תכנית הלימודים לשנת 2024-25

סמסטר א’

 

שנה א’

15:00-16:30 – מבוא לחשיבה התפתחותית פסיכואנליטית על עבודה עם ילדים ונוער – מרגנית עופר.
16:45-18:15 – היסטוריה של הפסיכואנליזה של הילד-  טל שריר וולפה.
18:30-20:00- סמינרים קליניים – יהודית נייגט, מירב עמיאל, אוסנת גושן.

שנה ג’ 

15:00-16:30 –  חשיבה פסיכואנליטית על פסיכוזה והפרעות קשות – יפעת זיבר.
16:45-18:15 – חשיבה פסיכואנליטית על אוטיזם- אבני היסוד – שגית יצחקי קדם.
18:30-20:00 – סמינרים קליניים – אורה זילברשטיין, הלית בכור.

סמסטר ב’

 

שנה א’

15:00-16:30 – מבוא לחשיבה התפתחותית פסיכואנליטית – מרגנית עופר.
16:45-18:15 – מיניות ילדית וגלגוליה – עידית דורי.
18:30-20:00 – סמינרים קליניים – יהודית נייגט, מירב עמיאל, אוסנת גושן.

שנה ג’

15:00-16:30 – הרכיבים הביולוגים של הפנטסיה הלא מודעת- היסטוריה, העברה, נוכחות ופירוש – שירי בן בסט.
16:45-18:15 – גיל ההתבגרות- בזווית התפתחותית-אנליטית – עומר רותם ואסנת גושן.
18:30-20:00 – סמינרים קליניים – אורה זילברשטיין, הלית בכור.

 

תקצירי הקורסים

 

שנה א’ – סמסטר א’

מבוא לחשיבה התפתחותית פסיכואנליטית על עבודה עם ילדים ונוער – מרגנית עופר

הקורס ינוע בשני צירים. בראשון, נעקוב אחרי ההתפתחות מעוברות לבגרות מנקודות מבט רפואיות, קוגניטיביות, מוטוריות, נפשיות, חברתיות ועוד. בשני נתבונן  על הציר הראשון דרך עדשות  פסיכואנליטיות: דחף, חרדות, הגנות, פנטזיות, התקשרות, יחסי אוביקט, יחסי העברה ועוד. הצירים שלובים זה בזה וכך תהיה גם הלמידה. החומר התאורטי יודגם ע”י חומרים קליניים שיובאו ע”י התלמידים.
נשתמש בידע ההתפתחותי והפסיכואנליטי הנרכש להתמקדות בשאלות אבחוניות, בטכניקה טיפולית ובעמדה אתית.

היסטוריה של הפסיכואנליזה של הילד – טל שריר וולפה

הקורס עוסק בהיכרות עם האישים והתיאוריות אשר מהווים את אבני הדרך של הפסיכואנליזה של הילד, מראשית התהוותה ועד למלחמת העולם השנייה. באמצעות תיאורים קליניים נתחקה אחר התפתחות המחשבות, הטכניקה והמאמצים להרחבת היסודות התיאורטיים, אשר הובילו גם לקונפליקטים בין בתי הספר השונים של החשיבה.

שנה א’ – סמסטר ב’

מבוא לחשיבה התפתחותית פסיכואנליטית על עבודה עם ילדים ונוער , המשך – מרגנית עופר

מיניות ילדית וגלגוליה – עידית דורי

המיניות האנושית היא סלע יסוד בהתפתחות התיאוריה והפרקטיקה הפסיכואנליטית. פרויד כתב כי “אין ספק שזרעים של דחפים מיניים מופיעים כבר אצל הרך הנולד” (1905), ועוד הוסיף כי “שתי זרימות נפשיות האחת של חיבה והאחרת של חושניות, צריכות לחבור אחת לשניה על מנת שהליבידו יתארגן לעיצובו הסופי” (1912). ואולם במהלך המאה העשרים העיסוק בהתפתחות הדחף הלך ונדחק לשולי הבמה. בימינו, העיסוק החברתי במיניות  מחזיר את השאלה היסודית של התפתחות האינטגרציה בין הדחף והאובייקט כבסיס ההתפתחות התקינה. בקורס נעסוק בשאלה זו דרך ההתפתחות ההיסטורית של תפיסת הדחף והאובייקט. נחשוב יחד את המיניות הילדית – אותה עודפות חידתית, שהיא לב תשוקת החיים וגם יסוד הטראומטיות האנושית.
נעסוק במיניות הילדית והינקותית מתוך כתבי פרויד, קליין, פונגי, לפלנש, סלומונסון. ככל שיאפשר לנו הזמן, נעסוק בויכוח הפסיכואנליטי העכשווי בשאלות של התפתחות זהות מינית ומגדרית.

שנה ג’ – סמסטר א’

חשיבה פסיכואנליטית על פסיכוזה והפרעות קשות – יפעת זיבר

במאמריו מ-1924 “נוירוזה ופסיכוזה” ו-“אובדן המציאות בנוירוזה ובפסיכוזה”, מבחין פרויד בין הנוירוזה והפסיכוזה וקובע שההבדל המשמעותי ביותר ביניהן הוא שבעוד שבנוירוזה הקונפליקט הוא בין האני והאיד, הרי שבפסיכוזה הקונפליקט הוא בין האני והעולם החיצוני. בפסיכוזה ניכרת הכחשה מאסיבית של המציאות, כמו גם הניסיון למצוא לה תחליף. שכתוב המציאות מתבצע על בסיס רישומים נפשיים שהותיר הקשר למציאות עד לשבר הפסיכוטי, ולהם מתווסף הניסיון להתאמה למציאות חדשה, המושג באמצעות הדלוזיה.
בקורס נחשוב ונחקור יחד את האספקטים הפסיכוטיים שאנו פוגשים בבואנו לטפל בילדים בקליניקה. נתייחס לרצף ולהבדלים בין נוירוזה ופסיכוזה, נעסוק במאפיינים הפסיכוטיים כגון הפרעה בחשיבה ובהבנה, בלבולית והזיה ונתוודע לניסיונות התיקון שהפסיכוזה טומנת בחובה. כמו כן נעסוק בעמדה הטיפולית ובטכניקה בעבודה עם הפרעות קשות. נקרא מאמרים של ביון, עדנה או’שונוסי, מרגרט רסטין, אלכס דובינסקי, דפנה בריגס, קטלינה ברונשטיין, ואלסנדרה למה.

 חשיבה פסיכואנליטית על אוטיזם- אבני היסוד – שגית יצחקי קדם

בקורס נעקוב אחר אבני הבניין המרכזיות בהתפתחות המחשבה הפסיכואנליטית על אוטיזם. נתחיל עם המאמר פורץ הדרך של קליין על דיק-ילד צעיר שלא דיבר וסבל מעיכוב התפתחותי חמור. המאמר מקדים בעשר שנים את התגבשות הקטגוריה האבחנתית של אוטיזם על ידי קאנר. לאחר מכן נמשיך לאסתר ביק ובעקבותיה לדונלד מלצר, בהרחבה שהם מציעים לתאוריה ההתפתחותית של קליין, למקרים בהם לא מתפתחת תלת מימדיות נפשית המאפשרת תהליכי השלכה והפנמה ראשוניים תקינים. נמשיך לעבודה הייחודית של טסטין ולהבנות המרכזיות שצברה לאורך עשורים של עבודה על הרצף האוטיסטי. ככל שיאפשר הזמן, נקרא מאמרים נבחרים של אן אלוורז ( על רמות פירוש שונות), סוזנה מאיילו (על אספקטים גופניים של ההוויה האוטיסטית) ומריה רוד (על אספקטים גופניים בהתפתחות שפה, ועל הקונפיגורציה האדיפלית במבנה האוטיסטי).

שנה ג’ סמסטר ב’

הרכיבים הביולוגים של הפנטסיה הלא מודעת- היסטוריה, העברה, נוכחות ופירוש – שירי בן בסט.

במסגרת הקורס ברצוני להרחיב את הידוע לנו על תהליכים ביולוגים מרכזים שמהווים/יוצרים את התבנית שבתוכה, משתכנת ומתפתחת הנפש. בתוך המפגש הפסיכואנליטי, יצירת מגע עם תהליכים אלו הינה דרך הפנטסיה הלא מודעת העומדת בבסיס כל תהליך נפשי ומהווה ייצוג מנטלי של פרוטו-חוויות ביולוגיות מולקולריות ו/או חוויות פיזיות גופניות.
בעזרת דוגמאות קליניות וספרות מחקרית עדכנית נבחן היבטים של התהליכים הביולוגים המשפיעים על הפנטסיה הלא מודעת והחרדה הנלווית לה דוגמת התקפה, שימור  והגנה; הרס ובניה; תנועה וקיפאון; אטימות, חדירות ורצפטיביות; פירוק, פיצול חיבוריות ואינטגרציה, המתרחשים בתוך התאים ובאינטראקציה שלהם עם הסביבה ובהתאמה בתוך הנפש ובאינטראקציה שלה עם הסביבה. בנוסף נראה כיצד הבנתם יכולה לאפשר הכלה, חשיבה ופירוש טובים יותר של תהליכים ראשונים בתוך יחסי ההעברה בטיפול.

גיל ההתבגרות- בזווית התפתחותית-אנליטית – אוסנת גושן ועומר רותם

בקורס נפגוש ונעמיק באחת מהתקופות המרתקות בחיי הפרט ובהתפתחותו. המסע של כולנו מהילדות אל עבר הבגרות עובר דרך שלב התפתחותי מלא בשינויים ביולוגיים, קוגניטיביים, אפקטיביים וחברתיים, שלב בו הפנים קדימה אל עבר בניית העתיד אך ההתמודדות היא עם התעוררותם של דחפים מוקדמים משחר החיים.
לאחר שנתמקם בתוך ההקשר התרבותי-סוציולוגי של גיל ההתבגרות, ננסה בעזרת הספרות התיאורטית להבין מהן המשימות והמאפיינים ההתפתחותיים הספציפיים לתקופה זו (עם דגש על צירי הדחף, ארגון ותפקודי האגו, ייחסי האובייקט, וגם תפקידה המעניין של הקבוצה עבור הפרט); באופן משלים ובלתי נמנע נבין גם מהם השיבושים האפשריים במסלולי ההתפתחות ומהן הפתולוגיות הייחודיות שעלולות לפרוץ; בעזרת דוג’ קליניות נעסוק במפגש עם המתבגרים בחדר הטיפולים, ביחסי העברה-העברה נגדית ובטכניקות התערבות, כמו גם בעבודה האפשרית עם ההורים. ננסה לעשות זאת עם הבנה והתייחסות לאופי הספציפי של מתבגרים בישראל בהווה הנוכחי.

סדנה משותפת לכל התלמידים:

הסדנה תתקיים בחופשת סמסטר א’ ובתום סמסטר ב’. מיועדת לכל התלמידים, על בסיס הרשמה מראש.

מופעים פסיכוסומטיים בילדים (ובמבוגרים) – “כשהגופני מדבר את הנפשי” – יהודית נייגט

המפגש עם מופעים פסיכוסומטיים מוכר לנו מראשית הפסיכואנליזה, כמו גם מהפרקטיקה הקלינית ביום יום. מטפלים בילדים מודעים היטב לנטייתם של ילדים להיות יותר סומטיים, קונקרטיים וקרובים לגוף ומתבקשים, לא אחת, לטפל בסימפטומים הגופניים לנוכח כשלים בשלב המעבר מהסנסורי לנפשי.
בסדנא בת יומיים נקדיש שישה שיעורים לחקירה והתבוננות בתופעות “היסטריות” ובמכאובים גופניים כמסמנים נפשיים דרך קריאת מאמרים ומקרים קליניים. נתייחס גם לשאלה כיצד אירועי ה7 באוקטובר, לרבות ההתקפות המזוויעות על הגוף, השפיעו על אופיין של התלונות והסימפטומים של מטופלינו.

 

* יתכנו שינויים קלים בתוכנית הלימודים. כמו”כ יעודכנו שמות מרצים אורחים וסדנאות