תכנית הלימודים למעשה הטיפולי בתל אביב 2019 – 2022

שנה א’

סמסטר א’

9:30-11:00 – ממשיכיה של  קליין – גב’ ניצה חזן 

הסמינר יעסוק בתרומת ממשיכיה של קליין לרעיונות המרכזיים בחשיבתה. נעסוק במושגים כמו העמדות, אדיפוס המוקדם, פנטזיה לא מודעת, הזדהות השלכתית, דחף החיים ודחף המוות, קנאה ועוד. נקרא את שטיינר, חנה סגל, בטי ג’וזף, עדנה אושונוסי, בריטון ואריק ברנמן.

11:15-12:45 – אשמה , תיקון וגלגוליהם בתאוריה הפסיכואנליטית  ובקליניקה – גב’ ענת טלרנט

בקורס נתייחס להתפתחות היכולת לאשמה מול הפרעות בהתפתחות זו,  ולהתפתחות היכולת לעיבוד ותיקון, לעומת חוסר התפתחות יכולת כזו. ננסה לתרגם ולחבר את הבנותינו אל מצבים בקליניקה ובחיינו.

13:15-14:45 – סמינר קליני – גב’ רעיה פינקלשטיין, ד”ר שלמה (מומי) ביינארט

תאריכי ימי הלימודים:  7.11, 14.11, 21.11, 28.11, 5.12, 12.12, 19.12, 2.1, 9.1, 16.1, 23.1, 30.1

סדנת חורף

9:30-12:45 – (שני ימי חמישי עוקבים בחופשת הסמסטר) – מחשבות על דילמות אתיות בסיטואציה הטיפולית – גב’ אירנה מלניק

בסדנה נקרא מאמרים ונדון על דילמות אתיות שהמטפל פוגש בעבודתו בקליניקה.

תאריכי ימי הלימודים:  6.2, 13.2

ב-13.2 תתקיים גם פגישה עם רכזות התכנית

סמסטר ב’

9:30-11:00 – התסביך האדיפלי  וגלגוליו בפסיכואנליזה – גב’ הדס רייזפלד עינת

התסביך האדיפלי מצוי בלב התיאוריה הפסיכואנליטית בניסוחו של פרויד, וממשיך ומלווה את התפתחותה וגלגוליה התיאורטיים במהלך השנים. בקורס נכיר את המיתוס של סופוקלס, נלמד כיצד מבנה הסיטואציה האדיפלית עפ”י פרויד את ההתפתחות הנפשית והנוירוזה, ונעקוב אחר זוויות מאוחרות יותר המפתחות הבנות אלו. נלמד על הרחבת המושג אצל כותבים נוספים המדגישים את הקשר שלו להתפתחות החשיבה, הנפרדות ועיצוב יחסי האובייקט. לצד טקסטים של פרויד, נקרא גם מכתבי קליין, בריטון, שטיינר, קינודוז,  בנג’מין ואחרים. נתבונן בדוגמאות קליניות, וננסה לראות כיצד תורמות ההבנות התיאורטיות שנלמדו לעבודתנו בקליניקה.

11:15-12:45 – אמנות זו של הפסיכואנליזה – הממד האישי, החולם והיצירתי בחשיבתם של אוגדן ובולאס – גב’ אירית ערב

״כל פסיכואנליטיקאי חייב…להמציא מחדש את הפסיכואנליזה למען עצמו. האנליטיקאים המציגים את ההמצאה מחדש, הם השומרים על רמה  של יצירתיות החיונית להתפתחות החשיבה״ (בולאס). מטרתנו כפסיכואנליטיקאים לאפשר למטופל את ״חלימת חווייתו שלו; וכך לחלום את עצמו באופן מלא יותר אל תוך  קיום״ (אוגדן). בקורס נפתח את ההקשבה לממד היצירתי, החולם והאישי במפגש הטיפולי, בהשראתם של שני  הפסיכואנליטיקאים והכותבים היצירתיים והחולמים האלו.

13:15-14:45 – סמינר קליני – גב’ רעיה פינקלשטיין, ד”ר שלמה (מומי) ביינארט

תאריכי ימי הלימודים: 27.2, 5.3, 12.3, 19.3, 26.3, 2.4, 23.4, 30.4, 7.5, 14.5, 21.5, 4.6

סדנת קיץ

ב 11.6 בשעות 9:30-14:45, ב 18.6 בשעות 9:30-11:00 – התחלות וסופים – גב’ רות זכרין

נושא זה של התחלות וסופים בטיפול מעורר שאלות רבות שלא תמיד יש להן תשובות ברורות. בסדנה זו אנסה להביא את היסטורית ההתייחסות לנושא מזוויות שונות ודרך כותבים שונים. נחקור את משמעות המושגים של התחלות וסיומי טיפול החל מפרויד, דרך פרנצי ועד לכותבים מהתקופה הנוכחית ובדרך זו נכיר את הכותבים הללו ואת התפתחות החשיבה על הנושא.
הגישה לסדנה היא קלינית בעיקרה ועל כן נעשה שימוש בחומרים ובחוויות מהקליניקה וכן מהחיים של עצמנו ובעזרת אלה נעבוד ונחשוב על הנושא.

הסדנה:
11.6 בשעות 9:30-12:45
18.6 בשעות 9:30-12:45

18.6 פגישה עם רכזת התכנית ב-13:15-14:45

ערב סיום שנה – 24/6/20 בשעה 20:00

שנה ב’

סמסטר א’

9:30-11:00 – קריאה ב’סזורה’ של ביון – גב’ ליהי נוי-ניצן

ביון מנסח את רעיון הסזורה רק בשנים האחרונות לחייו. אולם, למעשה, רעיון זה נמצא בעומק חשיבתו, לאורכה ולרוחבה – כבר מראשיתה. ביון משתמש בתצפית “קטנה” שפרויד ניסח ב – 1926 לפיה קיימת המשכיות רבה יותר בין החיים שלפני הלידה לאלו שאחריה, למרות הסזורה המרשימה שביניהם (FREUD, 1926) ומשתמש בה כמודל וכמוקד לחקירה האנליטית כולה – “חקרו את הסזורה, לא את האנליטיקאי, לא את האנליזנד, לא את הלא מודע, לא את השפיות, לא את הטירוף, אלא את הסזורה, את החיבור…” (שם, 66).

בסמינר נחקור ונחשוב ביחד על מושג הסזורה כפי שהוא מתקיים בחשיבתו של המטפל, בקשר עם המטופל, בשעה הטיפולית וטבוע למעשה בקיומנו לכל אורך החיים.

11:15-12:45 – ממשיכי ביון – על הרצפטיביות של המטפל – גב’ מיכל טלבי-אברבנאל

התאוריה של ביון יצרה שינוי והתפתחות בטכניקה הפסיכואנליטית המאפשרים להעמיק אל הרבדים השונים של הכאן ועכשיו של השדה הטיפולי ולהיות במגע אף  עם אזורים ארכאיים בנפש שנותרו ללא אפשרות לייצוג מנטאלי. בקורס נדבר על תהליכים אלה כפי שהם נדונים על ידי ממשיכי ביון. נבחן את הקשיים בהם נתקל המטפל הנדרש להתמודד עם הכאב הנפשי העולה מנשיאת החוויות הקשות של המטופל ונחקור את האופנים בהם אנו יכולים “לתת מבט שני” ולהיעזר ב”סמנים” הקיימים בשדה הטיפולי על מנת להגדיל את הרצפטיביות שלנו ולאפשר התרת תקיעויות והעמקת הטיפול. נדון ברעיונות של גרוטשטיין, אוגדן, ג’ודית מיטרני, ברנז’ה וברנז’ה, אנטונינו פרו, וורמוט, צ’יב’יטרזה ואחרים ונעבד רעיונות אלה דרך דוגמאות קליניות מהספרות ומהעבודה הקלינית של המרצה ושל התלמידים.

13:15-14:45 – סמינר קליני – גב’ סנדרה הלוי, מר חנן הלר

סדנת חורף 

מלצר –  התהליך הפסיכואנליטי – גב’ רותי ויינברג

הסדנה תעסוק בהיכרות ראשונית עם חשיבתו של מלצר על התהליך הפסיכואנליטי ועל הממדיות של הנפש. נקרא פרקים מתוך ספרו “התהליך הפסיכואנליטי” ומתוך הספר  “חקירות באוטיזם”.

ימי הלימודים:  22.10, 29.10, 5.11, 12.11, 19.11, 26.11, 3.12, 10.12, 24.12, 31.12, 7.1, 14.1

21.1 – יום השלמות
28.1, 4.2  בשעות 09:30-12:45 – שני ימי סדנה

19.11.20 ו-4.2.21 בשעות 13:15-14:45 – מפגשי טיוטורינג
11.2, 18.2- חופשת סמסטר

סמסטר ב’

9:30-11:00 – הלא מודע: כאן, שם ובכל מקום – ניצה חזן

“האני אינו אדון בביתו”, אומר פרויד. בקורס נעקוב אחר התפתחות חשיבתו של פרויד אחר הלא מודע, אבן הדרך של הפסיכואנליזה. החלום, הסימפטום, פליטות הפה הבדיחה וההומור, מהווים צוהר ללא מודע. נלמד את שפת הלא מודע: שפה שאין בה שלילה, שפה ללא זיקה לזמן, ללא סתירות וניגודים. נתייחס למודל הטופוגרפי, ללא מודע המודחק ולהדחקה ראשונית. נתעכב על דיבור של לא מודע ללא מודע. נתייחס למקום המרכזי שנותן פרויד למיניות וליחסיו של הסוביקט עם הדחפים המיניים שלו. בסמינר נקרא את מאמרו של פרויד “הלא מודע”, “השלילה” “טעיות וכשלים” ועוד. בנוסף, נתבונן על היישום הקליני של הלא מודע בחשיבתה של קליין. המשתתפים יביאו מעבודתם הקלינית ונרחיב דרך התבוננות על הלא מודע דרך הקולנוע והספרות.

11:15-12:45 – מעטפת העור – קו התפר בין גוף לנפש – גב’ אורלי חסון-כץ

הקורס יעסוק במעטפות הנפשיות, הנוגעות לחיבור הראשוני בין גוף לנפש, ולמצבים מנטליים ראשוניים, על האתגרים ההתפתחותיים והחרדות המוקדמות המאפיינים אותם. בהקשר זה נתמקד במעטפת העור כאמצעי תקשורת בין האם לתינוקה בחודשי החיים הראשונים, ובתרומתה להתפתחות תחושת מרחב פנימי ולביסוס גבולות בין פנים לחוץ.
פגיעה בהתפתחות התקינה של העור כייצוג של מיכל נפשי קשורה לנפרדות טראומטית ומלווה בדימויים ותחושות פנימיות של עור קרוע, דולף ומחורר. זוהי “שפת העור” המוצאת את ביטויה בסימפטומים שונים הנותנים אותותיהם על העור, והופכים אותו למעין קנבס עליו נרשמים משקעי הנפש וצלקותיה. דרך דוגמאות מתצפית בתינוקות ודוגמאות קליניות הנוגעות לטיפול בילדים ובמבוגרים נתחקה אחר האופן בו מעטפת העור הופכת ממעטפת רווחה למעטפת סבל, ואחר הדרכים בהן ניתן לאחות ולשקם מעטפת זו בחדר הטיפולים.
נעמיק ונרחיב את ההיכרות עם המושגים העור הראשוני והמשני (אסתר ביק), ה’אני-עור’ והמעטפות הנפשיות (אנזייה), דינמיקה פסיכוסומטית הנוגעת לקשיי נפרדות והיאחזות באשליה של עור משותף עם האם (גדיני, מקדוגל, מלצר, טסטין), והמסמנים הצורניים כלולאות חיבור בין גוף לנפש, וכמצע לשימוש בעור כמעטפת רישום ראשיתית (אנזייה, גרין). בהקשר זה נתייחס למעבר ההתפתחותי מהמעטפת המישושית למעטפת החזותית כהכרחי לביסוס מערכת ייצוג ומנטליזציה. כמן כן נתייחס לשתי מעטפות דומיננטיות נוספות; מעטפת הצליל ומעטפת הריח, משמעותן ההתפתחותית והאופן בו הן מקבלות ביטוי בחדר הטיפולים.

13:15-14:45 – סמינר קליני – גב’ סנדרה הלוי, מר חנן הלר

סדנת קיץ

על השימוש במטפל – מבט קליני ותיאורטי – ד״ר יוסי טריאסט

הסדנה עוסקת בשאלה קלינית ותיאורטית כאחד –  ׳כיצד משתמש המטופל במטפל׳ (תוך ׳אתגור׳ ההגדרה המקורית של ויניקוט למונח ׳שימוש׳ כפי שיובהר בסדנה).  היא מתבססת על ניסיון תיאורטי לגזור את התהוות המודלים השונים שמעמידה הפסיכואנליזה לדורותיה, מתוך זיקת היחס הדיאלקטית סובייקט-אובייקט המונחת (בראיה בדיעבד) כבר ביסוד תפיסתו הראשונית של פרויד. ברובד התיאוריה – שינוי (בלתי נמנע) של מיקום ‘האובייקט׳ (הנקודה בה מוצב לכאורה המטפל) ביחס ׳לסובייקט׳ (הנקודה בה מוצב לכאורה הפציינט) מגדיר בכל פעם מחדש את דמות האדם וממילא מנסח מחדש את יעדיו הטיפוליים של כל מודל ומודל. ברובד הקליני בוחנת  הסדנה את ההשלכות האופרטיביות של הרעיון, לרבות ההבנה שהמטפל נדרש ‘להתמקם’ כל פעם מחדש ב’מרחב המשחק’ של הטיפול בהתאם ל’שימוש’ הספציפי שעושה בו המטופל. ננתח ווינייטות קליניות מטיפולים ‘תקועים’ ומוצלחים כאחד, במטרה לחדד את ההקשבה לקומוניקציה הלא מודעת שבאמצעותה מתקשר המטופל את צורת ‘השימוש’ שהוא עושה במטפל בכל רגע נתון.

ימי הלימודים: 25.2, 4.3, 11.3, 18.3 25.3, 8.4, 22.4, 29.4, 6.5, 13.5, 20.5, 27.5
3.6- יום השלמות
10.6, 17.6 בשעות 09:30-12:45 – שני ימי סדנה
25.3, 17.6 בשעות 13:15-14:45 – מפגשי טיוטרינג

שנה ג’

סמסטר א’

9:30-11:00 – התאוריות של הפסיכואנליזה הצרפתית – גב’ יעל סמואל

בקורס נכיר את הפסיכואנליזה הצרפתית על ייחודיותה ופניה המגוונות וננסה להפוך אותה לידידותית ומובנת יותר. האנליטיקאים הצרפתיים הכניסו לפסיכואנליזה מושגים משמעותיים ביותר ותרומתם לפרקטיקה האנליטית הינה עשירה. נקרא כתבים נבחרים של לאקאן, לפלאנש, שסגה-סמירגל ,בוטלה ובוטלה, מארטי וגרין.

11:15-12:45 – על נרקיסיזם וטיפול – ד״ר שרון שטרית

״…נדמה היה כי התנהגותם הנרקיסיסטית (של הנוירוטים) הציבה את אחד הגבולות לאפשרות ההשפעה עליהם״ (הצגת הנרקיסיזם, פרויד). מדוע הנרקיסיזם מציב גבול/מחסום בפני השפעת האחר? ובמובן זה מציב גבול בפני ההשפעה של המטפל/טיפול ומהווה את אחד ממתנגדיו העקשניים של הטיפול האנליטי?  בסמינר נכיר את אופן פעולתו של הנרקיסיזם בנפש, את מאפייניו והקשיים שהוא מציב באפשרות של האדם להיות מטופל ובאפשרות שלו לפגוש את עצמו, במלוא חוויתו.  נלמד על היבטיו השונים של הנרקיסיזם והתופעות הקליניות הקשורות אליו באמצעות קריאה בכתביהם של: פרויד, קוהוט, רוזנפלד, שטיינר ואנדרה גרין. הסמינר ילווה בדוגמאות קליניות.

13:15-14:45 – סמינר קליני – ד”ר יעל דשא, גב’ אורלי חסון-כץ

סדנת חורף

עיונים במעשה הפירוש הפסיכואנליטי ברוח פסיכולוגית העצמי – ד”ר עפרה כהן-פריד

פסיכולוגיית העצמי עושה את המעבר מן האדם האשם,  גיבורו הכאוב של מודל הדחף הפרוידיאני, אל האדם הטרגי, זה הנושא עימו את יגון העצמי השבור, שחי בשסע קיומי. שסע שאינו מוסבר במונחי עיקרון העונג או כשל בהדחקה או בהסתגלות למציאות אלא בהיעדר מטריצה אמפאתית מאפשרת התפתחות העצמי. מהלך פארדיגמטי זה נשען של שורת מעברים פארדיגמטיים בכל הקשור למהות האדם,  מהות הסבל האנושי והמקור לכאב ולפתולוגיה,  ומשכך, למהות  ‘הפירוש מאפשר הריפוי’ . בסדנא  נעסוק במעברים אלו ובמעבר מדגש על הפיכת הלא מודע למודע ובהתייצבות האני במקום בו שרר הסתמי, אל התמקדות בחיפוש אחר וההיענות אל, מטריצה אמפאתית וזמינותם של יחסי זולתעצמי.

סמסטר ב’

9:30-11:00 – גב’ מאיה קומר – מיניות- פרויד ומעבר לו

בקורס זה נעסוק במיניות בתאוריה של פרויד ואצל כמה תאורטיקנים שבאו אחריו. נבין כיצד חשב פרויד שהמיניות משפיעה על הסימפטום, היצירה וחיי היומיום ומהם אופני גלגוליה בלא מודע. נכיר את תגליתו של פרויד בדבר המיניות הילדית ונראה כיצד המשאלה של הילד מושפעת מהפנטזיות שלו וקובעת את בחירת האובייקט והפעולות המשמשות להשגת סיפוק. נתוודע לצמד המושגים סדיזם ומזוכיזם העשויים להתחלף ביניהם ולהסוות זה את זה. נבין כיצד ראה פרויד את ההבדלים בין המינים ואת התנאים להשגת מיניות גניטלית. ניווכח כי אחת התגליות החשובות שלו היא אודות הדו-מיניות הנפשית: הוא ראה כי אצל ילדים קיימת משאלה לגלם בגופם את שני המינים ולתבוע בעלות על שני ההורים. ההכרה בקומפלמנטריות של שני המינים מהווה את אחת הפגיעות הנרקיסיסטיות הגדולות ביותר לגברים ונשים כאחת. נחשוב בהקשר זה מהו הדבר שאנו נוטים להדחיק יותר מכל וכיצד הוא קשור לסיום טיפול בטרם עת. נושא נוסף בו עסק פרויד היה האניגמטיות של המיניות הנשית. חלק זה של התאוריה בוקר רבות הן מתוך הפסיכואנליזה והן מחוצה לה ויש מקום לשאול האם ההסבר שהאישה נעדרת פין הוא מספיק כדי לתאר נשיות. נכיר מספר תאורטיקנים שמתדיינים עם פרויד בנושא המיניות כמו הורני, שסגה סמירז’ל, קריסטבה, סטיינר, מקדוגל והוזל ונלמד מהם הסוגיות שבפולמוס.

11:15-12:45 – העמדה ההתייחסותית – גב’ תמי דרור-שיבר

בקורס נבדוק את השאלה מהי “פסיכולוגיה של שני אנשים” מול “פסיכולוגיה של אדם אחד” ומהן השלכותיה של תפיסה זו על מארג יחסי ההעברה וההעברה-הנגדית. נרחיב את שאלת הסובייקטיביות של המטפל ואת השפעותיה על המרחב הטיפולי. ניעזר במושגים כגון הלא-מודע ההתייחסותי, השדה המשותף, אנאקטמנט, חשיפה עצמית, ריבוי מצבי עצמי ועוד. נחדד את ההבחנה בין הדדיות לסימטריה ונעמיק במושג ההכרה ההדדית. הלמידה תיעשה תוך שימוש בדוגמאות שיביאו המשתתפים מעבודתם ותוך העמקה בהבנתם דרך  הפריזמה  ההתייחסותית. נתבסס על החשיבה הקלינית של סטיבן מיטשל, לואיס ארון, פיליפ ברומברג, ג’ודי דייוויס , ג’סיקה בנג’מין ועוד.

13:15-14:45 – סמינר קליני – ד”ר יעל דשא, גב’ אורלי חסון-כץ

סדנת קיץ

התייחסות לזמן – גב’ מיכל עוזיאלי

חווית הזמן היא יסוד מרכזי שבאמצעותו אנו מבינים את חיינו ומעניקים להם משמעות. בפסיכואנליזה נתפס הזמן האובייקטיבי כנגזר מהזמן הסובייקטיבי. בסדנה נעסוק בזמן כממד בסיסי המארגן אינטגרציות ראשוניות, ממד אשר יישא לתמיד את חותמו של האחר.

ללוח שנה אקדמי 2021-22 לחץ כאן

שכר לימוד שנה ב’