.
רשימת סמינרים וסדנאות
*יתכנו שינויים
*תקצירים בהמשך הדף
שנה א’
סמסטר א’
15:30-17:00 פרויד: תשתית לחשיבה ולעבודה אנליטית -דני איגר
17:15-18:45 התפתחות מושג ההעברה -יעל קירש גולדשטאוב
19:00-20:30 סמינר קליני : דרורית גיל , נעה אייל
סדנת קיץ: הקונפליקט האדיפלי – ד”ר יפעת איתן פרסיקו
סמסטר ב’
15:30-17:00 על הפירוש – מיכל טלבי אברבנאל
17:15-18:45 הלא מודע – ניצה חזן
19:00-20:30 סמינר קליני : דרורית גיל , נעה אייל
סדנאות קיץ – בחירה:
מרחב הטיפול בין החזקה להכלה | ידידה טורקניץ
על טראומה והשלכותיה | ד”ר שרון שטרית
הסזורה | יעל רונן
מכל/מוכל בהגותו של ביון | סיגלית בודוך ריש (תאריכי הסדנא יהיו שונים משאר הסדנאות: 9.7.25 ו- 16.7.25)
שנה ב’
סמסטר א’
15:30-17:00 התפתחות מחשבת קליין – הוגו גולדיוק
17:15-18:45 הסיטואציה הפסיכואנליטית – ד”ר אסף יעקבי
19:00-20:30 צפייה בתינוקות – מירב כהן ברגשטיין, תמי אסיא שחר
סדנת חורף: עבודה עם חלומות – ד”ר תמר פלג
סמסטר ב’
15:30-17:00 המעטפות הנפשיות ומצבים מנטליים ראשוניים – אורלי חסון כץ
17:15-18:45 הטכניקה הקלייניאנית – יפעת זיבר
19:00-20:30 צפייה בתינוקות – מירב כהן ברגשטיין, תמי אסיא שחר
סדנת קיץ: החלק הפסיכוטי של האישיות – הלית ברנר קאנץ
שנה ג’
סמסטר א’
15:30-17:00 קוהוט-תיאוריה וטכניקה – טלי אורון תמיר
17:15-18:45 קריאה בכתבי ביון – ליהי נוי ניצן
19:00-20:30 סמינר קליני – פומפי הראל, מיכל נחמיאס דרסלר
סדנת חורף: על הקשבה פסיכואנליטית: בה בעת, ברבדים שונים – אורה יושפה מנדלבוים
סמסטר ב’
15:30-17:00 ויניקוט וממשיכיו – ידידה טורקניץ
17:15-18:45 פסיכותרפיה פסיכואנליטית מפרספקטיבה התייחסותית – תמי דרור שיבר
19:00-20:30 סמינר קליני – פומפי הראל, מיכל נחמיאס דרסלר
סדנת קיץ: ביסקסואליות של הנפש – ענת שומן
תקצירים
פרויד: תשתית לחשיבה ולעבודה אנליטית | דני איגר
העבודה הקלינית מעוגנת בתיאוריה אודות נפש האדם והאופנים בהם היא מתנהלת. התיאוריה עשויה, מתוארת ומתורגמת דרך מושגי-יסוד כמו המבנה הנפשי והאיכויות הנפשיות, הדחפים והמיניות, ההעברה, החזרה וההתנגדות. את כל אלה חשב ודמיין וסיפר ופיתח זיגמונד פרויד. בקורס נעקוב אחר התפתחות חשיבתו ועבודתו.
גישות והתפתחויות במושג ה”פירוש” | מיכל טלבי-אברבנאל
בסמינר נחקור את התפתחות המושג “פירוש”. נתחקה אחר התרחבותו מהמודל הקלאסי אל עבר גישות הרואות את הפירוש לא רק כאמצעי לחשיפת תכנים לא-מודעים אלא גם ככלי ליצירת הכלה והתמרה.
נדבר על אופנויות שונות של נוכחות והתערבות המטפל ונעסוק בשיקולים המנחים אותנו בבחירת סוג ההתערבות המתאימה.
התפתחות מחשבת קליין | הוגו גולדיוק
הסמינר יתמקד בתרומתה של קליין לפיתוח ולהעמקה של רעיונות פרוידיאניים ובכמה ממחשבותיה המקוריות. בין היתר נדון במושגים, כגון: העמדות והתנועה ביניהן, הזדהות השלכתית והשפעתה על הבנת העברה והעברה הנגדית, הסמלה ויצירת מרחב נפשי, דחף המוות ומצבים נפשיים ראשוניים וטרום מילוליים. בהתאם למסורת הקלייניאנית, הדיון ילווה בחומר קליני ובישומן של ההמשגות התאורטיות לעבודה הקלינית.
התפתחות מושג ההעברה | יעל קירש גולדשטאוב
מושג ההעברה עומד בבסיס החשיבה והעבודה הפסיכואנליטית. בראשית דרכו, ראה פרויד בהעברה כלי שמשרת את התנגדות המטופל לגילוי החומר הלא מודע. עם התפתחות חשיבתו, ובהמשך דרך חשיבתם של קליין וממשיכיה, עיבוד יחסי ההעברה קיבל מקום קריטי בגילוי המשאלות והקונפליקטים הלא מודעים, בהבחנה בין עולם פנימי למציאות חיצונית, ובהבנת אופי החרדות, ההגנות ומערך יחסי האובייקט הפנימיים. התרחבות התיאוריה הפסיכואנליטית לעבודה עם אזורי נפש פרימיטיביים שנמצאים ‘מעבר לספקטרום’ של התקשורת המילולית, הובילה לחשיבה מחודשת על הטכניקה כמו גם על יחסי ההעברה. בקורס אני מבקשת לעקוב אחר התפתחות המושג, החל מגילויו על ידי פרויד ועד לתפיסתו כיסוד מרכזי של כל קשר טיפולי ואנושי. נתמקד בתרומתם הייחודית של פרויד, קליין, ביון וויניקוט להבנת מושג ההעברה. הלמידה תלווה בדוגמאות קליניות, תוך התייחסות לנקודות המבט התאורטיות השונות.
הטכניקה הקלייניאנית | יפעת זיבר
בקורס נעסוק באופנים בהם התיאוריה הקלייניאנית מיושמת בעבודה הטיפולית. מלאני קליין וממשיכיה פיתחו את התיאוריה וההבנות הקליניות מתוך התנסויותיהם וחוויותיהם במפגשים טיפוליים. מתוך כך, גם מאמריהם עשירים בתיאורי מקרה המבססים את החשיבה התיאורטית. הטכניקה מקנה כלים לפיענוח הלא מודע ומאפשרת תובנה, באמצעות פירוש, המחוללת שינוי נפשי. נתבונן באופן בו קליין וממשיכיה עובדים, במגע ישיר ובהיר, עם דחף המוות, חרדה עוצמתית, מבוי סתום והתנגדות לשינוי. כל זאת, תוך מתן חשיבות להעברה ולהעברה הנגדית. נקרא מאמרים קליניים של מלאני קליין, חנה סגל, בטי ג’וזף, ברנמן פיק ויהושע (שוקי) דורבן וניעזר בדוגמאות קליניות שיביאו המשתתפים.
מעטפות נפשיות ומצבים מנטאליים ראשוניים | אורלי חסון-כץ
הקורס יעסוק במעטפות הנפשיות, הנוגעות לחיבור הראשוני בין גוף לנפש, ולמצבים מנטליים ראשוניים, על האתגרים ההתפתחותיים והחרדות המוקדמות המאפיינים אותם. בהקשר זה נתמקד במעטפת העור כאמצעי תקשורת בין האם לתינוקה בחודשי החיים הראשונים, ובתרומתה, כייצוג נפשי, להתפתחות תחושת מרחב פנימי ולביסוס גבולות בין פנים לחוץ.
נעמיק ונרחיב את ההיכרות עם המושגים העור הראשוני והמשני, ממדי הנפש, המעטפת המחוררת והקשר שלה להגנות אוטיסטיות, ודינמיקה פסיכוסומטית הנוגעת לרישום בגוף של טראומות מוקדמות שלא היה להן ייצוג. בהקשר זה נתמקד בתהליכי מנטליזציה, האופן בו הם מתהווים מתוך מארג הגוף – נפש, ובמעבר ההתפתחותי מהמעטפת המישושית למעטפת החזותית כהכרחי לביסוס מערכת ייצוג ומנטליזציה.
כמן כן נתייחס לשתי מעטפות דומיננטיות נוספות; מעטפת הצליל ומעטפת הריח, משמעותן ההתפתחותית והאופן בו הן מקבלות ביטוי בחדר הטיפולים.
התיאורטיקנים בהם נתמקד הם: ביק, טסטין, ג’ואן סימינגטון, אנזייה, תמי פולק, ג’וייס מקדוגל, מלצר, בוטלה ובוטלה וסוזן מאיילו.
פסיכותרפיה פסיכואנליטית מפרספקטיבה התייחסותית | תמי דרור-שיבר
בקורס נבדוק את השאלה מהי “פסיכולוגיה של שני אנשים” מול “פסיכולוגיה של אדם אחד” ומהן השלכותיה של תפיסה זו על מארג יחסי ההעברה וההעברה-הנגדית. נרחיב את שאלת הסובייקטיביות של המטפל ואת השפעותיה על המרחב הטיפולי.
אנטונינו פרו מדמה את נפשו של המטפל ל”מעבדה יקרת מציאות”. בקורס ננסה להתבונן ב”מעבדה” זו ובהשפעותיה על הסיטואציה האנליטית וכן – לחדד את הקשבתנו לדיאלוג הלא-מודע ולשדה המשותף. כמו כן – ננסה להאזין לתדרים נוספים בהעברה הנגדית ולהתבונן בה ברזולוציה גבוהה יותר, באופן שיסייע לנו להשתמש בה כבמצפן ברגעים לא פשוטים בטיפול.
ניעזר במושגים כגון הלא-מודע ההתייחסותי, השדה המשותף, אנאקטמנט, חשיפה עצמית, ריבוי מצבי עצמי ועוד. נחדד את ההבחנה בין הדדיות לסימטריה ונעמיק במושג ההכרה ההדדית. הלמידה תיעשה תוך שימוש בדוגמאות שיביאו המשתתפים מעבודתם ותוך העמקה בהבנתם דרך הפריזמה ההתייחסותית. נתבסס על החשיבה הקלינית של תומס אוגדן, סטיבן מיטשל, לואיס ארון, ג’סיקה בנג’מין, ג’ודי דייוויס ועוד.
מכל/מוכל בהגותו של ביון – סיגלית בודוך ריש
השימוש הרווח כיום ביחסי מכל/מוכל כצורת קומוניקציה בין שניים, מקורו באחת הפריזמות שהציע ביון הנגזרת ממודל יחסי אם-תינוק.
הסדנא תציג את התפתחות חשיבתו של ביון לגבי יחסי המכל/מוכל החל ממודל ראשוני זה ועד לפיתוח (הפחות מוכר של ביון) של שלושה סוגי יחסים: יחס קומנסלי, יחס סימביוטי ויחס פרזיטי.
נלמד את סוגי היחסים, שכל אחד מהם בעל איכות שונה ופוטנציאל התפתחותי שונה, ואת האופן בו הם באים לידי ביטוי בקליניקה. נעזר לצורך כך בווינייטות קליניות של המשתתפים.
נתייחס לקשר שבין סוגי יחסים אלו לבין המתח הספוג בנפש האנושית השואפת לקביעות וליציבות מחד (invariance) ולהתפתחות ושינוי מאידך (transformation).
סדנא – החלק הפסיכוטי של האישיות – הלית קאנץ ברנר
מטופל מדבר ברהיטות, אולם אנו מרגישים שאיננו יכולים להבין את משמעות דבריו. הוא מעורר בנו בלבול, רוגז, חוסר אונים, שעמום ותחושות גופניות לא נוחות. הכאב שלו נחווה כקונקרטי, אך ללא משמעות נפשית. תופעות אלו ורבות אחרות מאפיינות מצבים פסיכוטיים שיכולים לנוע במשכם ובעוצמתם ואינם תמיד ברורים וגלויים לנו בהיותם מוסווים תחת חלק לא פסיכוטי של האישיות. בחלק הפסיכוטי של הנפש, האני עצמו מותקף ולנפש אין יכולת לעיבוד ולחשיבה אלא רק לריקון ולביטוי בפעולה דרך הזדהות השלכתית. לעיתים, הוא יתבטא דרך פסיכוזה גלויה אך לעיתים גם דרך תופעות סומטיות, אובססיות ופרברסיות. אפילו ברגעים קצרים, מילוליים ולא מילוליים, במהלך שעה, המשקפים את אובדן המציאות והתקפה על החשיבה.
בקורס ננסה להבין מה מאפיין את החלקים השונים בנפש ומהם יחסי הגומלין ביניהם. כיצד מתבטא החלק הפסיכוטי של המטופל בקליניקה והשפעתו האפשרית על המטפל. מה מאפיין את יחסי ההעברה והעברה הנגדית כשהחלק הפסיכוטי של האישיות הוא דומיננטי. למה אנו מקשיבים וכיצד עובדים עם מצבי נפש פרימיטיביים המאופיינים בחרדות עזות ובהגנות מסיביות שיוצרות לעיתים מה שרוזנפלד כינה מצבים בלבוליים. נקרא את המאמר של ביון מ1957 על הבחנת האישיות הפסיכוטית מהלא פסיכוטית ומאמרים נוספים של או’שונסי, רוזנפלד וריי. נעמיק במושגים רלבנטיים כמו חרדות מוקדמות ומאפייניהן- אובייקטים ביזאריים, צרות-עין, הזדהות השלכתית והדילמה הקלאוסטרו-אגורפובית. נסתמך על אסוציאציות קליניות של המשתתפים ושל המרצה ועל דוגמאות מהספרות.
קוהוט – תיאוריה וטכניקה – טלי אורון טמיר
בסמינר נבחן לעומק את יסודות החשיבה הקוהוטיאנית. לאורך הסמסטר נחקור יחד מספר נושאים.
התמות דרכן נפגוש יחד את החשיבה של קוהוט יהיו מיניות ופרברסיה, תוקפנות וזעם נרקיסיסטי וחקירת השדה הפסיכואנליטי באמצעות אמפטיה. הלמידה לאורך הסמסטר אודות הטכניקה והתאוריה בחשיבה של קוהוט תתקיים באמצעות קריאה ועבודה על מאמרים והרצאות של קוהוט ועל מקרים קליניים.
הסיטואציה הטיפולית: ד”ר אסף יעקבי
הקורס יעסוק במסגרת הטיפול ובעמדה האנליטית של המטפל, מתוך שילוב בין פרספקטיבה מעשית למטא-תאורטית. נקרא ונשוחח על כותבים העוסקים בעמדה האנליטית (אוגדן, קולטארט, ברנמן-פיק) ועל אנליטיקאים שבוחנים את ממדי השפה, הזמן והמקום בתהליך הטיפולי (אמיר, שלקס, פרו). הקורס יתנהל באופן אינטראקטיבי, המזמין לחשיבה ודיון משותף סביב סוגיות קליניות ותיאורטיות.
קריאה קלינית ב”התקפה על החיבורים” וב”על היהירות” – ליהי נוי ניצן
“בהיסטוריה של הפסיכואנליזה יש רק קומץ מאמרים ששינו את מרכז הכובד של החשיבה, לא רק בתוך אלא גם מחוץ לקהילה התיאורטית של מי שכתב אותם. “התקפה על החיבורים” של ביון הוא אחד מהמאמרים האלו. אין כמעט מקום בעולם האנליטי של היום שלא ננגע על ידי אחד מהרעיונות שמוצגים בו, במספר עמודיו הקצר” (Jay Greenberg, 2017)*
במאמר זה ביון מתאר את מה שיהפוך להיות המודל שלו על מיכל-מוכל, מגדיר היבט חדש של ההזדהות ההשלכתית ומתייחס לקשר המכריע שבין התינוק וסביבתו, כמהווה גורם מכריע בייצור החלק הפסיכוטי באישיותו של התינוק (ושל כולנו).
במהלך הקורס נקרא ב”התקפה על החיבורים” וב”על היהירות” שכתב ביון בשנים 1958 ו – 1959. נכיר את המושגים האלו ונחשוב ביחד על ההשלכות התיאורטיות והקליניות שלהם.
* Bronstein, C., & O’Shaughnessy, E. (Eds.). (2017). Attacks on Linking Revisited: A New Look at Bion’s Classic Work (1st ed.). Routledge.
וינקוט וממשיכיו: ידידה טורקניץ
בקורס נעקוב אחר ציר התפתחותי מרכזי ששרטט וינקוט: מתלות מוחלטת, לתופעות מעבר ולשימוש באובייקט. נעסוק בתנאים, המאפשרים ומעכבים את הגחת התינוק ממצב אחדותי לעבר נפרדות. נתבונן במסע לכינון העצמיות, לעבר חיים יצירתיים ובעלי משמעות. נלמד על הדרך החדשנית שבה התבונן ויניקוט ביחידת האם-תינוק ובעקבות זאת, באופן ההתבוננות הייחודי שלו בשעה האנליטית. נקרא ממאמריו של ויניקוט, באופן איטי ומעמיק, תוך שהות והשתהות. נרחיב על חשיבתו, בדגש על חוויה והווייה, בעזרת חלק ממשיכי דרכו: אוגדן, גרין, ליטל, וקולטרט. נמחיש את הנלמד בעזרת חומר קליני שיביאו המשתתפים.
סדנאות תיאורטיות
קומפלקס אדיפוס והפנטזיות הראשיתיות | ד”ר יפעת איתן פרסיקו
הסדנה תתחקה אחר הופעותיו השונות של קומפלקס אדיפוס בכתביו של פרויד, תוך הבהרת היחסים המורכבים המתקיימים בין הפנטזיה האדיפלית לבין פנטזיית הסירוס והסצינה הראשונית; נעמוד יחד על תרומתם של קליין וממשיכיה לחשיבה התיאורטית ולעבודה הקלינית עם “המצב האדיפלי”, ונחתום במחשבות על השימוש בהמשגה האדיפלית בעבודה עם משפחות חדשות. נקרא קטעים מכתביהם של פרויד, קליין, ביון, שטיינר ובריטון, וננוע בין התיאוריה להמחשות משעות טיפוליות של התלמידים.
על הקשבה פסיכואנליטית: בה בעת, ברבדים שונים | אורה יושפה מנדלבוים
ליבת המעשה הטיפולי האנליטי, נעוצה בהקשבה “נכונה”- הכוונה להקשבה נכונה ופתוחה על מנת לקלוט את מירב הקומוניקציה הלא מודעת של המטופל. בסדנא נפנה את המבט אל תהליך ההקשבה הפסיכואנליטי, על הבו-זמניות והרב ממדיות שלו. מהי הקשבה אנליטית ? מה מייחד אותה ומה היא דורשת מהמטפל? נתחקה אחר הצעתו של פרויד להצטייד ב”קשב מרחף/צף” בשעה האנליטית ובניסיונות שנעשו ללכוד את המשמעות הממשית של הצעה זו [בהם הרעיון של רייק על ההקשבה עם “האוזן השלישית”, וזו של איזקובר על האנליטיקאי כ”כלי האנליטי”]. נצרף לדיונינו כמה מהתרומות המרכזיות של ביון לסוגיית ההקשבה. השימוש ברוורי , העובדה הנבחרת וההצעה להקשיב “ללא זיכרון וללא תשוקה”.
על טראומה והשלכותיה | ד״ר שרון שטרית
הטראומה נמצאת בבסיס התיאוריה של פרויד כל הדרך, בסדנה נעמיק בהמשגה של פרויד את הטראומה, גם באמצעות הקריאה של לאקאן את פרויד. הטראומה היא מעבר לעיקרון העונג, מעבר למערך הנפשי, מדובר בהיתקלות של היחיד עם מה משעבר ליכולותיו ובמכה לנרקיסיזם על אשליית הכל יכולות שלו. הרגעים בהם המערך הנפשי קורס הנם מטלטלים, טראומטיים, אולם יש בהם פוטנציאל, בשל המצב החשוף שלהם, לגילוי ולמפגש אמיתי יותר עם עצמנו וחיינו. בטראומה, בשל התפרקות האופנים בהם האדם מתארגן, יש גם פוטנציאל להתפתחות. בסדנה נרחיב על הקשר שבין טראומה, נרקיסיזם, התפתחות וצמיחה נפשית. נדון באחת מתצורות הטראומה- טראומה קולקטיבית, נדבר על מנגנוני ההגנה המאפיינים אותה כמו הזדהות עם התוקפן, הזדהות עם הקורבן, על שימוש בטראומה וכו׳ ונקשיב לתדרים בהם היא נוכחת בקליניקה ומהדהדת את החברה בה אנו חיים. נקרא מתוך כתביהם של פרויד, לאקאן, פרנצי, שטיינר ואחרים.
משחק ומשחקיות: דפנה גולדנברג
בניסיונו להבין כיצד תינוק גדל והופך לאדם, כיצד מתקיימת התנועה מתלות מוחלטת לנפרדות ועצמאות, ויניקוט מיקד את מבטו על אזור שהוא בין העולם הפנימי לעולם החיצוני. אזור שלישי זה, אזור הביניים, אזור תופעות המעבר סיקרן את ויניקוט והוא חקר אותו וכתב עליו רבות. אזור זה, להבנתו, הוא המפתח לכינון אדם בעל חוויית עצמי, אדם היכול לחיות חיים יוצרים, שיש בהם בריאה, גילוי, אפשרות להיות לבד ואפשרות לקשר עם האחר. ההוויה המשחקית מתקיימת באזור תופעות הביניים.
בהתייחסו לפסיכותרפיה, אמר ויניקוט כי היא “מתרחשת בחפיפה שבין שני תחומי משחק, זה של המטפל וזה של המטופל. הפסיכותרפיה עניינה שני בני אדם-אדם המשחקים יחד”.
בסדנא נרצה להתחקות אחר המושג “משחק”. נרצה להבין את משמעותו התיאורטית של המשחק בתיאוריה הויניקוטיאנית, את מיקומו ברצף ההתפתחותי, ואת תפקידו. נעסוק בשינוי הפרדיגמטי שעשה ויניקוט בהתייחסו לטיפול ולתפקידו המטפל – ממטפל יודע-מפרש, למטפל חווה-משחק. נלמד על משחקים לילדים שויניקוט פיתח בקליניקה לצורך אבחון וטיפול (משחק הספטולה ומשחק הסקוויגל). נקרא יחד מקרים של טיפול בילדים בהם ויניקוט עשה שימוש בכלים משחקיים אלו, ונוכל להתרשם מויניקוט המטפל-המשחק. נקרא יחד גם מקרה של טיפול במבוגר, וננסה להבין כיצד הרעיון המשחקי בא לידי ביטוי בטיפול במבוגרים.
מרחב הטיפול בין החזקה להכלה | ידידה טורקניץ’
המושגים החזקה והכלה שכיחים בשיח הפסיכואנליטי, אך לעיתים אינם מובנים, או שנוטים להתבלבל ביניהם. בסדנא נשרטט את הרקע התיאורטי השונה שממנו שצמחו המושגים: אם -תינוק של ויניקוט, מיכל/מוכל של ביון. נקרא מתוך אוגדן “על החזקה והכלה, הוויה וחלימה” ונצא ממנו לטכסטים של ויניקוט וביון. נחדד את השונה והדומה ביניהם גם באמצעות וינייטות קליניות של המשתתפים ודוגמאות מתחום הקולנוע. כך נוכל לשחק ולחלום את החומר יחד.
קליין הקלינית | יהודית טריאסט
לאחר קריאה תיאורטית בכתבי קליין ובכתבי ממשיכיה בקורסים קודמים, נחזור בסדנה להתעמק בעבודתה הקלינית עצמה. נקרא וינייטות מתוך טיפולים, כמו גם תיאורי שעות של טיפול בילד. ננסה לישם את ההמשגות וההבנות התיאורטיות לפרקטיקה עצמה ולחשיבה עליה.
מכל/מוכל בהגותו של ביון / סגלית בודוך ריש
השימוש הרווח כיום ביחסי מכל/מוכל כצורת קומוניקציה בין שניים, מקורו באחת הפריזמות שהציע ביון הנגזרת ממודל יחסי אם-תינוק.
הסדנא תציג את התפתחות חשיבתו של ביון לגבי יחסי המכל/מוכל החל ממודל ראשוני זה ועד לפיתוח (הפחות מוכר של ביון) של שלושה סוגי יחסים: יחס קומנסלי, יחס סימביוטי ויחס פרזיטי.
נלמד את סוגי היחסים, שכל אחד מהם בעל איכות שונה ופוטנציאל התפתחותי שונה, ואת האופן בו הם באים לידי ביטוי בקליניקה. נעזר לצורך כך בווינייטות קליניות של המשתתפים.
נתייחס לקשר שבין סוגי יחסים אלו לבין המתח הספוג בנפש האנושית השואפת לקביעות וליציבות מחד (invariance) ולהתפתחות ושינוי מאידך (transformation).
עבודה עם חלומות: ד”ר תמר פלג
לעיתים קרובות מביעים מטפלים חשש לגבי הדרך המתאימה לעבודה עם חלומות. נדמה שבשונה מהעבודה ה’רגילה’, יש אצל רבים סוג של יראה או שיתוק כאילו חומר העולה מתוך חלום דורש ‘טיפול מיוחד’. האם זו באמת עבודה ייחודית ושונה? מהן הגישות השונות לעבודה עם חלומות? כיצד מתמודדות הגישות השונות בפסיכואנליזה עם ההבנה של חומרי חלום וחלימה?
בתחילת הסדנא נסקור בקצרה את העמדות התאורטית השונות לגבי ‘עבודה עם חלום’ החל בפרויד, דרך קליין וויניקוט (חאן) ועד ביון ומלצר. בהמשך נעבוד על חומר קליני שיביאו המשתתפים וננסה להבין ולמיין דרך הדוגמאות הקליניות מה כל התערבות מייצגת ואיך ניתן ללמוד מכך וליצר חופש ורשות למטופלים ולמטפל עצמו, לפרש לשחק עם משמעויות ולתרום להתפתחות הטיפול.
התלמידים יתבקשו להכין לקראת הסדנא (ולשלוח מראש למנחה) שעה קלינית של מטופל עימו הם עובדים הכוללת חלום או פרק מתוך ספר או מאמר הכולל תיאור של חלום ואופן העבודה עימו (למשל פרק 2 בספר מסתורים נפשיים של שטיינר)
