.
התוכנית תתקיים בימי שלישי, אחת לשבועיים, בין השעות: 14:30-19:15
14:30-16:00 – סמינר קליני
16:15-19:15 – שיעור תיאורטי כפול
(למעט ביום פתיחת התוכנית)
תאריך |
נושא השיעור |
שם המורה
|
04.11.2025 | פתיחת שנת הלימודים | |
18.11.2025 | מושג ההעברה בראי ההיסטוריה | מאיר פרס |
02.12.2025 | העברה אצל קליין וממשיכה | דורית ברנע |
16.12.2025 | חופשת חנוכה | |
30.12.2025 | העברה אצל קליין וממשיכה | דורית ברנע |
13.01.2026 | העברה אצל קליין וממשיכה | דורית ברנע |
27.01.2026 | העברה והעברה נגדית – פרספקטיבות עכשוויות | מיכל עוזיאלי |
10.02.2026 | העברה והעברה נגדית – פרספקטיבות עכשוויות | מיכל עוזיאלי |
24.02.2026 | וגי ההעברה בפסיכולוגיית העצמי | דר’ שמוליק קידר |
10.03.2026 | סוגי ההעברה בפסיכולוגיית העצמי | דר’ שמוליק קידר |
24.03.2026 | חופשת פסח | |
09.04.2026 | חופשת פסח | |
14.04.2026 | סוגי ההעברה בפסיכולוגיית העצמי | דר’ שמוליק קידר |
21.04.2026 | יום הזיכרון | |
05.05.2026 | העברה אצל ביון וממשיכיו | ליהי נוי ניצן |
19.05.2026 | העברה אצל ביון וממשיכיו | ליהי נוי ניצן |
02.06.2025 | העברה לפי פרויד בימינו | דר’ שרון שטרית |
16.06.2026 | העברה לפי פרויד בימינו | דר’ שרון שטרית |
30.06.2026 | העברה בפסיכואנליזה הצרפתית | דר’ ויויאן שטרית-וטין |
07.07.2026 | ערב סיום |
סמינר קליני – סמסטר א’ – דר’ גיא אור; סמסטר ב’- מאיר פרס
תקצירי התכנים של השיעורים התיאורטיים:
מאיר פרס – מושג ההעברה בראי ההיסטוריה – כיצד פרויד הגיע לתגלית ההעברה ?
על אף קביעת המסגרת הטיפולית כבר ב- 1903, פרויד מעולם לא הקדיש חיבור שלם לשיטה הפסיכואנליטית. הוא פרסם סדרה של מאמרים טכניים על איך לעבוד בשעה האנליטית תוך גילוי הדרגתי של ההעברה כמושג, וזאת במטרה לתת מענה לדרישה של אלו שהתעניינו בה אך לא יכלו להגיע לווינה באותה תקופה וללמוד ממנו ישירות. מאמרים אלה שנכתבו בין 1904-1919מכילים תמצית של רעיונותיו, תוך תיאור ניסיונו הקליני הממושך כמטפל, כסדרת המלצות. בשיעור נלמד איך פרויד הגיע לתגלית ההעברה כפי שמופיע בכתבים אלה – זאת תוך ההקשר ההיסטורי והעכשווי בליווי מתן דוגמאות.
ברמן ע. (2002). המסע הארוך: דרכו של פרויד אל שיטת הטיפול הפסיכואנליטית, דרכיה של שיטת הטיפול הפסיכואנליטית מאז פרויד – בתוך “זיגמונד פרויד, הטיפול הפסיכואנליטי”, עמ’ 7-49.
דורית ברנע – העברה אצל קליין וממשיכה
“… סיטואציית ההעברה וחקר הלא מודע הם שני עקרונות היסוד שצריכים להנחות את הטכניקה שלנו בכל עת והם למעשה קשורים זה בזה. לא זו בלבד שגישתנו אל הלא מודע מושגת באמצעות אנליזה של סיטואציית ההעברה, אלא גם הבנה אמיתית של סיטואציית ההעברה והתמודדות איתה מעידות על היכרות אמיתית עם הלא מודע ומבוססות עליה…”. (קליין 1936). קליין הגדילה ועשתה כשראתה בהעברה סיטואציה שלמה בה משתחזרים דרך מנגנוני השלכה ואינטרויקציה, יסודות לא מודעים מיחסי האובייקט המופנמים שמתבטאים בתכנים היומיומיים שהמטופלים מביאים מהעבר, מההווה ומהסיטואציה האנליטית. במהלך המפגשים נקרא ביחד מאמרים מרכזיים ועל פי המסורת הקלייניאנית נעזר בדוגמאות של המשתתפים.
קריאה מומלצת: 1. רחל בלס (2022). יסודות החשיבה הפסיכואנליטית, עמ’ 189-200; 2. מלני קליין (1952). מקורות ההעברה; 3. בטי ג’וזף (1983) העברה: הסיטואציה הכוללת; 4. מלני קליין [2023(1958)]. העברה ופירוש, בתוך: על הטכניקה – הרצאות מאת מלני קליין.
מיכל עוזיאלי – העברה והעברה נגדית – פרספקטיבות עכשוויות
בקורס זה נבחן את מושגי ההעברה וההעברה הנגדית מתוך ארבע נקודות מבט עכשוויות בפסיכואנליזה. נעסוק ביצירת המרחב השלישי (אוגדן), במוקד הפרשנות ועמדת המטפל (שטיינר), בעבודה עם מצבי עצמי מפוצלים (ברומברג), ובשאיפה להכרה הדדית במפגש הטיפולי (בנג’מין). הקריאה והדיון יאפשרו העמקה בהבנת התהליכים הסמויים והגלויים המתרחשים בין מטפל למטופל.
אוגדן תומס ה’. (1994/2011). השלישי האנליטי; עבודה עם עובדות קליניות
שטיינר ג’ון. (1993/2017). בעיות של טכניקה פסיכואנליטית: פרושים ממוקדי מטופל ופרושים ממוקדי אנליטיקאי. בתוך מסתורים נפשיים;
פיליפ ברומברג (1998) לעמוד במרווחים. מתוך Standing in the Spaces.
ג’סיקה בנג’מין (2004) Beyond Doer and Done To .
דר’ שמוליק קידר – סוגי ההעברה בפסיכולוגיית העצמי של קוהוט
בסדנה קצרה זו, ננסה להתוודע לסוגי ההעברה וככל שיתיר לנו הזמן גם לתגובות ההעברה הנגדית, כפי שהומשגו על ידי קוהוט בפסיכולוגיית העצמי. כדי שיהיה לנו קונטקסט מסוים נקדים הסבר לכמה מושגי מפתח במשנתו כגון: אמפתיה, זולתעצמי, כשל אמפאתי, “עצמי גרנדיוזי”, “דיוקן הורי מואדר”, זעם נרקיסיסטי ועוד. ניעזר בדוגמאות קליניות מהספרות, ומעבודתנו הטיפולית על מנת להמחיש ולהבהיר את החומר הנלמד.
קוהוט, ה. (1984). תפקידה של האמפתיה בריפוי הפסיכואנליטי. בתוך: כיצד מרפאת האנליזה, פרק 9, עמ’ 232-250; 2.
קוהוט, ה. (1984). העברות זולתעצמי ופירוש. בתוך: כיצד מרפאת האנליזה, פרק 10, עמ’ 251-270
Miller, J.P. (1985). How Kohut Actually Worked. Progress in Self Psychology, 1, 13-30.
ליהי נוי ניצן – העברה אצל ביון וממשיכיו
ביון לא השתמש במונח ‘טרנספרנס’ באופן ישיר בכתביו וגם אם בכתיבתו המוקדמת מופיעות התייחסויות ישירות למושג ‘קאונטר-טרנספרנס’ הן הולכות ופוחתות במהלך השנים. עם זאת, הימנעותו של ביון משימוש ישיר במושגים אלו לא משקפת כלל ועיקר את יחסו אליהם. הימנעותו נבעה, בין היתר, דווקא מרצונו לא להגביל את החשיבה על מושגים מסורתיים אלו, שהפכו מוכרים ושגורים כל כך בפינו. ביון ייחס מקום עצום לחוויה הרגשית הלא מיוצגת והלא נחשבת שמועברת דרך היחסים שמתקיימים בהווה המיידי של הפגישה בין המטופל והמטפל. דרך קריאה בכתביו של ביון נעסוק במקום של תהליכי ההעברה וההעברה הנגדית בחשיבתו ובהקשבה השונה שהיא מציעה לחומרים שעולים במהלך פגישה אנליטית.
חומר הקריאה יישלח בהמשך או לקראת המפגש הראשון.
דר’ שרון שטרית – העברה לפי פרויד בימינו
לב התיאוריה הפסיכואנליטית הוא הלא מודע, זו ההמצאה של פרויד. פרויד היה עסוק בזיהוי ובניסוח האופנים בהם הלא מודע מתגלה והגדיר, בתחילה, את ההעברה כשיטה בה מתגלה הלא מודע. הלא-מודע לא יכול להתגלות באופן ישיר, אלא צריך להעביר את עצמו, ״להתחפש״ וכך יכול לצאת החוצה, בהסוואה. בסמינר נעקוב אחר התגלגלות מושג העברה אצל פרויד מהגדרה ראשונית זו דרך גלגולים נוספים, שכולם רלוונטיים להבנה של המושג, להקשבה ולעבודה הטיפולית כיום. נתמקד בשני טקסטים, נדון בהמשגות מתוך חיבור קרוב לקליניקה.
פרויד, ז. (1911) . השימוש בפירוש חלומות בפסיכואנליזה בתוך זיגמונד פרויד, הטיפול הפסיכואנליטי, עם עובד , תל אביב.
פרויד, ז (1915) הערות על אהבת-העברה בתוך זיגמונד פרויד, הטיפול הפסיכואנליטי, עם עובד , תל אביב.
דר’ ויויאן שטרית-וטין – העברה בפסיכואנליזה הצרפתית-מהתיאוריה של הפיתוי המוכלל על פי גאין לאפלנש אל הפיתוי האתי: שלושה סוגים של העברה
שטרית, ו. (2016)ץ “הצעת האנליזה, הצעת האנליטיקאית, הפיתוי האתי”, שיחות, כרך ל”א, חוב’ מס 1, 41-46.
בכל שאלה ניתן לפנות לרכז התכנית:
מאיר פרס – 0528405891- peres.meir@gmail.com