כאן ועכשיו בחשיבה הפסיכואנליטית
2022-2023
סמסטר א’
אמנון אייל – מחשבת הרגרסיה לתלות – הגישה הטיפולית הויניקוטיאנית
תאריכים: 8.11, 15.11, 22.11,29.11, 6.12, 13.12, 27.12
הסמינר מיועד למטפלים המעוניינים להרחיב ולבסס את היכרותם עם התיאוריה והטכניקה של תפיסת הטיפול הויניקוטיאנית, והוא נבנה מתוך מחשבה שפעמים רבות התיאוריה ההתפתחותית של ויניקוט נלמדת לעומק, אך הנגזרת הטיפולית שלה – ‘רגרסיה לתלות’ – זוכה לפחות תשומת לב ואינה מוטמעת בצורה מסודרת. מתוך כך נעקוב במפגשים הראשונים אחר האופן שבו ניצני מחשבת הרגרסיה לתלות מופיעים בכתיבתו המוקדמת של ויניקוט (על בסיס ההנחה שאם אתה מכיר את ההתפתחות, אתה מבין משהו על הדבר עצמו), עד להתגבשותם כתיאוריה של טיפול במאמר ‘היבטים מטה-פסיכולוגיים וקליניים של רגרסיה’ משנת 1954. אחר כך נבחן כיצד ההמשגות השונות שמציע לנו ויניקוט ביחס לאטיולוגיה ולפתולוגיה מגדירות מחדש ומשנות לגמרי את משמעותם של מושגי היסוד של התהליך הטיפולי, ומכוונות את הקשב של המטפל אל מעבר לאיזורי הדחף והקונפליקט, אל עבר האפשרות לכונן את חווית הקיום של המטופל. ברוח זו נבחן את מערך ההעברה וההעברה הנגדית הנרקם בחדר הטיפול ונשים דגש על המשאלה ‘להתחלה חדשה’ ועל האופנים שבהם הפחד מהתמוטטות והמשאלה להתמוטט מבנים ומעצבים את הקשר הטיפולי. במהלך המפגשים נקשיב לחומר קליני שיביאו המשתתפים ונחשוב דרכו כיצד ניתן להשתמש וליישם את החומרים התיאורטיים שנלמדו בתוך הקליניקה.
מירי קרחי – לחשוב מחדש על פיירברן וגנטריפ, תיאוריה וקליניקה
תאריכים: 3.1, 10.1, 17.1, 24.1, 31,1, 7.2, 14.2
רונלד פיירברן תאורטיקן מרכזי בזרם העצמאי פתח מודל ייחודי המציע פתרון אחר לבעיית החזרה הכפייתית ולדביקות הליבידו שהעלה פרויד. הצעתו הרדיקלית של פיירברן “כי הליבידו אינו שוחר עונג, אלא שוחר אובייקט”, בססה הגות מרכזית לתאוריית יחסי האובייקט, שהלכה והתהוותה במחצית המאה שעברה. גנטריפ המשיך ופתח את הגותו של פיירברן ושיניהם הרחיבו את הבנת מבנה הנפש הסכיזואידית. בסמינר נקרא מכתביהם, נעמיק במודל הנפש שפתחו ונבין את ההקשרים לקליניקה העכשווית.
סמסטר ב’
ורד נבו – התנגדות לשינוי נפשי בתיאוריה הפסיכואנליטית ובחדר הטיפולים
תאריכים:14.3, 21.3, 28.3
אם המטופל בא לחפש שינוי במצבו הנפשי, למה הוא מתנגד לעיתים כשאופציה כזו מוצעת לו בטיפול? נתבונן במפגשים בתופעה ‘תגובה תרפואטית שלילית (NTR) . נבחן זאת דרך כתיבתו של פרויד עצמו על הנושא, ודרך התייחסויות קלאסיות מפורסמות של אברהם, ריווייר והורני. נתייחס בקצרה גם לכתיבה עכשווית יותר על האחזות במוכר וסרוב לשינוי. נעזר בדוגמאות שיביאו המשתתפים וננסה לאתר מתוך הבנת הקשיים וההתנגדויות, את מורכבות ועושר החוויה של שינוי נפשי כשזו מתאפשרת.
איילה הלוי – –Whose Bion?”” (אושונסי, 2011).
תאריכים: 18.4, 2.5. 9.5, 16.5, 23.5, 30.5
חשיבתו היחודית של ביון נפרסת בכתיבה ענפה ועשירה על פני ארבעה עשורים. רעיונותיו הצומחים ומשתנים, מהווים מצע משגשג לחשיבה התאורטית והקלינית של רבים. דרך מספר יוצרים מרכזים (גרוטשטיין, מלצר, אוגדן , אושונסי, פרו, ורמוט, ואחרים) נפגוש יחד מספר התפתחויות מרתקות המאפשרות את העמקת הבנתנו הן ביחס למודלים הטראנספורמטיביים של ביון והן ביחסינו לקליניקה.
יעל קירש גולדשטאוב –על האמונה
תאריכים: 6.6, 13.6, 20.6
ביון ממקם את ‘פעולת האמונה’ כבסיס לכל תנועה וצמיחה נפשית, לתהליכים של גילוי ושל מפגש עם אמת נפשית לא רוויה. ביון מתייחס לאמונה כאל מצב נפשי מדעי, משוחרר ככל האפשר מזיכרון ומתשוקה. מדובר באמונה בקיומה של מציאות אולטימטיבית ואמת אולטימטיבית (o), אמת אינסופית, לא נודעת וחסרת צורה. אמת שלא ניתן להגיע אליה, אבל האמונה בקיומה מהווה את התשתית לחיפוש שעומד בבסיס ההוויה הנפשית. בקורס נעמיק בהבנת משמעות המושג ‘אמונה’ על היבטיו השונים ועל השלכותיו הטכניות והקליניות, דרך קריאת פרקים מתוך ‘קשב ופרשנות’. נתבונן על המושג מזוויות תאורטיות שונות תוך התבוננות על דוגמאות קליניות
נירית קוצ’יק –”והדרך עודנה נפקחת לאורך”: תיבת הדימויים האישית נפקחת במפגש האנליטי (סדנא)
תאריכים: 27.6, 4.7
מטאפורות, יצירות ספרותיות, סיפורי ילדות, שירים, אגדות, צילומים, צילומים אישיים ויצירות אמנות, נוכחים במפגש הטיפולי. הם עולים באסוציאציות חופשיות של המטופל ושל המטפל. לעתים גם מובאים באופן קונקרטי לשעה הטיפולית. אמצעים אלו נוגעים בחוויות שלעיתים קשה לייצגן במילים ולעתים הן מוסיפות למילים, גורעות מהן או הופכות אותן על ראשיהן. במפגשים שלנו נשים לב מה טיב יחסינו עם חומרים אלו ועד כמה אנחנו קשובים אליהם כשהם עולים בטיפול ויכולים לעשות להם מקום בשיח מטפל מטופל ובשיח הפנימי שלנו. כיצד נוכל להבין בעזרת כלים אלה באופן עמוק וקרוב יותר את נפשו של המטופל ? כיצד נוכל להיעזר בהם כדי לפגוש את הנפש שלנו המגיבה לנפש האחר? עד כמה נוכל לראות בהם מחצבי טבע-נפש עשירים ומסייעים לתהליך הטיפולי? זהו מפגש שעיקרו התנסותי ובחלקו האחר תיאורטי. המשתתפים מוזמנים להביא חומרים אישיים כצילומים אישיים, סיפורים שקרובים לליבם, שירים, אגדות וחומרי אמנות נוספים.
