הוס, חוה

נולדה בשנת 1928 בנויברנדנבורג, גרמניה.

עלתה לארץ בשנת 1933.

נפטרה בשנת 2010 בתל אביב.

כיהנה כראש ועדת אתיקה בשנת 2001.

 

חוה הוס נולדה בשנת 1928 בנויברנדנבורג, גרמניה. אביה היה כימאי מזון, ואמה הייתה אשת חינוך, ממייסדי הענף האנתרופוסופי בארץ ישראל. לחוה הייתה אחות צעירה אחת, גם היא פסיכולוגית. בשנת 1933, כשהייתה בת חמש, עלתה עם הוריה לארץ ישראל. עם עליית הנאצים אביה נסע לפלשתינה לחפש עבודה, וששב לגרמניה נעצר ונחקר על ידי הגסטפו. עם שחרורו עלו לארץ ישראל והשתקעו בתל אביב. בשנת 1946 חוה השלימה את לימודיה בתיכון חדש בתל אביב. היא הייתה פעילה בתנועת מאוחדת, והצטרפה לקבוצת המייסדים של קיבוץ מעיין ברוך, הייתה חברת משק בקיבוץ בין השנים 1947-1949. בתקופה זו התגייסה לפלמ”ח, עברה את הכשרתה בכפר גלעדי, ובמלחמת השחרור שירתה בחטיבה 9.

בשנת 1949 החליטה חוה לעזוב את הקיבוץ וחיי הקבוצה, והחלה ללמוד פסיכולוגיה וספרות אנגלית באוניברסיטה העברית. היא התגוררה בירושלים, ובמקביל ללימודיה עבדה בבית ספר ערב לנערים עובדים בשיך-באדר. בשנת 1952 השלימה את התואר, ונישאה לאברהם הוס, אותו הכירה באוניברסיטה; אברהם, אשר נפטר בשנת 2015, היה משורר, סופר, מתרגם, ופרופ’ חבר למטאורולוגיה במכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית. לאחר שנישאו התגוררו כשנה בלונדון, שם למדה חוה באוניברסיטת לונדון ובטוויסטוק. עם חזרתם ארצה חוה החלה לעבוד במחלקה לבריאות התלמיד והסטודנט בהדסה, שם עסקה באבחון ילדי גן ובית ספר ובייעוץ לאחיות בית ספר. בשנת 1954 התחילה לימודי תואר שני בפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית; באותה שנה נולד בנה הבכור ד”ר מתי הוס, מרצה בכיר (בגמלאות) לספרות עברית באוניברסיטה העברית ומתמחה בספרות עברית בספרד של ימי הביניים. בשנת 1959 השלימה את לימודי הMA, והתקבלה כחברה בהסתדרות הפסיכולוגית, והחטיבה הקלינית של ההסתדרות. עבודת הגמר שכתבה לסיום הלימודים פורסמה ב”מגמות”. באותה שנה נולד בנה הצעיר בועז הוס, כיום פרופסור מן המניין לחקר הקבלה במחלקה למחשבת ישראל.

בין השנים 1959-1961 התגוררה המשפחה בלוס אנג’לס, לשם נסעו צורך השלמת לימודי הדוקטורט של אברהם. במהלך שנה זו השתלמה חוה בתיאוריה, בהעברה וניתוח של מבחנים השלכתיים. בין השנים 1961-1971 עבדה חוה כמפקחת פסיכולוגית ארצית של החינוך המיוחד במשרד החינוך, במסגרת עבודתה עסקה בעיקר בהדרכת פסיכולוגים, ובמחקר. במקביל עבדה כפסיכולוגית בבית ספר אורנים, בית ספר לילדים “בעייתיים”, שם טיפלה בילדים והדריכה את הצוות; כמו כן, בין 1961-1987 עבדה חוה כמדריכה בעבודה מעשית בחוג לייעוץ בביה”ס לחינוך באוניברסיטה העברית. בשנת 1979 הוסמכה כמדריכה בחטיבה הקלינית של הסתדרות הפסיכולוגים.

בשנת 1967 החלה חוה את האנליזה הלימודית שלה. בשנת 1969 התקבלה ללימודים במכון הפסיכואנליטי. בנובמבר 1976 התקבלה כחברה שלא מן המניין בחברה הפסיכואנליטית הארץ ישראלית, וביוני 1981 התקבלה כחברה מן המניין. באותה תקופה עבדה כשנתיים במרפאה הפסיכיאטרית בבית חולים טלביה. מאז שנת 1976 חוה עבדה כפסיכואנליטיקאית, וטיפלה במסירות רבה במטופליה. במקביל לימדה קורס בפסיכותרפיה במכון, ועבדה כמדריכה.

בשנת 2010 נפטרה חוה הוס, והותירה אחריה את אברהם בעלה, ושני ילדיה.