שוסברגר, ד”ר יאנוש

נולד בבודהפסט ב 1914
נפטר בירושלים ב 1986
ניהל את ביה״ח הממשלתי כפר-שאול

אבי, ינצ’י (1914–1986), היה פסיכיאטר ופסיכואנליטיקן, למן שנות החמישים המוקדמות ועד 1979 ניהל את בית החולים הפסיכיאטרי “כפר שאול” בירושלים (שהוא התעקש לקרוא לו “כפר עבודה ממשלתי”), ויצר אותו לפי תפיסתו (המהפכנית לזמנה): כפר עבודה פתוח וקהילה שיתופית של צוות ומטופלים, שהשתתפו כל אחד לפי יכולתו בעשייה במקום. בהגיעו לגיל 65 פרש לגמלאות למורת רוחו.

אינטלקטואל והומניסט רב-תחומי, התעניין מאוד גם בפיזיקה מודרנית והיה חובב נלהב של מוסיקה קלסית (איינשטיין ומוצרט היו מהמאורות הגדולים של חייו, ניגן בפסנתר ובכינור).
נולד בבודפשט, התייתם משני הוריו בהיותו בן 17, המשיך לווינה ולמד שם רפואה (כללית), סיים את לימודיו ב-1939 (על הדיפלומה שלו מוטבע צלב קרס), חזר לרומניה (היה נתין רומני), נכלא בעוון עריקות ונשלח לעבודות כפייה בניסור קורות עץ, שוחרר בהתערבות חמיו, שבוודאי שילם בתמורה סכום נאה, גויס לשרת בצבא הרומני (כאחראי על הברשת הסוסים), אחר כך ברח מאירופה הנאצית והעפיל לארץ ישראל ב-1941 במסע תלאות מנובמבר 40 עד מרס 41 על האנייה דריאן 2 (שעליה הופק לאחרונה סרט תיעודי) עם אחיו בנדי (אברהם) [שאותו אפשר למצוא ברשת במשפט אחד: “שוסברגר היה מנגן בפסנתר ועד היום, אפילו ממרחק השנים, יש יצירות שכשאני שומעת אותן הן מזכירות לי את השמירה על הגבעה או בבתי הילדים. מאוד נהניתי מנגינתו”] .
לאחר שהיה כלוא כשנתיים במחנה הבריטי למעפילים בעתלית שירת כמה שנים בצבא הבריטי במצרים ובעיראק, ואחר כך, בסוף שנות הארבעים, התקבל לעבודה בבית החולים הפסיכיאטרי בבת ים (רק אז החל לעסוק בפסיכיאטריה), ומשם, כאמור, המשיך לירושלים, וכל השאר — היסטוריה.
 
על המצבה שלו כתוב, לפי בקשתו האגבית, ספק הומוריסטית, לנכדו, עופר: “היה כדאי!”