במה צפונית לפסיכואנליזה

בשנת הלימודים הקרובה  2025-2026 יתקיימו 4 מפגשים
ההרצאות יתקיימו במועדון היישוב צורית במשגב, בין השעות 16:00-19:00

להרשמה לכל הסידרה במחיר 100 ₪ – לחצו כאן
להרשמה למפגש בודד במחיר 35 ₪ להרצאה בודדת – לחצו כאן

תקצירי ההרצאות והמרצים

 

6.11.25  על הליריות של הנפש באיזורי שבר / פרופ’ דנה אמיר

בספרי “על הליריות של הנפש” (2008) הצעתי להתבונן בנפש כבדיאלקטיקה מתמדת בין “עצמי מתהווה” ו”עצמי מתמשך”, ובין “עצמי אפשרי ” ועצמי אקטואלי”. בהרצאה אתאר איך התנועה שהנפש יוצרת בין היסוד המתמשך והיסוד המתהווה, ובין היסוד האקטואלי והיסוד האפשרי, יכולה להצליח לחרוג מגבולותיה ולחלץ את עצמה מאזורים של שבר ואובדן.

פרופ’ דנה אמיר היא פסיכולוגית-קלינית, פסיכואנליטיקאית-מנחה בחברה הפסיכואנליטית בישראל, פרופ’ מן המניין וראש מסלול הדוקטורט הבין-תחומי בפסיכואנליזה בביה”ס לטיפול, ייעוץ והתפתחות האדם באוניברסיטת חיפה, יו”ר תכנית “זרמים” לפסיכותרפיה פסיכואנליטית בביה”ס למדעי הפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה, משוררת וסופרת. הוציאה לאור שבעה ספרי שירה, ארבעה ממוארים בפרוזה וחמישה ספרי עיון פסיכואנליטיים שראו אור בעברית ובאנגלית (“על הליריות של הנפש”, “תהום שפה”, “להעיד על העדים”, “וידויי מסך”, “גלות הגוף המדבר”). זכתה בפרסים רבים על כתיבתה העיונית והספרותית, ביניהם 6 פרסים בינלאומיים.

 

22.1.26  חלב שחור / גב’ יעל רונן

“לאחר שבועות בהם צפתה בי בוכה, אם אימי – אישה עדינה,
אבל גם רבת עוצמה ונטועה בעולם של אמונות טפלות –
אחזה בידי ולחשה לי, בקול רך כקטיפה ‘ילדתי היקרה,
את חייבת לקחת את עצמך בידיים.
האם לא תדעי שעם כל דמעה שהאם מזילה,
הולך חלבה ומחמיץ?’ ”
( Black Milk – Elif Shafac, 2007)

נשים בדיכאון אחרי לידה המגיעות לטיפול, אינן באות לבד. צילו של התינוק מוטל על הטיפול, ואימת נטישתו ואובדנו נוכחת בחדר. קיימת סכנה שהמטפל, המופעל על ידי הדאגה לתינוק, יתקשה לפגוש את הסערה הרגשית של האם.
ההרצאה היא סיכום של שלושים שנים של ניסיון למצוא את דרך העבודה עם אימהות בדיכאון לאחר לידה. בשנים הראשונות עבדתי בעיקר עם חלקים מאורגנים יחסית שאימהות הביאו, אשר עסקו בתמות שונות כמו קונפליקטים סביב תלות, אבל על האובדן שהמעבר לאימהות מביא אתו ועוד. תמות המתוארות בהרחבה בספרות. מפגשים חוזרים עם אותן נשים, לפעמים שנים לאחר הטיפול הראשון, הביאו איתם הכרה במה שלא זכה להתייחסות מספקת בטיפול הראשון, כפי הנראה מתוך הרצון של האם, שלי ושל הסביבה, בחזרת האם לתפקוד בעבור תינוקה. ארצה להוסיף לספרות הקיימת מחשבה בדבר הצורך של אימהות לפגוש מטפל המסוגל לשאת את החרדה של האם ואת זו שלו בדבר תינוק המחכה לאם מתפקדת, ולהיות קשוב לחלקים הפסיכוטיים, לאימה, לזעם ולטרוף ולמצוא דרך לאפשר לחלקים לא מיוצגים לבוא לידי ביטוי בחדר. אטען גם שכאשר לא ניתן לחלקים אלו מספיק ביטוי, הם עלולים להמשיך ולהתקיים כדלוזיה, המוחיית לעיתים בקשר עם הילד שהדיכאון ליווה את לידתו.

גב’ יעל רונן פסיכולוגית קלינית, פסיכואנליטיקאית מנחה בחברה הפסיכואנליטית בישראל, מרצה ומדריכה בתוכנית ‘זרמים’ בחיפה, בהלפבא ובמרכז ויניקוט.

 

24.2.26  מחשבת הדימוי בהגותו של פרויד: האפשרות לחלום את עצמנו אל ההיות / ד”ר ענת צור מהלאל

החוויה האנושית כרוכה בהיבטים לא ידועים ומסתוריים לא פחות מאשר הידוע והמפוענח. הלא-מודע, בחשיבתו של פרויד, הינו מאגר פנימי של חומרים נפשיים ארכאיים, עקבות זיכרון ומשאלות ילדיות אסורות. בעוד החשיבה המודעת הינה סדורה וקוהרנטית, מחשבת החלום מביעה את עושר רבדיה של ההתנסות האנושית ברמות ההתפתחות השונות.
עבור פרויד, החלום מגלם רגרסיה אל שפת התמונות שהינה הדרך הארכאית לחוש, לחשוב ולפרש. הכוונה אינה לתמונה ממשית הנשענת על מערכת התפישה, אלא לתמונה שמהווה מעין דלת, יצור סיפי או מעברי, הפותחת לחיבורים בין רשמי חושים מסוימים ומשאלות מודחקות. מחשבת החלום בתמונות יוצרת שפה פנימית ייחודית ופרטית החושפת ובה בעת מסתירה את מאווי הנפש, מעין חידה בתמונות המזמנת איסוף מחדש של חלקים שהתפזרו. מתוך איסוף זה, נוצר תצרף מורכב המבטא את מערכת היחסים של האדם עם עולמו הפנימי והמפגש שלו עם העולם החיצוני.
דימויי חלום מהווים אפוא נתיב גישה מרכזי אל עקבות הזיכרון, מאגר הזיכרונות העשיר ביותר של הנפש. איכותם הפיגורטיבית של דימויים אלה ממקמת אותם תמיד על סף הייצוג והשפה. בהרצאה אדון בכוחה של התמונה לייצג את הבלתי מיוצג, לאפשר לנו לאחוז בעקבות זיכרון, במיוחד של אירועים טראומתיים, ולחלום את עצמנו אל ההיות.

ד”ר ענת צור מהלאל, מתמחה בחברה הפסיכואנליטית בישראל; עמיתת מחקר במכון בוצריוס לחקר ההיסטוריה והחברה הגרמנית בת זמננו, אוניברסיטת חיפה; עורכת שותפה בסדרת “פסיכואנליזה” בהוצאת עם-עובד; מרצה בתחום מחשבת פרויד במסגרות שונות; מחברת הספרים Reading Freud’s Patients: Memoir, Narrative, and the Analysand שהופיע בהוצאת Routledge, והספר אנליזה מן העבר האחר: מטופלי פרויד כותבים, שהופיע בהוצאת רסלינג.

 

12.5.26  תמורות, הישתנות וחסד בפסיכואנליזה / גב’ מרב ירקוני

אדון בגורמים למטופלינו לשמר את סבלם והסימפטומים שלהם ולהתקשות מאוד לנוע קדימה, דבר המנוגד למישאלת המטופל/ת להיטיב עם עצמו/ה, להשתנות ולהתפתח. מדובר בתופעה מורכבת ומסובכת בעבודתינו.
בסיוע מבוא תיאורטי קצר ודוגמאות קליניות – אנסה להראות כי השבה ארוכת טווח מאפשרת למטופל/ת למצוא את העצמי שלו/ה ולהרגיש ממשי יותר.
כמו-כן נדון יחד במיתוס על קסיוס, ברצונו ובקשייו לנוע, להשתנות ולהתפתח ובמחשבות אודות המיתוס.
לסיום, נתוודע לנקודות בהגותו של אוגוסטינוס – בישוף מהמאה ה-14, אשר מתחברים להגות פסיכואנליטית עכשווית ויכולים לנסוך תקווה ולאפשר מידה של קבלה כלפיי קשיים אלה.

גב’ מרב ירקוני, פסיכואנליטיקאית מנחה בחברה הישראלית בישראל, מורה ומדריכה בהכשרה הפסיכואנליטית, במרכז הלימודים של החברה הפסיכואנליטית, ב’עמך’ חיפה והקריות ובבתי ספר לפסיכותרפיה ‘זרמים’ ו’מרכז ויניקוט’, חברת צוות הניהול של מפת דרכים – גבעת חיים – מרכז ויניקוט, מטפלת, מדריכה ומלמדת בקליניקה פרטית בחיפה, ממקימות מפג”ש – מרכז פסיכותרפי גלילי שיתופי – בראש פינה