נולד ברחובות ב1950
נפטר ברחובות ב 2014
ממייסדי העמותה “לכל נפש”
מפעל חייו היה קידום בריאות הנפש בקהילה
נולד ברחובות, התגורר עם הוריו ואחיו ביפו ולאחר שסיים את לימודי הרפואה ברומניה, חזר לארץ והתגורר ברחובות עד סוף ימיו. נתן נפטר מסרטן ריאות בבי”ח בלינסון בפתח תקווה שם היה מטופל.
אחרי סיום תיכון ביפו, שירת כלוחם בנח”ל מוצנח במסגרת גרעין בתנועת הנוער הקומוניסטי. לאחר סיום השירות החל את לימודי הרפואה בעיר קלוז’ שברומניה. נתן נאלץ ללמוד בשפה שלא הכיר- רומנית, ולמרות הקושי הגדול סיים את לימודיו בהצטיינות.
בשנת הלימודים הראשונה החל לקרוא את כתבי פרויד ובמהלך הלימודים נפלה בנפשו החלטה להתמחות בפסיכיאטריה.
אחרי סיום הלימודים בשנת 1977 שב חזרה ארצה והחל סטז’ של שנה בבי”ח אסף הרופא. בשנת 1978 החל התמחות בפסיכיאטריה בביה”ח לבריאות הנפש בנס ציונה. בשנה שנייה של התמחות התקבל ללימודי פסיכתרפיה באוניברסיטת ת”א ובמקביל למד גם לימודי המשך של פסיכיאטריה באותה אוניברסיטה.
ב1984 סיים את ההתמחות, ובשנת 1985 קיבלו תואר מומחה, במקביל סיים בי”ס לפסיכותרפיה ובנוסף קיבל תואר מוסמך בפסיכיאטריה של אונ’ ת”א, שנה לאחר מכן התמנה למהל מרפאות חוץ של ביה”ח בנס ציונה. ב1987 עבר השתלמות דו שנתית בטיפול קבוצתי.
ב1988 התקבל למכון פסיכואנליטי בלונדון אך החליט לותר ולהמשיך את עבודתו והתפתחותו המקצועית בארץ.
באותה שנה התקבל למכון פסיכואנליטי בירושלים אותו סיים ב1997.
ב1993 הוסמך לכהן כבוחן המועצה המדעית לתואר מומחה בפסיכיאטרה.
ב1995 מונה כסגן מנהל בפועל של ביה”ח נס-ציונה.
ב2002 סיים לימודי תואר שני במנהל מערכות בריאות באוניברסיטת בן גוריון.
ב2006 התקבל כאנליטיקאי מנחה וחבר מן המניין בחברה הפסיכואנליטית בישראל ובהמשך מונה לחבר בועדת הקבלה של החברה.
ב2006 מונה רישמית לסגן מנהל של “המרכז המאוחד לבריאות הנפש באר יעקב- נס ציונה” וכמנהל לענייני קהילה.
בתפקיד זה היה אחראי על 9 מרפאות קהילתיות של בריאות הנפש שנתנו שירות לכ-מיליון תושבים.
נתן כתב מספר מאמרים בעיתון “שיחות” על טיפול פסיכותרפי בבית המטופל. בנוסף כתב יותר מ-30 מאמרים העוסקים בנושא הפסיכאטריה בחוברות מקצועיות בארץ ובעולם.
הוא היה אחד ממייסדי העמותה “לכל נפש” והיה בה חבר פעיל.
התנדב בער”ן בתור מדריך למתנדבי העמותה במשך שנים רבות.
בנוסף למטופלים הרבים, עמדו לנגד עינייו 2 נושאים עיקריים בתחום המקצועי. הראשון, למעשה, מפעל חייו, קידום בריאות הנפש בקהילה. נתן פיתח מרפאות חוץ, טיפולי בית, שירותים אמבולטוריים מגוונים, העביר הדרכות והשתלמויות רבות לצוותים המקצועיים, ודאג באופן אישי לצרכי ותנאי אנשי הצוות במרפאות והמטופלים בהן.
השני היה עבודות בנושא ההשפלה כמושג פסיכואנליטי על כך כתב ב2006 את עבודת הקבלה לחברה הפסיכואנליטית כחבר מן המניין. נושא זה הפך במשך השנים לבעל חשיבות מיוחדת עבורו, נתן הרצה רבות במודסות מקצעויים רבים אודות הנושא וחלומו היה לכתוב יחד עם אישתו, ד”ר מאשה קרני, ספר מקצועי בנושא זה אך עקב פטירתו לא הצליח להגשים חלום זה.
נתן היה בן אדם יקר ואהוב מאוד עבור אנשים רבים. לנתן, כשמו כן הוא, הייתה יכולת נתינה ללא גבול למטופליו, מכריו, חבריו ומשפחתו. נתן היה מלא שמחת חיים וכל יום היה פותח את הבוקר בשירה שהייתה מעירה את ארבעת ילדיו ואישתו. מגיל 18 נתן החל ללמוד פיתוח קול ולכתוב שירה בעצמו ומשנת 2000 החל להופיע בתחילה בפני קהל מצומצם ולאחר מכן ב-2010, חצי שנה לפני פרוץ מחלת הסרטן, הופיע באולם מול 200 איש, קונצרט שלו בלבד בו שר סולו בליווי פסנתר במשך שעתיים. נתן שר אופרה, קלאסיקות של זמרים ידועיים ושל הזמר אהוב עליו מכולם, פרנק סינטרה, ועוד.
נתן אהב יין טוב, אספרסו איכותי, אומנות, טיולים ואת החיים עצמם.
