לדעת, לא לדעת, ולהתהוות במרחב האנליטי
2021-2022
תכנית הלימודים
כל מורה יקיים שבעה מפגשים כפולים של שעה וחצי בנושא הנלמד באותו הסמסטר (סה”כ 14 מפגשים לקורס ושני קורסים בכל סמסטר) כאשר לפחות חצי מהמפגשים יהיו מפגשים פרונטליים וחלקם יערכו באופן מקוון.
סמסטר א’
ערב פתיחה: 19/10
26/10, 2/11, 9/11, 16/11, 23/11, 7/12, 14/12 מאיר פרס / להיות נתון ליכולת שלילית ((negative capability
בקורס זה נפנה את הזרקור לתחושות שמטפל פוגש בשעה טיפולית, כשהוא נתון ליכולת שלילית (negative capability) ולשאלה האם ניתן לפתח יכולת זאת. תחילה נדון ביכולת שלילית כמושג פסיכואנליטי לפי ביון המאוחר. נסקור מושגים כמו “שפת הישג” ו”שפת תחליף”, משמעותם, והרלוונטיות שלהם לשעה ולתהליך הטיפולי. נדון בשאלה מהי החוויה של המטפל בהיותו נתון ליכולת שלילית בטיפול, לאור המלצותיו של ביון כפי שבאות לידי ביטוי במאמרו מ-1967 ב-‘הערות על זיכרון ותשוקה’.
בהמשך נצביע על ההקבלה בין הנחיותיו של פרויד לאלו של ביון, תוך שימת לב לפיתוח שמציע ביון ( בהמשך למשורר ג’ון קיטס , שכתב על כך לראשונה ב- 1817): היפתחות והינתנות סבלנית, ללא גישוש עצבני אחר עובדות וסיבות. זאת בעקבות ‘זניחת הזיכרון והתשוקה שמעוררת צורך בסיבולת רבה יותר’ אצל האנליטיקאי. נחקור את המונח ‘סיבולת’ שביון המשיג ב-1970 ב-‘קשב ופרשנות’ על מנת להבין טוב יותר מהי המשמעות של הדרישה מהמטפל וכיצד היא באה לידי ביטוי בחיי היום יום שלו בעבודתו הטיפולית. כמו כן נצביע על תחושות התסכול והחרדה שהמטפל פוגש בעבודתו בדרך להשגת יכולת שלילית.
הקורס ילווה בתיאור וויניאטות, דרכן נראה כיצד יכולת שלילית כעמדה מנטאלית עלולה לקרוס וכן יכולה להתקיים , וזאת תוך הדגמות קליניות המובאות מהספרות המקצועית, מצד המנחה והמשתתפים אשר ידגימו אותה בשעה הטיפולית.
21/12, 28/12, 4/1, 11/1, 18/1, 25/1, 31/1- ד”ר מרים צ’ופרה הופמן / גילגוליו של הפירוש הפסיכואנליטי: מהשדה הפרוידיאני אל השדה הבי-פרסונלי
הסמינר יעסוק בפירוש הפסיכואנליטי ככלי מרכזי בטיפול שבמהותו נועד להתניע שינוי נפשי באמצעות מילים המגיעות מהמטפל אל המטופל. החל מימיו הראשונים, פרויד ניסה להתחקות בו זמנית, כקלינאי וכתיאורתיקן, אחר האמת הלא מודעת של המטופל, וגילה במהרה שהפירוש הפסיכואנליטי הינו חרב פיפיות, מקרב ומרחיק, מרפא ומעורר התנגדות. כפי שגילה במקרה של דורה, אשר איתו נתחיל את הסמינר, הפירוש הפסיכואנליטי הוא כלי שיש להשתמש בו בזהירות וברגישות רבה למה שהמטופל עשוי לשמוע. בהמשך, התפתחה ההבנה הפסיכואנליטית של הפירוש ככלי טיפולי דרך עבודתם של סטריצ’י (שגם אותו נקרא יחד), קליין (שנקרא מתוך כתביה על הטכניקה שהתפרסמו לאחרונה {”Lectures on Technique) וממשיכיה (ברנמן-פיק, בטי ג’וזף, שטיינר, אושונסי, פיימברג), עד לחשיבה המושפעת מביון וממשיכיו שרואה את הפירוש כמתרחש בתוך שדה בין-אישי (ביפרסונלי) הרגיש להשפעותיו על השדה של הלא מודע הן של המטופל והן של המטופל, ואשר יש לו פוטנציאל לתרום להתהוות החשיבה בתוך השעה (בני הזוג ברנג’ר, פרו, והזרם האיטלקי). בסמינר נקרא מתוך טקסטים חשובים אלה על הפירוש , החל מהמוקדמים ועד לחדשים יותר, תוך ניסיון להבין מה נותר ומה השתנה בטכניקה הפרשנית של ימינו, מה עובד עם מטופלים שונים, בעלי מבנים נפשיים שונים, וכיצד הדיבור בתוך חדר הטיפול ממשיך להתפתח, להתקע, ולשאוף לגילוי נפשי המביא לשינוי ולצמיחה נפשיים. הסמינר יכלול גם חלק קליני שיאפשר למשתתפים לבחון מתוך עבודתם הקלינית את סוגיית הפירוש והשפעותיו על המטופל.
סמסטר ב’:
22/2, 1/3, 8/3, 15/3, 22/3, 29/3, 5/4 – ד”ר שרון שטרית / על נרקיסיזם וטיפול
אדם פונה לטיפול, מתלונן על מצוקה ובו זמנית מתנשא, נאבק, דוחה, מתקיף את המטפלת. לעתים גם כשנמצא במצוקה גדולה, חש רצון חזק לסיים את הטיפול, רוצה להסתדר לבד. כבר מרגיש שנעזר וחש שיש פירות לטיפול, ודווקא אז עושה דווליואציה, מתלונן וזועם שלא קורה כאן כלום, לא באמת עוזר, בזבוז זמן. אמירות אלו חוזרות שוב ושוב בטיפולים שונים, בוואריאציות מגוונות ושכיחות.
בסמינר נתבונן בתופעות אלו, של הקושי להיות מטופל, דרך הפריזמה של הנרקיסיזם.
״…נדמה היה כי התנהגותם הנרקיסיסטית (של הנוירוטים) הציבה את אחד הגבולות לאפשרות ההשפעה עליהם״, אומר פרויד ב׳הצגת הנרקיסיזם׳ 1915. הנרקיסיזם של הנוירוטים, כלומר של כולנו, הנרקיסיזם שקיים בתוך נפשנו מציב מחסום, גבול, בונה שריון מפני ההשפעה של האחר, דוחה אותו. הנרקיסיזם בתוך הנפש לא אוהב, נאבק, מתנגד להשפעה של האחר, רוצה להסתדר לבד.
מדוע הנרקיסיזם מציב גבול/מחסום בפני השפעת האחר? במובן זה מציב גבול בפני ההשפעה של המטפל/טיפול ומהווה את אחד הכוחות העקשניים ביותר שמנהלים מאבק בטיפול; נוכחותו בקליניקה העכשווית דומיננטית.
בסמינר נכיר את אופן פעולתו של הנרקיסיזם בנפש, את מאפייניו והקשיים שהוא מציב באפשרות של האדם להיות מטופל ובאפשרות שלו לפגוש את עצמו והלא מודע שלו. נבחן מה מושך בנרקיסיזם, מה מפתה, מפני מה הוא מגן ומה המחירים הכרוכים בלפעול לפיו. נעמיק את ההכרות עם מושג הנרקיסיזם, נלמד על היבטיו השונים והתופעות הקליניות הקשורות אליו באמצעות קריאה בכתביהם של פרויד, קוהוט, רוזנפלד, שטיינר ואנדרה גרין. הסמינר ילווה בדוגמאות קליניות.
26/4, 3 /5, 10/5, 17/5, 24/5, 31/5, 7/6 – ד”ר גיא אור / הטיפול הנפשי על פי גישת פסיכולוגית העצמי
חשיבתו של קוהוט באשר לנפש האדם, לפסיכופתולוגיה ולטכניקה הטיפולית מתבססת על נקודת מוצא ארכימדית והיא ההבנה כי העולם הנפשי הוא סובייקטיבי וחקירתו נעשית במימד זה, כלומר דרך הבנת הסובייקטיביות של הזולת. נקודת מוצא זו הובילה את קוהוט לעסוק בחוויה, וביכולת להתקרב אליה על פני העיסוק ב”אמת” האובייקטיבית. לפי תפיסה זו ההתפתחות והריפוי הנפשי תלויים ביכולתו של הזולת להתמקם עבור הסובייקט באופן זה. הקורס יעסוק בהעמקה במושגי המפתח של הטיפול הנפשי על פי גישתה של פסיכולוגיית העצמי, ובהם: עצמי, זולתעצמי, תפקידה של האמפתיה בריפוי, תסכול אופטימאלי והפנמה ממירה, גישתה של פסיכולוגיית העצמי להגנה ולהתנגדות, העברות זולתעצמי ועוד.
הקורס יתבסס הרבה על קריאה בספרו האחרון של היינץ קוהוט “כיצד מרפאת האנליזה?”, אך נקרא גם טקסטים נוספים משל קוהוט ואחרים.
14/6 – ערב סיום
סמינר קליני
השנה מתווספת לתוכנית אפשרות לסמינר קליני מתקדם לאורך השנה (בחירה). את הסמינר הקליני ינחו 2 פסיכואנליטיקאיות מהחברה. מנחות הסמינר הקליני: אילה הלוי – ימי שני בין 17:15 ל-18:45 ודורית ברנע: ימי רביעי בין 18:45-17:15. הסמינרים יתקיימו לאורך שנת הלימודים.
