נוהל ועדת ערר
הנוהל צפוי להתעדכן בשנה הקרובה

 

פרק א’ – הגדרה, תפקיד וסמכויות

1. ועדת ערר מוקמת ad hoc  כוועדה לבירור, לדיון ולהחלטה בערעורים על החלטות ועדת האתיקה.

2. ועדת הערר מוסמכת לקבל או לדחות החלטה של ועדת האתיקה וגם להחליט החלטה חדשה במקומה, לרבות הקלה או החמרה בסנקציות על תלונות אתיות שנמצאו מוצדקות במלואן או בחלקן, או להחזיר את ההחלטה לוועדת האתיקה לצורך דיון מחדש בהחלטה. 


3. ועדת הערר תפעל על פי הכללים וההוראות הקבועים בהנחיות אלה, אולם היא רשאית להחליט בדבר אופן פעולתה בנושא המובא לפניה בערעור: היא רשאית לדון מחדש בנושא הנידון מתחילתו ועד סופו, או לחילופין להתייחס לחלקים מהדיון.

 

4. החלטות ועדת הערר הן סופיות ומחייבות את כל הצדדים לערעור, את ועד החברה ואת הוועדות הנוגעות בדבר ואת כלל חברי החברה.


 
פרק ב’ – הקמת הועדה והרכבה
 

5. הוועדה תוקם בהתאם להחלטת האסיפה הכללית בהצבעה גלויה וברוב רגיל בישיבת העסקים הקרובה להגשת הערעור בהתאם לנהלים אלה.


6. היה וישיבת האסיפה הכללית הקרובה אמורה לחול בטווח של למעלה משלושה חודשים ממועד הגשת הערעור בהתאם לנהלים אלה, תזומן אסיפת כללית מיוחדת לשם מינוי הוועדה.


7. ועדת הערר תמנה  5 חברים, כולם בעלי ותק של 5 שנות חברות בחברה, לכל הפחות.

 

8. שלושה מבין חברי הוועדה, לפחות, יהיו אנליטיקאים מנחים.

 

9. לוועדה לא ימונו חברים הקשורים בקשר אישי או מקצועי לעניין העומד להיות נדון בערעור ו/או למי מהצדדים המעורבים בו.

 

10. הצעות למועמדים לכהן בוועדת הערר תפורסמנה חודש לפני ההצבעה במליאה, אך ניתן יהיה גם להציע מועמדים בזמן התכנסות המליאה.

 

11. המועמדים רשאים להציע את עצמם לכהן בוועדה או שיוצעו על ידי חברי החברה ועל ידי ועדות החברה.

 

פרק ג’ – הליכי הבחירה
 

12. חברי ועדת הערר ייבחרו  באסיפה הכללית, בהצבעה חשאית וברוב רגיל.

 

13. יו”ר ועדת הערר יהיה אנליטיקאי מנחה. יו”ר הוועדה ייבחר על ידי חברי הוועדה.


 
פרק ד’ – הזכות לבקש להקים ועדת ערר
 

17. נילון או מתלונן וכן ועד החברה או ועדה מוועדות החברה, וכל חבר או מתמחה, שנפגע ישירות מהחלטה של ועדת האתיקה הקשורה בנושאים אתיים, רשאי לבקש מהאסיפה הכללית להקים ועדת ערר על מנת לערער על החלטה זו.  הבקשה להקמת ועדת ערר, תוגש באמצעות ולאחר דיון עם ועד החברה.  

 
מועדים
 

15. המועד להגשת הבקשה להקמת ועדת הערר הוא לא יאוחר מ-40 יום מתאריך שליחת ההחלטה על ידי ועדת האתיקה בדואר רשום. אי עמידת המבקש במועד זה תביא לפקיעת הזכות לבקש הקמתה של ועדת ערר בעניין זה

 

16. היה והאסיפה הכללית החליטה על הקמת ועדת ערר כמבוקש, תימסר ההחלטה  ע”י ועד החברה לצדדים הנוגעים בדבר, כפי שקבעה ועדת האתיקה, יחד עם האופן ופרק הזמן בו יש לעשות זאת. המועד להגשת הערר לוועדה הוא לא יאוחר משבועיים מיום שליחת ההודעה לצדדים בדואר רשום. אי עמידת המערער במועד זה תביא לפקיעת הזכות לערער, והוועדה תפוזר לדרכה.

 
 
פרק ה’ – סדרי הדיון של ועדת הערר
 
חומרי העבודה של ועדת הערר ועדויות 
 

17. הוועדה רשאית לעיין בכל חומר כתוב רלוונטי,  בכלל זה פרוטוקולים  מדיונים חסויים של ועדות החברה. 

 

18.  הוועדה תזמין נציגים של ועדת האתיקה שהחלטותיה נידונות בפניה. נציגי ועדת  האתיקה ישיבו על הטענות המועלות על ידי מגיש הערר בפני ועדת הערר.

 

19. מלבד האמור בסעיף 18, רשאית הוועדה לקרוא לכל אדם או נציגי ועדה להופיע בפניה, והיא קובעת בעצמה את המוזמנים להעיד בפניה.

 

20. מלבד האמור בסעיף 18, כל חבר, מתמחה, מטופל או כל אדם אחר הקשור לעניין, וכן ועד החברה או ועדה של החברה, רשאי לפנות ביוזמתו, ולבקש להופיע בפני ועדת הערר ולומר את דברו. ההחלטה הסופית האם להזמין מאן דהוא לעדות שמורה בידי חברי הוועדה עצמם.

 
סודיות הדיונים 
 

21. דיוני הוועדה הם סודיים אלא אם כן הוועדה מחליטה אחרת.

 

22. טרם פתיחת דיוניה, תקבל הועדה ויתור על סודיות מטעם המערער, שיאפשר לה לפנות בעניינו לכל הוועדות והגורמים שדנו ועסקו בנושא בטרם הוגש הערעור.

 
חובת ההשתתפות בכל הדיונים
 

23. דיוני ועדת  הערר יתקיימו  בהשתתפות כל חמשת חבריה.  

 
משך זמן הטיפול בערעור 
 

24.תחילת עבודתה של ועדת הערר תוך חודש ימים מן המינוי.

 

25. יש לשאוף לסיים את העבודה תוך 4 חודשים. במקרים מיוחדים הוועדה רשאית להמשיך את עבודתה מעבר לתקופה זאת, אך לא יותר מחודשיים נוספים.

 
ערעורים נפרדים
 

26. במקרה שיוגשו ערעורים ע”י אנשים שונים, או ועדות שונות,  בנושאים קשורים, תערוך הוועדה דיון מוקדם על-מנת לקבוע האם לדון בערעורים השונים כבמקשה אחת, או בנפרד.

 

27. במידה והוועדה תחשוב שיש לקיים את הדיונים באירועים השונים בנפרד, תקבע הוועדה את סדר הדיונים.

 

28. במידה ולקביעת סדר עדיפויות הדיונים תהייה השפעה בצורה משמעותית על משך פעולות הבירור וההחלטות, תדווח הוועדה לנוגעים בדבר על התפתחויות אלה.

 
החלטות הוועדה 
 

29. החלטות הוועדה יתקבלו פה אחד או ברוב רגיל.

 

30. אם הייתה דעת מיעוט, יכולה הוועדה להחליט על צירופה לדו”ח הסופי במעמד של דעת מיעוט.


דיווח
 

31. מסקנות הוועדה, החלטותיה ונימוקיה ידווחו על ידי הוועדה בכתב ובדואר רשום לנילון ולמתלונן וכן ליו”ר החברה ולנוגעים בדבר, בהתאם לשיקול דעתה.

 

32. ועד החברה יפעל לביצוע ההחלטה החלוטה.

 

33. החלטות חלוטות שיש בהן שינוי במעמדו של החבר בחברה, או מתמחה במכון (השעייה, הרחקה, מניעת פעילות מקצועית מסוג כלשהו, מניעת פעילות ארגונית מסוג כלשהו וכיו”ב), יפורסמו בקרב החברים באמצעות ועד החברה, בדרך שוועדת הערר תמצא לנכון (הודעה לחברים בדואר, הודעה באסיפה הכללית וכיו”ב).   הוועדה תדון קודם לכן עם הנוגעים בדבר על ניסוח הדיווח על פעולתה, ואולם הסמכות הסופית בעניין זה תישאר בידי הוועדה. במקרים חריגים בהם הפרסום עלול לפגוע באופן חמור במטופל אחד או יותר, רשאית הוועדה שלא לדווח על ההחלטה לחברים, תוך שקילת הסיכוי לנזק למטופל, מול האינטרס המקצועי והציבורי שיש בדיווח. הדיווח ייעשה תמיד במלוא הזהירות הנדרשת, ומידת פירוט הדיווח תהיה נתונה לשיקול דעתה של הוועדה, תוך התייחסות לסוגיית השמירה על סודיות כלפי גורמים אחרים שהיו מעורבים בנושא שלגביו התקיים הערעור.  ועד החברה ידווח במקרים אלה על ההחלטה ליו”ר ועדת האתיקה של ה IPA, וליו”ר ה IPA.  אם ההחלטה היא לא לדווח על ההחלטה לחברה בישראל, ועד החברה ינמק זאת ל IPA, ויבקש מ ה IPA  שלא לפרסם את ההחלטה לחברי ה IPA.

 

34. אם ההחלטה החלוטה היא שחבר או מתמחה עבר על כללי האתיקה והחליטה להזהיר או לנזוף במי שדנה בעניינו, תחליט הוועדה האם וכיצד לפרסם את החלטתה זו.  


35. במקרה שהוועדה זיכתה חבר או מתמחה שהגיש ערעור, זכותו של החבר או המתמחה לדרוש את פרסום המסקנות וההחלטות של ועדת הערר בעניינו בפני האסיפה הכללית.
 
תיעוד 

36. הוועדה תערוך פרוטוקול של דיוניה, ותצרף אליהם את המסמכים והראיות שנאספו במהלך הדיון בערר. 


37. פרוטוקול זה יישאר סודי וברשותה בלבד. הוועדה תשמור את המסמכים והפרוטוקולים לתקופה של שבע שנים לפחות מיום קבלת ההחלטה בערר, במקום מוגן שהגישה אליו היא בידי יו”ר ועדת הערר.  
דילוג לתוכן