נולד בריגה, לטביה ב 1898.
עלה לארץ ב 1933
נפטר בחיפה ב 1953
1939-1951 היה מזכיר החברה וחבר ועדת ההוראה
ד”ר איליה שליט נולד בריגה, לטביה, בשנת 1898, למשפחה אמידה של סוחרי עצים וציונים נלהבים. הוא השלים את לימודיו התיכוניים והתחיל ללמוד רפואה באקדמיה הצבאית של סנט פטרסבורג. לאחר מהפכת אוקטובר היגר מרוסיה לגרמניה, שם השלים את לימודיו באוניברסיטת פרייבורג. עם סיום הלימודים נסע שליט לציריך והתמחה בפסיכיאטריה במרפאתו של בלוילר. לאחר מכן עבר שליט לברלין, שם הוכשר בפסיכואנליזה על ידי מכס אייטינגון. בשנת 1928 החל לעבוד שליט לצד משה וולף במרפאה הפסיכואנליטית בטגל, ברלין, המרפאה הפסיכואנליטית הראשונה שקיבלה מטופלים פסיכוטיים, מכורים לאלכוהול ונרקומנים. בשנת 1929 התקבל כחבר בחברה הפסיכואנליטית בברלין.
שליט עזב את גרמניה והיגר לארץ ישראל בשנת 1933. שליט עלה לארץ זמן קצר לאחר משה וולף, והחליט להשתקע בחיפה כדי שיוכל לבסס את מעמדו המקצועי מבלי להתחרות ישירות עם וולף, שעבד בתל אביב. במשך כחמש שנים היה האנליטיקאי היחיד שפעל בעיר, עד הגעתם של הפסיכואנליטיקאים האוסטרים לעיר, קרל פרידיונג וברטה גרינשפן. עם עלייתו לארץ שליט התייעץ עם אייטינגון כיצד עליו לנהוג ביחס לחברה הפסיכואנליטית בגרמניה בה עדיין היה חבר, ובעיקר כדי להבין מתי בכוונתו של אייטינגון לעלות ארצה להקים חברה פסיכואנליטית בישראל. שליט עצמו לא הצליח לקבץ את המתעניינים בפסיכואנליזה ולהקים חברה פסיכואנליטית טרם הגעתו. בניגוד לוולף, מכתביו של שליט לאייטנגון הכילו דיווחים אופטימיים – הוא התרשם כי יש ביישוב בארץ עניין רב בפסיכואנליזה, והעריך שיהיו פניות רבות במידה והמכון הארץ ישראלי יפתח. למעשה שליט היה לאחד ממייסדי החברה הפסיכואנליטית הישראלית, שימש כמזכירה במשך עשרים השנים הבאות, היה אנליטיקאי מנחה ועמד בראש ועדת ההוראה. במסגרת תפקידו כמזכיר החברה היה לו תפקיד מתווך חשוב ביחסיהם הסבוכים של שני המייסדים הגדולים – וולף ואייטינגון. מסופר כי ברגעי משבר, בהם היה עלבונו של וולף עתיד לפגוע באחד המפגשים המדעיים, היה שליט מזעיק את אייטינגון שיכתוב לו מכתב פיוס, מוטב ברוסית, שידגיש את המשותף ביניהם כאנליטיקאים ממוצא רוסי. שליט היה פעיל בתחום בריאות הנפש בארץ, במקביל לעיסוקו בעבודה החינוכית בחיפה. ד”ר איליה שליט נפטר בפתאומיות בחיפה ב-8.6.1953.
לקריאה נוספת:
עושי הנפשות: עם פרויד לארץ ישראל 1918-1948 ערן רולניק. תל אביב: עם עובד, תשס”ז 2007.
