רכזת – גב’ חוה פרומקין לויאן
התפתחות נפשית נורמלית – מר עמית אדלשטיין
לאחר שנים רבות בעבודה עם מטופלים קשים הסובלים מסכיזופרניה ומאוטיזם, כותבת מג האריס, הגיע מלצר אט אט להבנה כי התפתחות נורמלית מורכבת ומתגמלת יותר לחקירה. פסיכופתולוגיה יכולה אמנם להראות מסובכת אולם מדובר בהתרשמות שטחית בלבד, כשם ששקרים, כפי שכותב ביון, מומצאים על ידי האישיות. אמת, לעומת זאת, לא ניתן לפברק וצריך לגלות. האמת של ההתפתחות הנורמלית היא זו שמהממת וקשה להבנה.
בקורס זה נבקש לחשוב מהן התפתחות ומורכבות נפשית, על הצורך והאתגרים שבהן, ולמשמעות הנגזרת מכך לגבי הטיפול הפסיכולוגי. מצד אחד נחקור את היכולת והחשיבות לחוות רגשות עוצמתיים, ומצד שני את היכולת לשאת חרדה, לא פעם מורטת-עצבים ומייסרת, הכרוכה באי ידיעה ובהמתנה. לשם כך נקרא רעיונות מאסכולות פסיכואנליטיות שונות ומגוונות, החל מפרויד ועד אוגדן, כשחשיבתו של ביון תהווה מסגרת להחזקת המתח שבין החוויה להפשטה שלה.
8 מפגשים אחת לחודש בימי רביעי בין 20:00-21:30
בבית החברה הפסיכואנליטית, קרליבך 23 תל אביב
בתאריכים: 22.11.23, 27.12.23, 24.1.24, 28.2.24, 27.3.24, 17.4.24, 22.5.24, 26.6.24
עד 12 משתתפים.
קריאה נוירו-פסיכואנליטית בכתבים של פרויד – היסטריה– ד”ר יפתח בירן
פרויד הציע ב ״מעבר לעקרון העונג״ שהביולוגיה, ״מלכות האפשרויות הבלתי מוגבלות״ תיתן מענה ופתרון לרבות מהשאלות הדינמיות שהוא מעלה. מטרת הקורס לעיין במספר מאמרים של פרויד העוסקים בהיסטריה, תוך בחינה בדיעבד של האופקים הנוירולוגים של חשיבתו הפסיכואנליטית ועדכונים מתוך פרספקטיבה של מדעי המוח העכשוויים. זהו קורס המשך לקורס שהתקיים ב – 2021/2022 והוא פתוח למשתתפים חדשים כוותיקים.
הקורס יפתח במבוא קצר על המוח במחשבה פסיכודינמית ויעבור לקריאה במס׳ מאמרים של פרויד העוסקים בהיסטריה ובהם בין השאר תיאור מקרה של המיאנסתזיה בגבר עם היסטריה (1886), הסקירה של פרויד על היסטריה מ – 1888, קטעים מ ״מחקרים בהיסטריה״ (1895), תיאור המקרה של דורה – ״פרגמנט מתוך אנליזה של היסטריה (1905) ומאמרו של פרויד על הפרעות ראייה היסטריות (1910).
הקריאה תהייה בחלקה קרובה לטקסט ובחלקה עם קשב מרחף ומעט מרוחק. במהלך הקורס ישובצו תיאורי מקרים של מטופלים ״נוירולוגים״ ומטופלים ״רגילים״. המשתתפים בקורס יוזמנו להביא תיאורי מקרים רלבנטיים ויחד נחשוב כיצד ניתן להעשיר את החשיבה הדינמית מתוך הבנה מוחית.
8 מפגשים, בימי ב’ בשעות: 19:30-21:00
הקורס יתקיים בשדרות דוד המלך 1, תל אביב
בתאריכים: 9.10.23, 16.10.23, 23.10.23, 30.10.23, 6.11.23, 13.11.23, 20.11.23, 27.11.23
עד 8 משתתפים
היבטים קליניים של רגרסיה- גב’ סופי דביר
“מקובל לחשוב שיש מידה של סכנה ברגרסיה של מטופל במהלך פסיכואנליזה. הסכנה אינה ברגרסיה אלא באי נכונותו של האנליטיקאי לפגוש ברגרסיה ובתלות שהיא חלק ממנה”- וויניקוט, 1954.
במהלך הקורס נתעמק בהבנת משמעות הרגרסיה בעבודה הקלינית, בחשיבות קיומה והאופן בו עובדים עם מצב מורכב זה- המכיל בתוכו את החזרה אל מצב הכשל הראשוני, אל הייסורים, הכאב והפחד. אך בו זמנית גם אל האפשרות לתיקון הכשל, והתפתחות, וצמיחה נפשית מחודשת ואמיתית.
הקורס יתבסס בקריאת כתביו של וויניקוט לצד קריא ה בכתיבתם של פרנצי, חאן, באלינט, אוגדן, אייגן, בולאס, אשל ועוד המרחיבים ונוגעים בסוגיית הרגרסיה בעבודתם.
10 מפגשים- בימי שני, בין השעות 19:00-20:30, למעט מפגש אחרון אשר יהיה כפול- בין השעות 19:00-22:00
ברחוב דרך העמק 8 גני תקווה
בתאריכים: 9.10.23, 16.10, 23.10, 30.10, 6.11, 13.11, 20.11, 27.11, 4.12
עד 10 משתתפים
“הזקנה, עבודת האבל, המלנכוליה ודחף החיים”- גב’ עידית וינקלר
הקורס יעסוק בהיבטים הקליניים של הזיקנה ובאופן בו נגזרים עבודת האבל ודחף החיים במסגרת ההמשגה הפסיכואנליטית.
התפתחות הרפואה המודרנית פותחת מרחב חדש של המשגה על הזיקנה. המקרים הקליניים מתארים באופן פנומנולוגי את הזיקנה כהוויה ללא גיל ספציפי כאשר לעיתים, היא משמשת מטאפורה לסוף החיים ולעיתים דרך לדבר על חוויית הדיכאון או המלנכוליה. זמן הזיקנה הינו תחילתו של ארגון מחדש של הליבידו והגילוי של התאמות הגנתיות חדשות בצד עבודת האבל על כל מה שאבד. תהליך הלמידה יהיה שזור ביצירות ספרותיות בהתאם לעבודה האסוציאטיבית של הקבוצה. הקורס יבחין בין המלנכוליה לבין הדיכאון לפי ההבחנה של פרויד.
נתמקד ב-2 מאמרים של פרויד, On Transience (1915) ו- Mourning and Melancholia (1917), בסיפור קצר של קלריסה ליספקטור ובשירתה של שימבורסקה.
8 מפגשים חודשיים, בימי ב’ בשעות 16:30-18:00
ברחוב רב אשי 10, קומה 6 דירה 22, תל-אביב
בתאריכים: 9.10.23, 13.11.23, ,11.12.24, 8.1.24, 12.2.24, 11.3.24, 8.4.24, 13.5.24
עד 8 משתתפים.
“והדרך עודנה נפקחת לאורך” – גב’ נירית לביא קוצ’יק
המפגשים שלנו יעסקו בהופעתם של אסוציאציות ויזואליות- צילומים וציורים או אסוציאציות שמיעתיות- מוסיקליות, כמו גם אסוציאציות לשירה, שירי ילדות או סיפורי ילדות בפסיכותרפיה פסיכואנליטית. אסוציאציות אלו מופיעות אצל המטפל ואצל המטופל והן חומר עשיר לעבודה.
פיתוח ההקשבה האנליטית והחיבור לחומרים אלו יקבלו מקום ותשומת לב מיוחדת במפגשים אלו. נחשוב על אגדות ילדות שסופרו לנו וסיפרנו, שירי ילדות ששרו לנו ושרנו, שירים שנספגו בתודעתנו ומהווים עבורנו חיבור בעל ערך רגשי רב לאזורי נפש שלנו שאינם מיוצגים או שנשכחו ונזנחו על ידי התודעה.
לצד החשיבה שרואה בהופעת חומרים ויזואליים -אמנותיים אלו דרך מעקף לא מודעת למצבי דיכאון או אובדן או אף הגנות מאניות מול כאב נפשי, מוצעת אפשרות שבהופעתם של ייצוגים, דימויים או אסוציאציות אלו יש ניסיון לחשוב את הלא ניתן לחשיבה. אפשר גם לראות בהופעתם של אלו ביטויים של חיות, יצירתיות, ספונטניות ואתם התעוררות רבדים רדומים או לא מודעים המצביעים על כח חיים בעל עוצמה.
יודגש שמשתתפי הסמינר מוכנים לעסוק בחומרים אישיים ולהביא עמם צילומים משמעותיים, פרקי ספרות בעלי ערך עבורם וחומרים נוספים מארכיון הדימויים האישי שיכולים להעשיר את הלמידה שרובה נעשית תוך כדי התנסות.
6 מפגשים בימי שישי עוקבים בשעה 9:30 עד 11:00
ברחוב האשל 10 הרצליה בקליניקה של נירית. השתתפות מלאה בכל המפגשים הינה תנאי להצטרפות
תאריכים: 13.10.23, 20.10, 27.10, 3.11, 10.11, 17.11
עד 6 משתתפים
העברה כמסגרת חשיבה במפגש הטיפולי – גב’ מתן עינב
רעיון ההעברה הינו אחד מעמודי התווך של הטיפול הפסיכואנליטי, אם לא המרכזי שבהם. הוא פותח והורחב מאוד לאורך השנים, מאז התגלה ע”י פרויד, במיוחד על ידי קליין ותלמידיה, ומהווה כלי טיפולי רב עוצמה ורב ערך.
בקורס נתעמק בהעברה כרעיון, נסקור את התפתחותו, מורכבותו ורבדיו השונים, ובעיקר נתמקד באופן בו הוא רלוונטי לעבודתו הקלינית כמסגרת לחשיבה וכבסיס לעבודה. נבחן כיצד התבוננות במפגש הקליני, החי, החמקמק והמשתנה ללא הרף, דרך ה’משקפיים’ של ההעברה, יכולה לסייע לנו למקד את המבט, לאחוז בפרטים, לנוע בין זוויות הסתכלות שונות ולהצליב ביניהן, ולרגעים (נדירים ויקרי המציאות), אף לאפשר לנו ראייה תלת מימדית.
נקרא יחד מאמרים של כותבות וכותבים המכוונים ומדריכים אותנו כיצד להשתמש ב’משקפי ההעברה’ בעבודה הקלינית היומיומית, כגון מלאני קליין, ג’ויס מקדוגל, בטי ג’וזף, ווילפרד ביון, נינה קולטארט ואחרים, וניעזר בהם ובדוגמאות קליניות שלהם ושלנו, על מנת לחוות ולהמחיש את האופנים בהם השימוש בהעברה כמסגרת לחשיבה עשוי להאיר, להעמיק ולהחיות את עבודתנו ב’כאן ועכשיו’ של המפגש הטיפולי.
10 מפגשים, בימי ו’ בשעות 12:00-13:30, החל מ-13.10.23
בתאריכים – 13.10.23, 20.10, 27.10, 3.11, 10.11, 17.11, 24.11, 1.12, 15.12, 22.12
יתקיים ברח’ הצנחנים 3 בגבעתיים
עד 10 משתתפים
חרדות ראשונית, ההתארגנות הנפשית מולן וההקשבה להן בקליניקה – גב’ חוה פרומקין
נבחן ונחשוב את מושג החרדה השגור כ”כ בחשיבה הפסיכואנליטית, תוך שנכוון להקשבה לאזורי החרדות הראשוניות האופייניות לראשית החיים, לארגוני אישיות פתולוגים וכן למובלעות נפשיות בארגוני אישיות ‘מפותחים’ ובמטופלים נוירוטים.
נסקור את מושג החרדה לסוגיה, לדינמיקה הפנים נפשית שלה ולהתארגנות הנפשית סביבה בחשיבתם של פרויד, קליין, וויניקוט ובחשיבה הפוסט קליניאנית המתמקדת באזורי חרדה ראשוניים וקדם ייצוגיים כביק, מלצר, טסטין ואוגדן. נשלב קריאה תאורטית עם חומרים קליניים ודרכם ננסה לפתח את ההקשבה לאזורים אלו של חוויה ולאופן בו ניתן לעבוד איתם במפגש הטיפולי.
5 מפגשים בימי שני בשעות 17:30- 20:45 (כולל הפסקה של 15 דקות)
בבית החברה הפסיכואנליטית, קרליבך 23 תל אביב
תאריכים: 24.6.24, 1.7.24, 8.7.24, 15.7.24, 22.7.24
עד 12 משתתפים
אופני נוכחות טיפולית בנתיבי המסע הטיפולי – גב’ מירב ראובן
בקורס זה נפסע דרך קריאה ושיח בנתיבי המסע הטיפולי, תוך התבוננות, חקירה ומחשבה פתוחה. הקורס יעסוק בתהליך הטיפולי שהוא מרתק ומורכב במהותו, דרך הכרות עם מושגים תאורטיים שנקרא במאמריהם של אוגדן, ויניקוט, מיטשל ועוד. נתייחס למסגרת הטיפולית ולהתחלת טיפול. נתוודע לאופני נוכחות טיפולית המתקיימת באמצעות הקשבה, החזקה ,הכלה וראיית המטופל, ונסיים בקריאה על תהליכי סיום טיפול. הקריאה התאורטית תהייה מלווה בדוגמאות קליניות שיביאו המנחה והמשתתפים, דוגמאות אלו יסייעו בהמחשת המושגים וחיבורם לקליניקה. לחשיבה הקלינית והתאורטית נצרף קריאה בשירי משוררים עיבריים הנוגעים בדרכם היצירתית במושגים ומרחיבים את חווית הלמידה.
8 מפגשים ,בימי ה’, אחת לשבועיים, בשעות: 16:30-18:00
הקורס יתקיים בקליניקה פרטית בצורן, רח’ הסביונים 17
תאריכים – 21.12.23, 4.1.24, 18.1.24, 1.2.24, 15.2.24, 29.2.24, 14.3.24, 28.3.24
עד 8 משתתפים
על החזקה והשמטה בחשיבתו של ד”ר ויניקוט– ד”ר אפרת שדך
“החרדה המוקדמת ביותר קשורה למצב של היות שמוחזק החזקה לא בטוחה” כותב ויניקוט בעת שהוא דן במקרה של מטופל מבוגר, אדם בריא, מתפקד ומצליח שבגיל 45 החל לסבול משורה של סימפטומים גופניים ונפשיים בלתי מוסברים. בקורס נעסוק באופן שבו חרדות מוקדמות מופיעות בצורות שונות במהלך החיים הבוגרים, ובהתמקמות הקלינית במצבים טיפוליים אלה. נתמקד בקריאה קרובה של כתבי ויניקוט וממשיכיו לצד עיון בדוגמאות מהקליניקה, מהספרות ומהאמנות. באמצעות הטקסטים הפסיכואנליטיים והספרותיים נתבונן בהמשגות של ויניקוט על התהוות החיים הנפשיים, הקשר בין ההתפתחות בראשית החיים להתארגנויות הגנתיות וחווייתיות מאוחרות יותר, והופעתם של אלה ביחסי הטיפול.
9 מפגשים בימי רביעי בשעות 18:15 – 19:45
בתאריכים: 14.2.24, 21.2.24, 28.2.24, 6.3.24, 13.3.24, 20.3.24, 27.3.24, 3.4.24 , 10.4.24.
בבית החברה הפסיכואנליטית, רח’ קרליבך 23, תל-אביב
עד 12 משתתפים.
האזור הסכיזואידי בנפש על-פי הזרם העצמאי בפסיכואנליזה – מר יובל דותן
מאז שהגה פרויד את התסביך האדיפאלי כאחת מאבני היסוד המרכזיות בפסיכואנליזה, תיאורטיקנים רבים הרחיבו את ההתבוננות על מבנה הנפש לכזה המכיל בתוכו גם את השלבים המוקדמים ביותר של החיים, אזורים פר-אדיפאליים, אשר ממשיכים להתקיים, במקביל או זה לצד זה, גם בבגרות. אזורים אלה מתאפיינים בדינמיקה נפשית ייחודית, אשר באה לידי ביטוי בארגונים שונים, בתוכם בולטת ההמשגה של הארגון הסכיזואידי. בקורס ננסה להתחקות אחר ההתייחסות הקיימת בספרות הפסיכואנליטית לאותם חלקים סכיזואידיים בנפש, בדגש על נקודת המבט של הזרם העצמאי בפסיכואנליזה. נקרא במאמרים של פרנצי, פרברן, גנטריפ, ויניקוט, באלינט, בולאס וחאן. נבחן את ההיבטים התיאורטיים הנוגעים להתפתחות הנפשית, לצד התייחסות למאפיינים הקליניים של התופעה הסכיזואידית. את החיבור לקליניקה נעשה באמצעו דוגמאות קליניות של המרצה והמשתתפים.
10 מפגשים בימי שלישי בשעות 10:00 – 11:30
בבית החברה הפסיכואנליטית, קרליבך 23 תל אביב
תאריכים: 17/10/23, 24/10/23, 31/10/23, 7/11/23, 14/11/23, 21/11/23, 28/11/23, 5/12/23, 19/12/23, 26/12/23
עד 10 משתתפים
פסיכואנליזה זוגית ומשפחתית במאה ה -21 – דר’ חני מן שלוי
הסדנא תאיר את עולם הדינמיקה הנסתרת המנהלת את הזוגיות. כך, נאפשר לכל מי שעוסק בטיפול להיכנס לעולם הטיפול הפסיכואנליטי הזוגי, להכיר את הרבדים הלא מודעים המתקיימים בקשר הזוגי והמשפחתי, ולהבין מדוע גוף יידע זה חשוב גם לכל העוסקים בטיפול אישי פסיכואנליטי.
נכיר את מגוון הגישות המרכזיות בפסיכואנליזה הזוגית והמשפחתית, ונהפוך את המושגים התיאורטיים והקליניים המורכבים לנגישים.
הסדנה תכלול ארבעה מפגשים של שיעורים כפולים – שני שיעורים של שעה וחצי בכל מפגש: הראשון (9:00-10:30) יתמקד בהיבטים התאורטיים של סוגיות מרכזיות בפסיכואנליזה של הזוגיות במאה ה- 21, והשיעור השני (10:45-12:15) יתמקד בהתנסות חווייתית תוך יישום ההיבטים התאורטיים.
בשיעור הראשון נכיר את הגישה ההתייחסותית האמריקאית, בשני את הגישה הבריטית, בשלישי את גישות ה Link הדרום אמריקאיות, הצרפתיות והאיטלקיות, וברביעי נתמקד בתהליכים תוך אישיים וזוגיים לא מודעים האופייניים לחברה הישראלית.
4 מפגשים כפולים בין השעות 9:00- 12:15
בבית החברה הפסיכואנליטית, קרליבך 23 תל אביב
בתאריכים: 3.11.23, 10.11.23, 17.11.23, 24.11.23
עד 24 משתתפים
מכפיית החזרה אל התחלה חדשה – גב’ מיכל עוזיאלי
המושג כפיית החזרה הוזכר לראשונה על ידי פרויד ב 1914 במאמרו ‘היזכרות חזרה ועיבוד ‘ ואחר כך ב 1920 במאמרו ‘מעבר לעקרון העונג’.
כפיית החזרה הינו תהליך שבאמצעותו הסובייקט מזמן את עצמו באופן אקטיבי למצבים קשים וכואבים, ובכך חוזר על חוויות ישנות וטראומתיות תוך תחושה כי מדובר בדבר מה שמניעיו נעוצים כל כולם בהווה. הפסיכואנליזה חוזרת לעיתים קרובות לדון במושג סבוך זה. בקורס ננסה להתחקות אחר התפתחות המושג, ובמאמצים הקליניים לפוגג את הכפייה החזרתית ולצאת להתחלה חדשה.
8 מפגשים בימי חמישי בין השעות 9:30 – 11:00
רח’ הזיתים 14 הרצליה
תאריכים: יפורסמו בהמשך
עד 8 משתתפים
נרקיסיזם פתולוגי, נרקיסיזם פתוגני – ד”ר הלה יהלום
הספרות המקצועית שופעת כתבים על נרקיסיזם, אך סיפורם של אלו שנפגעו משובל הנזק שפגיעותו של אדם הלוקה בהפרעה נרקיסיסטית קשה מייצרת אינו זוכה להכרה דומה.
הקורס יעסוק בנרקיסיזם פתולוגי מנקודת מבט ייחודית הבוחנת את השפעתו על האחר ורואה בו את “העישון הפאסיבי” של תחום בריאות הנפש, גורם מחולל טראומה של ממש. נתעמק בדינמיקה ובאטיולוגיה של הפתולוגיה הנרקיסיסטית ובידע המחקרי העדכני. נבחן את הנרקיסיזם ואת השפעתו על האחר דרך תאוריות פסיכואנליטיות שונות עם דגש על תאוריית יחסי האובייקט ועל הגישה ההתייחסותית. נבחן יחסים נרקיסיסטיים ואת הפוגענות שבהם, תוך שנתמקד בהורות נרקיסיסטית ובהשפעתה על אישיות הילד ועל התפתחות פתולוגיה דומה או פתולוגיה משלימה בילד (העברה בין דורית). נתחקה אחר מקורות אובדן העצמי. נלמד על הפרוורסיה הנרקיסיסטית ואופני הביטוי החמקמקים והסמויים שלה. נקרא בכתביהם של פרויד, רוזנפלד, וויניקוט, קרנברג, קוהוט, חאן, סטולורו, בולאס, שטיינר, בריטון ועוד ואת “נרקיסוס ואכו” של אובידיוס. נשלב דוגמאות קליניות של המשתתפים.
10 מפגשים, בימי שישי בשעות 11:00-12:30, החל מ- 5.1.24
בבית החברה הפסיכואנליטית, רח’ קרליבך 23, תל אביב
תאריכים: 5.1.24, 12.1.24, 19.1.24, 26.1.24, 2.2.24, 9.2.24, 16.2.24, 23.2.24, 1.3.24, 8.3.24
עד 12 משתתפים
המיינד של המטפל והשפעתו על הסיטואציה האנליטית – גב’ תמי דרור-שיבר
תאורטיקנים רבים, הן מהכיוון הפוסט-ביוניאני והן מהכיוון ההתייחסותי, עסוקים באופן בו המיינד של המטפל משפיע על המתחולל בין בני הזוג הטיפולי ועל השדה המשותף שבין המטפל והמטופל.
לפי אנטונינו פרו, המאפיין הייחודי המופיע לכל אורך עבודתו של ביון הוא המעמד המשמעותי שהוא מעניק לחיי הנפש של המטפל במהלך המפגש. הוא שם דגש על נקודה מרכזית אצל ביון: על הדרך בה נפשו של המטפל, תפקודו ואי-תפקודו נכנסים לשדה.
אוגדן מדבר על הרברי של המטפל ועל השלישי האנליטי, סימינגטון מקשיב למה שקורה במיינד שלו עצמו ולדיאלוג הלא- מודע שבינו לבין המטופל ופרו מדמה את נפשו של המטפל ל”מעבדה יקרת מציאות”.
פרו גם מציין שהמטפל משחק תפקיד פעיל בקביעת העובדות – שלעצם נוכחותו (עם עולמו הפנימי וההזדהויות ההשלכתיות שלו) יש השפעה עמוקה על המתרחש במפגש האנליטי. בדומה לתאורטיקנים ההתייחסותיים, פרו מדגיש שהטיפול מושפע מאד ממידת ההגנתיות של המטפל ושעלינו להשתדל להיות ערים לכך.
בקורס נבדוק את השפעות העומק של המיינד של המטפל על הסיטואציה האנליטית ונחדד את הקשבתנו לדיאלוג הלא-מודע ולשדה המשותף. כמו כן – ננסה להאזין לתדרים נוספים בהעברה הנגדית ולהתבונן בה ברזולוציה גבוהה יותר, באופן שיסייע לנו להשתמש בה כבמצפן ברגעים לא פשוטים בטיפול.
נלמד מאמרים של תומס אוגדן, נוויל סימינגטון, אנטונינו פרו, גלן גבארד ועוד ונעזר בדוגמאות שיביאו המשתתפים מעבודתם.
6 מפגשים כפולים (כל אחד בן 3 שעות), בימי ג’ בשעות 18:30-21:30
בבית החברה הפסיכואנליטית, רח’ קרליבך 23, ת”א
בתאריכים: 23.7, 30.7, 6.8, 13.8, 20.8 , 27.8 (יתכנו שינויים בתאריכים)
עד 10 משתתפים
הגורם המרפא בפסיכואנליזה (Curative Factor) – ד”ר תמר פלג
רוב המטפלים הפסיכואנליטיים יסכימו כי מטרת הטיפול הינה לעזור למטופל לחיות חיי נפש מלאים ומיטיבים יותר. בתוך שדה החשיבה של הקליניקה הפסיכואנליטית, יש גופי ידע שונים הנמצאים לעיתים בחפיפה ולעיתים בהתנגשות לגבי השאלה, כיצד מתרחש תהליך זה ולמה הוא יכול להביא (למידה מן הניסיון, אותנטיות או אולי יצירתיות). וכך, כל גוף ידע מגדיר את הצלחת הטיפול באופן שונה.
בסדנא נשאל “איך מתרחש הקסם” או במילים אחרות, מהו הגורם המרפא (Curative Factor) בפסיכואנליזה. תוך ניסיון להמשיג זאת לפי התאוריות השונות, נטייל בחשיבתם ובכתביהם של פרויד, קליין וממשיכה (שטיינר, מלצר, ביון) ושל ויניקוט וממשיכיו (מסוד חאן, בולס). נשתמש בחומרים תאורטיים הממשיגים סוגיה זו ובדוגמאות קליניות של משתפי הסדנא.
5 מפגשים כפולים, בימי שלישי בשעות 17:30-20:30
בקליניקה ברחוב נחמני 10 ת”א
בתאריכים – 5.3.24, 12.3.24, 19.3.24, 2.4.24, 9.4.24
במידה שיהיה צורך בשינוי מועד של מפגש, יתכן שיעור השלמה ב- 26.3 ו/או ב- 16.4
עד 10 משתתפים
“לשאלת הלא מודע בקליניקה” – גב’ דורית ברנע וגב’ דורית פוגרונד חי
בקורס נחשוב כיצד מקשיבים ללא מודע, כיצד אוספים אותו, כיצד מבינים אותו, וכמובן כיצד עובדים איתו.
נקרא יחד מאמרים דרך וינייטות מחדרי הטיפול שלנו, וננסה לחבר בין התאוריה לקליניקה.
8 מפגשים בימי חמישי בשעות 18:00-19:30
ברח’ נצח ישראל 3, דירה 6, תל-אביב
אחת לשבועיים בתאריכים: 2.11.23, 16.11.23, 30.11.23, 28.12.23, 11.1.24, 25.1.24, 8.2.24, 22.2.24
עד 12 משתתפים
סזורה – סדנה. קריאה במאמרו של ביון “סזורה” תוך שזירת העבודה בקליניקה – רות ליס.
לקראת סיום המאמר “סזורה” – “Caesura” (1977) ביון פונה ומבקש מאתנו שנחקור את הסזורה.
הנימה המפצירה המשתמעת מפנייתו זו מאפשרת לקלוט את עומק אמונתו במודל שהתפתח והתגבש במהלך שנות עבודתו הקלינית והתיאורטית והתפרסם באחרית ימיו.
הסזורה טומנת בחובה את ההפסקה/ הקטיעה/ החיתוך ובה בעת את החיבור וההמשכיות. ביון מציע לנו להתבונן ולחקור מצבי נפש שאינם נגישים, להיות קשובים למה שמתרחש במרווח (סזורה) במצבים שעשויים להיראות כקטיעה/חתך. זו הזמנה להיות נתונים למתרחש מעבר למילים וביניהן.
אנו נקרא במאמר ” סזורה”, נתייחס למקומו של המאמר ברצף (ובסזורות) כתביו של ביון לאורך השנים, תוך כך נתייחס לכמה מהמושגים והמודלים (שינוי קטסטרופאלי, פונקצית אלפא, פונקצית ביתא, ללא זיכרון וללא תשוקה ועוד) ונשלב הקשבה לחומרים קליניים.
3 מפגשים, בין השעות 10:30- 13:00
בתאריכים: 22/12/23, 5/1/24, 19/1/24
תתקיים במרכז הלימודים של החברה הפסיכואנליטית – רח’ קרליבך 23, ת”א
עד 8 משתתפים.
המסע לעבר שינוי נפשי – קריאה במאמריה של בטי ג’וזף – גב’ הלית קאנץ-ברנר
בטי ג’וזף ביחד עם ביון, רוזנפלד וסגל הינה מהבולטות מבין ממשיכי קליין. עבודתה מהווה התפתחות ותרומה ייחודית למסורת הקלייניאנית. בקורס, נקרא לקט ממאמריה ונתוודע לטכניקה ולהמשגותיה, במיוחד בהקשר של האנליזה במטופלים קשים ולא נגישים. נתבונן על מושגי יסוד בחשיבתה כמו איזון נפשי והגורמים הנפשיים הפועלים לשמרו ולהימנע משינוי נפשי ואופן עבודתה הייחודי עם העברה והעברה הנגדית.
בקורס המשך שיינתן בשנה הבאה, נעמיק במושגים כמו הזדהות השלכתית, פנטסיה לא מודעת והתייחסותה למושגים של צרות עין ודחף המוות. הקריאה תלווה בדוגמאות קליניות של המרצה ושל המשתתפים, דרכן ננסה להבין וליישם את המושגים התאורטיים של ג’וזף.
הקורס יתקיים בבית החברה הפסיכואנליטית, רח’ קרליבך 23, תל אביב
3 מפגשים, בימי ג’ בתאריכים 18.7.23, 25.7.23, 1.8.23 בשעות: 17:00-19:30
עד 9 משתתפים
(מועדי קורס ההמשך יפורסמו בשנה הבאה)
(ההרשמה הסתיימה)
