שטיין, מאשה

נולדה בירושלים ב 1964
נפטרה בירושלים ב 2010

המתמחה החרדית הראשונה בתולדות המכון…

מאשה שטיין נולדה בירושלים בשנת 1964, בת שלישית להורים ניצולי שואה. לאחר סיום לימודיה היסודיים התקבלה לתיכון שליד האוניברסיטה, שם בלטה בחוכמתה ובחריפות שיכלה. בהיותה בת 17 החלה להתחזק מבחינה דתית, חזרה בתשובה והפכה לחרדית. מאשה סיימה את לימודי התיכון, יצאה לשירות לאומי ובגיל 20 נישאה.

בשנים הראשונות לנישואיה עסקה מאשה בהנחיית קבוצות הורים ובהדרכת כלות, וזאת לצד גידול שמונת ילדיה. רק בשלב מאוחר יותר החליטה לצאת ללימודים גבוהים והחלה בלימודי עבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית. בסיום התואר הראשון נבחרה להיות נציגת הבוגרים אשר תישא דברים בטקס חלוקת התארים. בנאומה שילבה סוגיה מהגמרא לצד הסתכלות מקצועית וחברתית על חווית הלימודים ועל מקצוע העבודה הסוציאלית.

בתום הלימודים החלה מאשה לעבוד כמטפלת במרפאת החוץ של ביה”ח “הרצוג”, תחילה בהתנדבות. לאחר זמן קצר התפנו שני תקנים לעובדת מן המניין במרפאה – האחד למטפלת במבוגרים והשני לטיפול בילדים. שתי המחלקות ביקשו כי מאשה תעבוד אצלם ולאחר לבטים רבים מאשה בחרה להתמחות בטיפול בילדים. בעבודתה התגלתה מאשה כמטפלת אנושית, מקצועית, רגישה באופן יוצא דופן ומסורה למטופליה. כעבור מספר שנים עזבה מאשה את המרפאה והחלה לעבוד בקליניקה פרטית כמטפלת בילדים ובמבוגרים.

מאשה השכילה לייצר גשר בין העולם החרדי ממנו באה, לבין עבודה בעולם חילוני, תובעני ולעיתים סטיגמטי. היא רכשה חברים מכל טווח הקשת הדתית, מתוך כבוד הדדי וקבלת עולם ערכים שונה וכפי שאמרה עליה מישהי: “מאשה מסמלת בשבילי את השלום”.

עם סיום לימודי התואר השני בעבודה סוציאלית, בחרה מאשה להיכנס להתמחות במכון הפסיכואנליטי והיתה למתמחה החרדית הראשונה בתולדות המכון. במקביל ללימודיה החלה מאשה ללמד בתוכנית “התקרבות” של המכון הפסיכואנליטי, קורס אותו כינתה “והילד הזה הוא אני – משחק ומציאות בפרקטיקה עם ילדים”. הקורס נחל הצלחה רבה והפך למבוקש מאוד בקרב הפונים לתוכנית ההתקרבות. במשך שלוש השנים בהן לימדה מאשה בקורס היא שילבה בתוכו תאוריות פסיכואנליטיות אודות טיפול בילדים, אותן צבעה בדוגמאות חיות מהקליניקה שלה. מאשה נהגה לפתוח את השיעורים בהקראת קטע מספר ילדים כגון “הארי פוטר” או “ארץ יצורי הפרא”, דרכם התחבבה מאוד על תלמידיה.

ביום העצמאות ה’תש”ע, 2010, יצאה מאשה לטיול משפחתי בכרמל. במהלך המסלול מאשה מעדה לפתע ועיקמה את רגלה, מה שגרם לשבר מסובך בקרסול. רגלה הושמה בגבס, אך מאשה חשה שאינה יכולה לעזוב את מטופליה לתקופה ארוכה וחזרה לקליניקה כעבור ימים ספורים. מאשה המשיכה לטפל כשרגלה נתונה אמנם בגבס, אך כל כולה נתונה לעולמו של המטופל היושב מולה.

10 ימים לאחר יום העצמאות, ביום שישי, ט”ז באייר, 30/4/10, הגיעה מאשה למכון הפסיכואנליטי על מנת להשתתף בסמינר מקצועי למתמחים בפסיכואנליזה. במהלך אחת ההרצאות מאשה איבדה לפתע את הכרתה. רופאים שנכחו במקום החלו בביצוע פעולות החייאה, אך לשווא. התברר כי השבר ברגלה של מאשה גרם לקריש דם פנימי אשר נע במחזור הדם והוביל בסופו של דבר לתסחיף ריאות. כשעתיים לפני כניסת השבת, מאשה נפטרה. מאשה הותירה אחריה בעל ושמונה ילדים, משפחה, חברים, קולגות, תלמידים ומטופלים רבים.