסיכוזה גלויה אך לעיתים גם דרך תופעות סומטיות, אובססיות ופרברסיות. אפילו ברגעים קצרים, מילוליים ולא מילוליים, במהלך שעה, המשקפים את אובדן המציאות והתקפה על החשיבה.
בקורס ננסה להבין מה מאפיין את החלקים השונים בנפש ומהם יחסי הגומלין ביניהם. כיצד מתבטא החלק הפסיכוטי של המטופל בקליניקה והשפעתו האפשרית על המטפל. מה מאפיין את יחסי ההעברה והעברה הנגדית כשהחלק הפסיכוטי של האישיות הוא דומיננטי. למה אנו מקשיבים וכיצד עובדים עם מצבי נפש פרימיטיביים המאופיינים בחרדות עזות ובהגנות מסיביות שיוצרות לעיתים מה שרוזנפלד כינה מצבים בלבוליים. נקרא את המאמר של ביון מ1957 על הבחנת האישיות הפסיכוטית מהלא פסיכוטית ומאמרים נוספים של או’שונסי, רוזנפלד וריי. נעמיק במושגים רלבנטיים כמו חרדות מוקדמות ומאפייניהן- אובייקטים ביזאריים, צרות-עין, הזדהות השלכתית והדילמה הקלאוסטרו-אגורפובית. נסתמך על אסוציאציות קליניות של המשתתפים ושל המרצה ועל דוגמאות מהספרות.
קוהוט – תיאוריה וטכניקה – טלי אורון טמיר
בסמינר נבחן לעומק את יסודות החשיבה הקוהוטיאנית. לאורך הסמסטר נחקור יחד מספר נושאים.
התמות דרכן נפגוש יחד את החשיבה של קוהוט יהיו מיניות ופרברסיה, תוקפנות וזעם נרקיסיסטי וחקירת השדה הפסיכואנליטי באמצעות אמפטיה. הלמידה לאורך הסמסטר אודות הטכניקה והתאוריה בחשיבה של קוהוט תתקיים באמצעות קריאה ועבודה על מאמרים והרצאות של קוהוט ועל מקרים קליניים.
סדנאות תיאורטיות
חלומות בהקיץ, פנטוז ומסתורי נפש אחרים | ענת ברעם
הסדנא תעסוק במצבי נפש המבקשים מסתור ומפלט מכאב נפשי.
מסתורים אלו מתקיימים דרך מנגנונים של ניתוק ונסיגה פנימה אל תוך מצב “בועתי-חלומי” אומניפוטנטי ומייצרים אילוזיה של חיים מקבילים וסודיים.
נכיר את היסוד ההתמכרותי, העקשני ומדלדל האגו של אופני מפלט אלה, כמו גם את הביטויים הקליניים והבעיות הטכניות העולות בטיפול.
על טראומה והשלכותיה | ד״ר שרון שטרית
הטראומה נמצאת בבסיס התיאוריה של פרויד כל הדרך, בסדנה נעמיק בהמשגה של פרויד את הטראומה, גם באמצעות הקריאה של לאקאן את פרויד. הטראומה היא מעבר לעיקרון העונג, מעבר למערך הנפשי, מדובר בהיתקלות של היחיד עם מה משעבר ליכולותיו ובמכה לנרקיסיזם על אשליית הכל יכולות שלו. הרגעים בהם המערך הנפשי קורס הנם מטלטלים, טראומטיים, אולם יש בהם פוטנציאל, בשל המצב החשוף שלהם, לגילוי ולמפגש אמיתי יותר עם עצמנו וחיינו. בטראומה, בשל התפרקות האופנים בהם האדם מתארגן, יש גם פוטנציאל להתפתחות. בסדנה נרחיב על הקשר שבין טראומה, נרקיסיזם, התפתחות וצמיחה נפשית. נדון באחת מתצורות הטראומה- טראומה קולקטיבית, נדבר על מנגנוני ההגנה המאפיינים אותה כמו הזדהות עם התוקפן, הזדהות עם הקורבן, על שימוש בטראומה וכו׳ ונקשיב לתדרים בהם היא נוכחת בקליניקה ומהדהדת את החברה בה אנו חיים. נקרא מתוך כתביהם של פרויד, לאקאן, פרנצי, שטיינר ואחרים.
מרחב הטיפול בין החזקה להכלה | ידידה טורקניץ’
המושגים החזקה והכלה שכיחים בשיח הפסיכואנליטי, אך לעיתים אינם מובנים, או שנוטים להתבלבל ביניהם. בסדנא נשרטט את הרקע התיאורטי השונה שממנו שצמחו המושגים: אם -תינוק של ויניקוט, מיכל/מוכל של ביון. נקרא מתוך אוגדן “על החזקה והכלה, הוויה וחלימה” ונצא ממנו לטכסטים של ויניקוט וביון. נחדד את השונה והדומה ביניהם גם באמצעות וינייטות קליניות של המשתתפים ודוגמאות מתחום הקולנוע. כך נוכל לשחק ולחלום את החומר יחד.
מכל/מוכל בהגותו של ביון – סיגלית בודוך ריש
השימוש הרווח כיום ביחסי מכל/מוכל כצורת קומוניקציה בין שניים, מקורו באחת הפריזמות שהציע ביון הנגזרת ממודל יחסי אם-תינוק.
הסדנא תציג את התפתחות חשיבתו של ביון לגבי יחסי המכל/מוכל החל ממודל ראשוני זה ועד לפיתוח (הפחות מוכר של ביון) של שלושה סוגי יחסים: יחס קומנסלי, יחס סימביוטי ויחס פרזיטי.
נלמד את סוגי היחסים, שכל אחד מהם בעל איכות שונה ופוטנציאל התפתחותי שונה, ואת האופן בו הם באים לידי ביטוי בקליניקה. נעזר לצורך כך בווינייטות קליניות של המשתתפים.
נתייחס לקשר שבין סוגי יחסים אלו לבין המתח הספוג בנפש האנושית השואפת לקביעות וליציבות מחד (invariance) ולהתפתחות ושינוי מאידך (transformation).
