.
רשימת סמינרים וסדנאות
*יתכנו שינויים
*תקצירים בהמשך הדף
שנה א’ 2024-2025 |
|
סמסטר א’ |
סמסטר ב’ |
| פרויד: תשתית לחשיבה ולעבודה אנליטית דני איגר |
על הפירוש מיכל טלבי אברבנאל |
| התפתחות מושג ההעברה יעל קירש גולדשטאוב |
הלא מודע ניצה חזן |
| סמינר טכני-קליני דרורית גיל , נעה אייל |
סמינר טכני-קליני דרורית גיל, נעה אייל |
| סדנת חורף: הקונפליקט האדיפלי יפעת איתן פרסיקו |
סדנאות קיץ בחירה |
| סדנאות קיץ – בחירה: מרחב הטיפול בין החזקה להכלה | ידידה טורקניץ על טראומה והשלכותיה | ד”ר שרון שטרית הסזורה | יעל רונן |
|
שנה ב’ 2025-2026 |
|
סמסטר א’ |
סמסטר ב’ |
| התפתחות מחשבת קליין הוגו גולדיוק |
מעטפות נפשיות ומצבים מנטליים ראשוניים אורלי כץ חסון |
| הסיטואציה הפסיכואנליטית הדס ריזפלד עינת |
הטכניקה הקלייניאנית יפעת זיבר |
| צפייה בתינוקות מירב כהן ברגשטיין, אירית לובלינסקי |
צפייה בתינוקות מירב כהן ברגשטיין, אירית לובלינסקי |
| סדנת חורף: צרות עין והכרת תודה ניצה חזן |
סדנאות קיץ בחירה |
| סדנאות קיץ – בחירה: קליין הקלינית | יהודית טריאסט המיקרים הקליניים של ויניקוט | דפנה גולדנברג |
|
שנה ג’ 2026-2027 |
|
סמסטר א’ |
סמסטר ב’ |
| מבוא לפסיכולוגיית העצמי של קוהוט ד”ר שמוליק סגל קינר |
קריאה בויניקוט מאיר (ממי) שלוש |
| חשיבה וחלימה במחשבתו של ביון, כתהליכי יסוד בהתפתחות הנפש ד”ר משה ברגשטיין |
פסיכותרפיה פסיכואנליטית מפרספקטיבה התיחסותית תמי דרור-שיבר |
| סמינר קליני רותי ליס, נעה אייל |
סמינר קליני רותי ליס, נעה אייל |
| סדנת חורף: על הקשבה פסיכואנליטית: בה בעת, ברבדים שונים אורה יושפה מנדלבוים |
סדנאות קיץ בחירה |
סדנאות קיץ – בחירה:
המיקרים הקליניים של ויניקוט | דפנה גולדנברג
מרחב הטיפול בין החזקה להכלה | ידידה טורקניץ’
תקצירים
פרויד: תשתית לחשיבה ולעבודה אנליטית | דני איגר
העבודה הקלינית מעוגנת בתיאוריה אודות נפש האדם והאופנים בהם היא מתנהלת. התיאוריה עשויה, מתוארת ומתורגמת דרך מושגי-יסוד כמו המבנה הנפשי והאיכויות הנפשיות, הדחפים והמיניות, ההעברה, החזרה וההתנגדות. את כל אלה חשב ודמיין וסיפר ופיתח זיגמונד פרויד. בקורס נעקוב אחר התפתחות חשיבתו ועבודתו.
גישות והתפתחויות במושג ה”פירוש” | מיכל טלבי-אברבנאל
בסמינר נחקור את התפתחות המושג “פירוש”. נתחקה אחר התרחבותו מהמודל הקלאסי אל עבר גישות הרואות את הפירוש לא רק כאמצעי לחשיפת תכנים לא-מודעים אלא גם ככלי ליצירת הכלה והתמרה.
נדבר על אופנויות שונות של נוכחות והתערבות המטפל ונעסוק בשיקולים המנחים אותנו בבחירת סוג ההתערבות המתאימה.
מבוא לפסיכולוגיית העצמי של קוהוט | ד”ר שמוליק סגל קינר
הקורס מכוון להכרת תרומתו של קוהוט לחשיבה הפסיכואנליטית ולטכניקה הטיפולית.
ננסה להתבונן ולהכיר את מושגי המפתח ממשנתו: אמפתיה, זולתעצמי, כשל אמפאתי, “עצמי גרנדיוזי”, דיוקן הורי מואדר”, היענות אופטימלית, התמרות של העצמי, סוגי ההעברה, זעם נרקיסיסטי ועוד ככל שיתיר לנו הזמן.
נעזר בדוגמאות קליניות מהספרות, ומעבודתנו הטיפולית על מנת להמחיש ולהבהיר את החומר הנלמד.
התפתחות מחשבת קליין | הוגו גולדיוק
הסמינר יתמקד בתרומתה של קליין לפיתוח ולהעמקה של רעיונות פרוידיאניים ובכמה ממחשבותיה המקוריות. בין היתר נדון במושגים, כגון: העמדות והתנועה ביניהן, הזדהות השלכתית והשפעתה על הבנת העברה והעברה הנגדית, הסמלה ויצירת מרחב נפשי, דחף המוות ומצבים נפשיים ראשוניים וטרום מילוליים. בהתאם למסורת הקלייניאנית, הדיון ילווה בחומר קליני ובישומן של ההמשגות התאורטיות לעבודה הקלינית.
הסיטואציה הפסיכואנליטית | הדס ריזפלד ענת
הסיטואציה הפסיכואנליטית כוללת את המערך הטיפולי (המסגרת, הצורה והקבוע) ואת התהליך הטיפולי (התוכן, המהלך והמשתנה). במסגרת הקורס ניגע באספקטים שונים של שני פנים אלה, נעמיק את ההבנה במושגי יסוד הקשורים לטכניקה הפסיכואנליטית כגון החוזה הטיפולי, כלל היסוד הפסיכואנליטי, שלושת כללי העמדה הטיפולית (ניטראליות, אנונימיות והינזרות) ונעקוב אחר ההתפתחויות שחלו בתפיסת הסיטואציה הפסיכואנליטית מימי פרויד ועד ימינו.
קריאה בויניקוט | מאיר (ממי) שלוש
במהלך הקורס נעסוק ברעיונות המרכזיים בעבודתו של ויניקוט, שחוללו מהפכה בתיאוריה ובטיפול הפסיכואנליטי. נעקוב אחר קו ההתפתחות ששרטט באינטראקציה בין אם-תינוק, כדגם לטיפול הפסיכואנליטי. נלמד על חשיבות “אובייקט ותופעות המעבר” ו”השימוש באובייקט” כחוויות המשפיעות וצובעות את התפתחות ההתייחסות של האדם לעולם המציאות שמחוצה לו. נבחן את מורכבות התנאים ההופכים את האדם לאדם אמיתי יצירתי וחי, ואת חייו לבעלי ערך – כמו גם את ההפרעות והשברים המובילים לעיוות בהתפתחות העצמי ולגיבוש “עצמי מזויף” ופסיכו-פתולוגיה. לאורך הקורס נקשר את מושגיו התיאורטיים של ויניקוט לפסיכותרפיה, ונדון בחידושים שיצר בטיפול הפסיכואנליטי.
חשיבה וחלימה במחשבתו של ביון כתהליכי יסוד בהתפתחות הנפש | ד”ר משה ברגשטיין
הסמינר יעסוק בתהליכי חשיבה וחלימה כתהליכים הבונים ומקיימים את החיים הנפשיים, במחשבתו של ביון. הלמידה תיעשה בקריאה משותפת, בה ייסקרו מושגי היסוד בכתיבתו של ביון, והאופן בו הם מסייעים לחשוב את תהליכי החשיבה והחלימה, במצבים פסיכוטיים ולא-פסיכוטיים. השימוש הקליני יודגש בעזרת וינייטות שיובאו ע”י המשתתפים.
התפתחות מושג ההעברה | יעל קירש גולדשטאוב
מושג ההעברה עומד בבסיס החשיבה והעבודה הפסיכואנליטית. בראשית דרכו, ראה פרויד בהעברה כלי שמשרת את התנגדות המטופל לגילוי החומר הלא מודע. עם התפתחות חשיבתו, ובהמשך דרך חשיבתם של קליין וממשיכיה, עיבוד יחסי ההעברה קיבל מקום קריטי בגילוי המשאלות והקונפליקטים הלא מודעים, בהבחנה בין עולם פנימי למציאות חיצונית, ובהבנת אופי החרדות, ההגנות ומערך יחסי האובייקט הפנימיים. התרחבות התיאוריה הפסיכואנליטית לעבודה עם אזורי נפש פרימיטיביים שנמצאים ‘מעבר לספקטרום’ של התקשורת המילולית, הובילה לחשיבה מחודשת על הטכניקה כמו גם על יחסי ההעברה. בקורס אני מבקשת לעקוב אחר התפתחות המושג, החל מגילויו על ידי פרויד ועד לתפיסתו כיסוד מרכזי של כל קשר טיפולי ואנושי. נתמקד בתרומתם הייחודית של פרויד, קליין, ביון וויניקוט להבנת מושג ההעברה. הלמידה תלווה בדוגמאות קליניות, תוך התייחסות לנקודות המבט התאורטיות השונות.
הטכניקה הקלייניאנית | יפעת זיבר
בקורס נעסוק באופנים בהם התיאוריה הקלייניאנית מיושמת בעבודה הטיפולית. מלאני קליין וממשיכיה פיתחו את התיאוריה וההבנות הקליניות מתוך התנסויותיהם וחוויותיהם במפגשים טיפוליים. מתוך כך, גם מאמריהם עשירים בתיאורי מקרה המבססים את החשיבה התיאורטית. הטכניקה מקנה כלים לפיענוח הלא מודע ומאפשרת תובנה, באמצעות פירוש, המחוללת שינוי נפשי. נתבונן באופן בו קליין וממשיכיה עובדים, במגע ישיר ובהיר, עם דחף המוות, חרדה עוצמתית, מבוי סתום והתנגדות לשינוי. כל זאת, תוך מתן חשיבות להעברה ולהעברה הנגדית. נקרא מאמרים קליניים של מלאני קליין, חנה סגל, בטי ג’וזף, ברנמן פיק ויהושע (שוקי) דורבן וניעזר בדוגמאות קליניות שיביאו המשתתפים.
מעטפות נפשיות ומצבים מנטאליים ראשוניים | אורלי חסון-כץ
הקורס יעסוק במעטפות הנפשיות, הנוגעות לחיבור הראשוני בין גוף לנפש, ולמצבים מנטליים ראשוניים, על האתגרים ההתפתחותיים והחרדות המוקדמות המאפיינים אותם. בהקשר זה נתמקד במעטפת העור כאמצעי תקשורת בין האם לתינוקה בחודשי החיים הראשונים, ובתרומתה, כייצוג נפשי, להתפתחות תחושת מרחב פנימי ולביסוס גבולות בין פנים לחוץ.
נעמיק ונרחיב את ההיכרות עם המושגים העור הראשוני והמשני, ממדי הנפש, המעטפת המחוררת והקשר שלה להגנות אוטיסטיות, ודינמיקה פסיכוסומטית הנוגעת לרישום בגוף של טראומות מוקדמות שלא היה להן ייצוג. בהקשר זה נתמקד בתהליכי מנטליזציה, האופן בו הם מתהווים מתוך מארג הגוף – נפש, ובמעבר ההתפתחותי מהמעטפת המישושית למעטפת החזותית כהכרחי לביסוס מערכת ייצוג ומנטליזציה.
כמן כן נתייחס לשתי מעטפות דומיננטיות נוספות; מעטפת הצליל ומעטפת הריח, משמעותן ההתפתחותית והאופן בו הן מקבלות ביטוי בחדר הטיפולים.
התיאורטיקנים בהם נתמקד הם: ביק, טסטין, ג’ואן סימינגטון, אנזייה, תמי פולק, ג’וייס מקדוגל, מלצר, בוטלה ובוטלה וסוזן מאיילו.
פסיכותרפיה פסיכואנליטית מפרספקטיבה התייחסותית | תמי דרור-שיבר
בקורס נבדוק את השאלה מהי “פסיכולוגיה של שני אנשים” מול “פסיכולוגיה של אדם אחד” ומהן השלכותיה של תפיסה זו על מארג יחסי ההעברה וההעברה-הנגדית. נרחיב את שאלת הסובייקטיביות של המטפל ואת השפעותיה על המרחב הטיפולי.
אנטונינו פרו מדמה את נפשו של המטפל ל”מעבדה יקרת מציאות”. בקורס ננסה להתבונן ב”מעבדה” זו ובהשפעותיה על הסיטואציה האנליטית וכן – לחדד את הקשבתנו לדיאלוג הלא-מודע ולשדה המשותף. כמו כן – ננסה להאזין לתדרים נוספים בהעברה הנגדית ולהתבונן בה ברזולוציה גבוהה יותר, באופן שיסייע לנו להשתמש בה כבמצפן ברגעים לא פשוטים בטיפול.
ניעזר במושגים כגון הלא-מודע ההתייחסותי, השדה המשותף, אנאקטמנט, חשיפה עצמית, ריבוי מצבי עצמי ועוד. נחדד את ההבחנה בין הדדיות לסימטריה ונעמיק במושג ההכרה ההדדית. הלמידה תיעשה תוך שימוש בדוגמאות שיביאו המשתתפים מעבודתם ותוך העמקה בהבנתם דרך הפריזמה ההתייחסותית. נתבסס על החשיבה הקלינית של תומס אוגדן, סטיבן מיטשל, לואיס ארון, ג’סיקה בנג’מין, ג’ודי דייוויס ועוד.
סדנאות תיאורטיות
קומפלקס אדיפוס והפנטזיות הראשיתיות | ד”ר יפעת איתן פרסיקו
הסדנה תתחקה אחר הופעותיו השונות של קומפלקס אדיפוס בכתביו של פרויד, תוך הבהרת היחסים המורכבים המתקיימים בין הפנטזיה האדיפלית לבין פנטזיית הסירוס והסצינה הראשונית; נעמוד יחד על תרומתם של קליין וממשיכיה לחשיבה התיאורטית ולעבודה הקלינית עם “המצב האדיפלי”, ונחתום במחשבות על השימוש בהמשגה האדיפלית בעבודה עם משפחות חדשות. נקרא קטעים מכתביהם של פרויד, קליין, ביון, שטיינר ובריטון, וננוע בין התיאוריה להמחשות משעות טיפוליות של התלמידים.
על הקשבה פסיכואנליטית: בה בעת, ברבדים שונים | אורה יושפה מנדלבוים
ליבת המעשה הטיפולי האנליטי, נעוצה בהקשבה “נכונה”- הכוונה להקשבה נכונה ופתוחה על מנת לקלוט את מירב הקומוניקציה הלא מודעת של המטופל. בסדנא נפנה את המבט אל תהליך ההקשבה הפסיכואנליטי, על הבו-זמניות והרב ממדיות שלו. מהי הקשבה אנליטית ? מה מייחד אותה ומה היא דורשת מהמטפל? נתחקה אחר הצעתו של פרויד להצטייד ב”קשב מרחף/צף” בשעה האנליטית ובניסיונות שנעשו ללכוד את המשמעות הממשית של הצעה זו [בהם הרעיון של רייק על ההקשבה עם “האוזן השלישית”, וזו של איזקובר על האנליטיקאי כ”כלי האנליטי”]. נצרף לדיונינו כמה מהתרומות המרכזיות של ביון לסוגיית ההקשבה. השימוש ברוורי , העובדה הנבחרת וההצעה להקשיב “ללא זיכרון וללא תשוקה”.
צרות עין והכרת תודה | ניצן חזן
מלאני קליין מיקמה את נושא הקנאה (צרות העין) (envy) כמרכזי בחשיבה שלה. במאמרה (1957) “קנאה והכרת תודה” קליין רואה בקנאה (envy)כרגש שורשי ופרימיטיבי ביותר. היא מנסחת לראשונה את השקפתה כי קנאה מתעוררת מוקדם מאד בינקות, ובצורתה השורשית היא מכוונת לשד המיניק. האהבה, הדאגה וההזנה המוענקים על ידי האם, מעוררים שתי תגובות סותרות: האחת של סיפוק ואהבה, צורה פרימיטיבית של הכרת תודה. והאחת של עוינות וקנאה סביב ההכרה כי מקור הטוב נמצא מחוץ לעצמי. במאמרה, קליין פורשת את הביטויים השונים של הקנאה, את ההרסנות, הפגיעה בעבודה הטיפולית ואת האשמה הכרוכה בקנאה.
בסדנה נעמוד על האבחנה בין צרות עין (envy), קנאה (jealousy) וחמדנות (greed ). נתמקד בהשפעות ההרסניות של הקנאה, בביטויים הלא מודעים שלה בקליניקה ובשאלה איך מפרשים קנאה.
ממשיכיה של קליין מקשרים את הקנאה בפגיעה ביצירתיות, ביכולת ליהנות, בקושי לבסס אובייקט טוב ועוד. נקרא מאמרים של ממשיכה של קליין : שטיינר, בריטון, רוברט קייפר, בטי ג’וזף, איצ’יגויין, ארמה ברנמן פיק, עדנה אושונוסי, אליזבט בוט ספיליוס.
הסמינר ילווה בדוגמאות קליניות של המשתתפים.
על טראומה והשלכותיה | ד״ר שרון שטרית
הטראומה נמצאת בבסיס התיאוריה של פרויד כל הדרך, בסדנה נעמיק בהמשגה של פרויד את הטראומה, גם באמצעות הקריאה של לאקאן את פרויד. הטראומה היא מעבר לעיקרון העונג, מעבר למערך הנפשי, מדובר בהיתקלות של היחיד עם מה משעבר ליכולותיו ובמכה לנרקיסיזם על אשליית הכל יכולות שלו. הרגעים בהם המערך הנפשי קורס הנם מטלטלים, טראומטיים, אולם יש בהם פוטנציאל, בשל המצב החשוף שלהם, לגילוי ולמפגש אמיתי יותר עם עצמנו וחיינו. בטראומה, בשל התפרקות האופנים בהם האדם מתארגן, יש גם פוטנציאל להתפתחות. בסדנה נרחיב על הקשר שבין טראומה, נרקיסיזם, התפתחות וצמיחה נפשית. נדון באחת מתצורות הטראומה- טראומה קולקטיבית, נדבר על מנגנוני ההגנה המאפיינים אותה כמו הזדהות עם התוקפן, הזדהות עם הקורבן, על שימוש בטראומה וכו׳ ונקשיב לתדרים בהם היא נוכחת בקליניקה ומהדהדת את החברה בה אנו חיים. נקרא מתוך כתביהם של פרויד, לאקאן, פרנצי, שטיינר ואחרים.
משחק – בתיאוריה ובטכניקה הויניקוטיאנית | דפנה גולדנברג
בניסיונו להבין כיצד תינוק גדל והופך לאדם, כיצד מתקיימת התנועה מתלות מוחלטת לנפרדות ועצמאות, ויניקוט מיקד את מבטו על אזור שהוא בין העולם הפנימי לעולם החיצוני. אזור שלישי זה, אזור הביניים, אזור תופעות המעבר סיקרן את ויניקוט והוא חקר אותו וכתב עליו רבות. אזור זה, להבנתו, הוא המפתח לכינון אדם בעל חוויית עצמי, אדם היכול לחיות חיים יוצרים, שיש בהם בריאה, גילוי, אפשרות להיות לבד ואפשרות לקשר עם האחר. ההוויה המשחקית מתקיימת באזור תופעות הביניים.
בהתייחסו לפסיכותרפיה, אמר ויניקוט כי היא “מתרחשת בחפיפה שבין שני תחומי משחק, זה של המטפל וזה של המטופל. הפסיכותרפיה עניינה שני בני אדם-אדם המשחקים יחד”.
בסדנא נרצה להתחקות אחר המושג “משחק”. נרצה להבין את משמעותו התיאורטית של המשחק בתיאוריה הויניקוטיאנית, את מיקומו ברצף ההתפתחותי, ואת תפקידו. נעסוק בשינוי הפרדיגמטי שעשה ויניקוט בהתייחסו לטיפול ולתפקידו המטפל – ממטפל יודע-מפרש, למטפל חווה-משחק. נלמד על משחקים לילדים שויניקוט פיתח בקליניקה לצורך אבחון וטיפול (משחק הספטולה ומשחק הסקוויגל). נקרא יחד מקרים של טיפול בילדים בהם ויניקוט עשה שימוש בכלים משחקיים אלו, ונוכל להתרשם מויניקוט המטפל-המשחק. נקרא יחד גם מקרה של טיפול במבוגר, וננסה להבין כיצד הרעיון המשחקי בא לידי ביטוי בטיפול במבוגרים.
מרחב הטיפול בין החזקה להכלה | ידידה טורקניץ’
המושגים החזקה והכלה שכיחים בשיח הפסיכואנליטי, אך לעיתים אינם מובנים, או שנוטים להתבלבל ביניהם. בסדנא נשרטט את הרקע התיאורטי השונה שממנו שצמחו המושגים: אם -תינוק של ויניקוט, מיכל/מוכל של ביון. נקרא מתוך אוגדן “על החזקה והכלה, הוויה וחלימה” ונצא ממנו לטכסטים של ויניקוט וביון. נחדד את השונה והדומה ביניהם גם באמצעות וינייטות קליניות של המשתתפים ודוגמאות מתחום הקולנוע. כך נוכל לשחק ולחלום את החומר יחד.
קליין הקלינית | יהודית טריאסט
לאחר קריאה תיאורטית בכתבי קליין ובכתבי ממשיכיה בקורסים קודמים, נחזור בסדנה להתעמק בעבודתה הקלינית עצמה. נקרא וינייטות מתוך טיפולים, כמו גם תיאורי שעות של טיפול בילד. ננסה לישם את ההמשגות וההבנות התיאורטיות לפרקטיקה עצמה ולחשיבה עליה.
