לוח שנה אקדמי
שנה א’
סמסטר א’
9:30-11:00 – ממשיכיה של קליין – גב’ ניצה חזן
הסמינר יעסוק בתרומת ממשיכיה של קליין לרעיונות המרכזיים בחשיבתה.
נעסוק במושגים כמו העמדות, אדיפוס המוקדם, פנטזיה לא מודעת, הזדהות השלכתית, דחף החיים ודחף המוות, קנאה ועוד.
נקרא את שטיינר, חנה סגל, בטי ג’וזף, עדנה אושונוסי, בריטון ואריק ברנמן.
11:15-12:45 – אשמה , תיקון וגלגוליהם בתאוריה הפסיכואנליטית ובקליניקה – גב’ ענת טלרנט
בקורס נתייחס להתפתחות היכולת לאשמה מול הפרעות בהתפתחות זו ולהתפתחות היכולת לעיבוד ותיקון לעומת חוסר התפתחות יכולת כזו. ננסה לתרגם ולחבר את הבנותינו אל מצבים בקליניקה ובחיינו.
13:15-14:45 – סמינר קליני – גב’ רעיה פינקלשטיין וגב’ נעה אייל
סדנת חורף
העברה נגדית – גב’ אירנה מלניק
הסדנה תעסוק בהתפתחות הבנת מושג ההעברה הנגדית , החל מהתקופה בה נחשב הדבר למכשול באנליזה ובפסיכותרפיה ועד לימינו, בהם היא נתפסת ככלי שימושי והכרחי לשם הבנת התהליך הטיפולי וההעברה של המטופל. ננסה להבין את המושג מהזווית הקלייניאנית והפוסט-קלייניאנית וכן מהגישה ההתייחסותית. בסדנה ניעזר בדוגמאות קליניות של המנחה והמשתתפים.
ימי הלימודים: 22.10, 29.10, 5.11, 12.11, 19.11, 26.11, 3.12, 10.12, 24.12, 31.12, 7.1, 14.1
21.1 – יום השלמות
4.2, 28.1 בשעות 09:30-12:45 – שני ימי סדנה
19.11.20 ו-4.2.21 בשעות 13:15-14:45 – מפגשי טיוטורינג
11.2, 18.2- חופשת סמסטר
סמסטר ב’
9:30-11:00 – התסביך האדיפלי וגלגוליו בפסיכואנליזה – גב’ הדס רייזפלד-עינת
התסביך האדיפלי מצוי בלב התיאוריה הפסיכואנליטית בניסוחו של פרויד וממשיך ומלווה את התפתחותה וגלגוליה התיאורטיים במהלך השנים.
בקורס נכיר את המיתוס של סופוקלס, נלמד כיצד הסיטואציה האדיפלית מבנה, לפי פרויד, את ההתפתחות הנפשית והנוירוזה ונעקוב אחר זוויות מאוחרות יותר המפתחות הבנות אלו.
נלמד על הרחבת המושג אצל כותבים נוספים המדגישים את הקשר שלו להתפתחות החשיבה, הנפרדות ועיצוב יחסי האובייקט. לצד טקסטים של פרויד, נקרא גם מכתבי קליין, בריטון, שטיינר, קינודוז, בנג’מין ואחרים.
נתבונן בדוגמאות קליניות וננסה לראות כיצד תורמות ההבנות התיאורטיות שנלמדו לעבודתנו בקליניקה.
11:15-12:45 – אמנות זו של הפסיכואנליזה – הממד האישי, החולם והיצירתי בחשיבתם של אוגדן ובולאס – גב’ אירית ערב
״כל פסיכואנליטיקאי חייב…להמציא מחדש את הפסיכואנליזה למען עצמו.
האנליטיקאים המציגים את ההמצאה מחדש, הם השומרים על רמה של יצירתיות החיונית להתפתחות החשיבה״ (בולאס).
מטרתנו כפסיכואנליטיקאים היא לאפשר למטופל את ״חלימת חווייתו שלו;
וכך לחלום את עצמו באופן מלא יותר אל תוך קיום״ (אוגדן).
בקורס נפתח את ההקשבה לממד היצירתי,
החולם והאישי במפגש הטיפולי, בהשראתם של שני הפסיכואנליטיקאים והכותבים היצירתיים והחולמים האלו.
13:15-14:45 – סמינר קליני – גב’ רעיה פינקלשטיין וגב’ נעה אייל
סדנת קיץ
חלימת יום וחלימת לילה כביטויי הנפש היצירתית – גב’ דפנה ערן
פרויד, בהתייחסו לחשיבת החלום, ובדמותו אותה למלאכת האורג מצטט את גיתה האומר: “מהלך אחד מושך אלף חוטים, אצל סירת הכישור על הגלים, חוטים רצים במיסתרים, במחי אחד – אלפי קשרים”.
בהתמסרות המטפל והמטופל לתהליכי חלימת היום והלילה אנו מאמצים את הלא נודע על מנת שנוכל לצמוח ממנו באופנים חדשים יצירתיים ובלתי מוכרים, באופן אינסופי.
בסדנה נעזר בחלומותיהם של המטפלים והמטופלים.
ימי הלימודים: 25.2, 4.3, 11.3, 18.3 25.3, 8.4, 22.4, 29.4, 6.5, 13.5, 20.5, 27.5
3.6 – יום השלמות
10.6, 17.6 בשעות 09:30-12:45 – שני ימי סדנה
25.3, 17.6 בשעות 13:15-14:45 – מפגשי טיוטרינג
שנה ב’
סמסטר א’
9:30-11:00 – קריאה ב’סזורה’ של ביון – גב’ ליהי נוי-ניצן
ביון מנסח את רעיון הסזורה רק בשנים האחרונות לחייו. אולם, למעשה, רעיון זה נמצא בעומק חשיבתו, לאורכה ולרוחבה – כבר מראשיתה. ביון משתמש בתצפית “קטנה” שפרויד ניסח ב – 1926 לפיה קיימת המשכיות רבה יותר בין החיים שלפני הלידה לאלו שאחריה, למרות הסזורה המרשימה שביניהם (FREUD, 1926) ומשתמש בה כמודל וכמוקד לחקירה האנליטית כולה – “חקרו את הסזורה, לא את האנליטיקאי, לא את האנליזנד, לא את הלא מודע, לא את השפיות, לא את הטירוף, אלא את הסזורה, את החיבור…” (שם, 66).
בסמינר נחקור ונחשוב ביחד על מושג הסזורה כפי שהוא מתקיים בחשיבתו של המטפל, בקשר עם המטופל, בשעה הטיפולית וטבוע למעשה בקיומנו לכל אורך החיים.
11:15-12:45 – ממשיכי ביון – על הרצפטיביות של המטפל – גב’ מיכל טלבי-אברבנאל
התיאוריה של ביון יצרה שינוי והתפתחות בטכניקה הפסיכואנליטית המאפשרים להעמיק אל הרבדים השונים של הכאן ועכשיו של השדה הטיפולי ולהיות במגע אף עם איזורים ארכאיים בנפש שנותרו ללא אפשרות לייצוג מנטאלי. בקורס נדבר על תהליכים אלה כפי שהם נדונים על ידי ממשיכי ביון. נבחן את הקשיים בהם נתקל המטפל הנדרש להתמודד עם הכאב הנפשי העולה מנשיאת החוויות הקשות של המטופל ונחקור את האופנים בהם אנו יכולים “לתת מבט שני” ולהיעזר ב”סמנים” הקיימים בשדה הטיפולי על מנת להגדיל את הרצפטיביות שלנו ולאפשר התרת תקיעויות והעמקת הטיפול. נדון ברעיונות של גרוטשטיין, אוגדן, ג’ודית מיטרני, ברנז’ה וברנז’ה, אנטונינו פרו, וורמוט, צ’יב’יטרזה ואחרים ונעבד רעיונות אלה דרך דוגמאות קליניות מהספרות ומהעבודה הקלינית של המרצה ושל התלמידים.
13:15-14:45 – סמינר קליני – גב’ דפנה ערן, מר חנן הלר
סדנת חורף
“לחיות כדי לספר או לספר כדי לחיות” – התהליך הטיפולי עם נפגעות ונפגעי תקיפה מינית וגלוי עריות – ד”ר יעל דשא
בתחילה אין מילים, סדר או רצף. החוויות צרובות בגוף ובחושים ומפורקות לרסיסים, ללא ידיעה, לפעמים בחושך, תמיד בסוד. זהו עולמן של נפגעות תקיפה מינית וגלוי עריות.
בסדנה אתמקד בתהליך העדות בטיפולים אלה וחיוניותו להחלמה ושיקום. העדות נבנית בצל המלחמה בין השתקה לבין הצורך הקיומי לספר ומתאפשרת רק בנוכחות זולת. באמצעות קטעים מהסרט האיטלקי “אל תספרי” ובעזרת וינייטות קליניות, נתבונן כיצד צילה של הפגיעה פולש לחיי ההווה וכיצד נרקמת העדות, כשהטראומה קמה לתחיה בחדר הטיפול בדפוסי העברה והעברת הנגד ובסטינג הטיפולי.
נתבונן בתפקיד המיוחד של המטפלת כ”נושאת העדות”, ובעמידה מול אבל ואובדן בחקר ופיוס בין העולם שנהרס לבין זה הקיים.
סמסטר ב’
9:30-11:00 – מצבים מנטאליים ראשוניים – גב’ מיכל עוזיאלי
בקורס נדון במצבים נפשיים קדומים, אשר לא עברו מנטאליזציה בקשר אם-תינוק ולא זכו לייצוג ב- mind של התינוק. נחקור חוויות של מוות רגשי, התקיימות נעדרת ממשות ומשמעות והצפה של חרדות כיליון. נראה כיצד מצבים שאינם ניתנים לחשיבה מקבלים ביטוי בחוויות רבות עוצמה לעיתים קרובות באופן תחושתי או סומאטי, ונותנים הד ליחסי אובייקט ראשוניים טרום-מילוליים ואף טרום-לידתיים. התייחסות למצבים מנטאליים ראשוניים מאפשרת הרחבה של הבנה של פתולוגיות שונות וכן – שינוי בטכניקה הטיפולית וביחסי העברה והיא רלבנטית לעבודה טיפולית דינמית עם ילדים ומבוגרים.
הסמינר יתבסס על קריאה במאמרים של טסטין, אוגדן, ויניקוט, פיונטלי, מאיילו, ביק, מיטרני ומלצר.
11:15-12:45 – מעטפת העור – קו התפר בין גוף לנפש – אורלי חסון-כץ
הקורס יעסוק במעטפות הנפשיות, הנוגעות לחיבור הראשוני בין גוף לנפש, ולמצבים מנטליים ראשוניים, על האתגרים ההתפתחותיים והחרדות המוקדמות המאפיינים אותם. בהקשר זה נתמקד במעטפת העור כאמצעי תקשורת בין האם לתינוקה בחודשי החיים הראשונים, ובתרומתה להתפתחות תחושת מרחב פנימי ולביסוס גבולות בין פנים לחוץ.
פגיעה בהתפתחות התקינה של העור כייצוג של מיכל נפשי קשורה לנפרדות טראומטית ומלווה בדימויים ותחושות פנימיות של עור קרוע, דולף ומחורר. זוהי “שפת העור” המוצאת את ביטויה בסימפטומים שונים הנותנים אותותיהם על העור, והופכים אותו למעין קנבס עליו נרשמים משקעי הנפש וצלקותיה. דרך דוגמאות מתצפית בתינוקות ודוגמאות קליניות הנוגעות לטיפול בילדים ובמבוגרים נתחקה אחר האופן בו מעטפת העור הופכת ממעטפת רווחה למעטפת סבל, ואחר הדרכים בהן ניתן לאחות ולשקם מעטפת זו בחדר הטיפולים.
נעמיק ונרחיב את ההיכרות עם המושגים העור הראשוני והמשני (אסתר ביק), ה’אני-עור’ והמעטפות הנפשיות (אנזייה), דינמיקה פסיכוסומטית הנוגעת לקשיי נפרדות והיאחזות באשליה של עור משותף עם האם (גדיני, מקדוגל, מלצר, טסטין), והמסמנים הצורניים כלולאות חיבור בין גוף לנפש, וכמצע לשימוש בעור כמעטפת רישום ראשיתית (אנזייה, גרין). בהקשר זה נתייחס למעבר ההתפתחותי מהמעטפת המישושית למעטפת החזותית כהכרחי לביסוס מערכת ייצוג ומנטליזציה. כמן כן נתייחס לשתי מעטפות דומיננטיות נוספות; מעטפת הצליל ומעטפת הריח, משמעותן ההתפתחותית והאופן בו הן מקבלות ביטוי בחדר הטיפולים.
13:15-14:45 – סמינר קליני – גב’ דפנה ערן, מר חנן הלר
סדנת קיץ
מלצר – התהליך הפסיכואנליטי – גב’ רותי ויינברג
הסדנה תעסוק בהיכרות ראשונית עם חשיבתו של מלצר על התהליך הפסיכואנליטי ועל הממדיות של הנפש. נקרא פרקים מתוך ספרו “התהליך הפסיכואנליטי” ומתוך הספר “חקירות באוטיזם”.
ללוח שנה אקדמי 2021-22 לחץ כאן
שנה ג’
סמסטר א’
09:30-11:00 – עבודה אנליטית על פי פרויד ולאקאן – גב’ אילנה גולדשמידט-היימן
מה מפתיע אותנו אצל פרויד, מה מעורר בנו את התשוקה לקרוא שוב ושוב בחיבוריו?
האם הנחישות הבלתי מתפשרת שלו לפענח את נפש האדם מדביקה אף אותנו?
פרויד ראה בעבודת פיענוח זו כלי עיקרי לחקירה וריפוי.
לפי לאקאן, אנליטיקאים פוסט פרוידיאניים התרחקו מרוח זו, והוא הזהיר מפני ‘היסגרות של הלא מודע’. לאקאן מציע אופן עבודה ייחודי, המאפשר הקשבה לאמת הסובייקטיבית של המטופל, על מנת לפתוח מחדש את הדרך אל הלא מודע על פי פרויד.
במהלך הקורס נתחקה אחר הלוגיקה של העבודה האנליטית, בהישען על החשיבה התיאורטית והקלינית של פרויד ולאקאן.
הסמינר יזמין השתתפות פעילה סביב חומר קריאה, ויניאטות מהספרות ומעבודתם של המשתתפים.
11:15-12:45 – על נרקיסיזם וטיפול – ד״ר שרון שטרית
״…נדמה היה כי התנהגותם הנרקיסיסטית (של הנוירוטים) הציבה את אחד הגבולות לאפשרות ההשפעה עליהם״ (הצגת הנרקיסיזם, פרויד).
מדוע הנרקיסיזם מציב גבול/מחסום בפני השפעת האחר? ובמובן זה מציב גבול בפני ההשפעה של המטפל/טיפול ומהווה את אחד ממתנגדיו העקשניים של הטיפול האנליטי?
בסמינר נכיר את אופן פעולתו של הנרקיסיזם בנפש, את מאפייניו והקשיים שהוא מציב באפשרות של האדם להיות מטופל ובאפשרות שלו לפגוש את עצמו, במלוא חוויתו. נלמד על היבטיו השונים של הנרקיסיזם והתופעות הקליניות הקשורות אליו באמצעות קריאה בכתביהם של פרויד, קוהוט, רוזנפלד, שטיינר ואנדרה גרין.
הסמינר ילווה בדוגמאות קליניות.
13:15-14:45 – סמינר קליני – גב’ אורלי חסון-כץ וד”ר יעל דשא
סדנת חורף
עיונים במעשה הפירוש הפסיכואנליטי ברוח פסיכולוגית העצמי – ד”ר עפרה כהן-פריד
פסיכולוגיית העצמי עושה את המעבר מן האדם האשם, גיבורו הכאוב של מודל הדחף הפרוידיאני, אל האדם הטרגי, זה הנושא עימו את יגון העצמי השבור, שחי בשסע קיומי. שסע שאינו מוסבר במונחי עיקרון העונג או כשל בהדחקה או בהסתגלות למציאות, אלא בהיעדר מטריצה אמפאתית מאפשרת התפתחות העצמי. מהלך פארדיגמטי זה נשען על שורת מעברים פארדיגמטיים בכל הקשור למהות האדם, מהות הסבל האנושי והמקור לכאב ולפתולוגיה ומתוך כך – למהות “הפירוש מאפשר הריפוי” . בסדנה נעסוק במעברים אלה ובמעבר מדגש על הפיכת הלא מודע למודע ובהתייצבות האני במקום בו שרר הסתמי, אל התמקדות בחיפוש אחר וההיענות אל, מטריצה אמפאתית וזמינותם של יחסי זולתעצמי.
סמסטר ב’
9:30-11:00 – התפתחויות בהתבוננות פסיכואנליטית על האישה, הנשי והנשיות – גב’ נעמי מילר
בקורס נעקוב אחרי ההתפתחות בתפיסת האישה והנשיות החל מפרויד ועד הכתיבה העכשווית של השנים האחרונות. נראה כיצד מתרחש המעבר מתפיסה של האישה כחסרה ונחותה בהשוואה לגבר, לעבר הכרה בייחודיות הביולוגית והנפשית של מיניות האישה.
נחקור את השורשים הפרה אדיפליים של הקשר אם-בת וכיצד הם משפיעים על האופי שלובשת המיניות אצל הבת ומאוחר יותר אצל האישה. הבת מתמודדת עם הניסיון להחזיק את המורכבת של דמיון ונפרדות, כשהיא מנסה בו זמנית להיפרד מהקשר הליבידינלי עם האם ועדיין לשמר את תהליך ההזדהות איתה. נראה את הכוחות שפועלים בשדה הזה – הגעגוע לאם המדומיינת של הילדות המוקדמת וכמיהה לעונג של הטיפול הראשוני ומולו התעוררות של איום בבליעה, בכניעה ובאובדן של אקטיביות, עצמאות ותחושת שלמות גופנית.
נבחן מושגים כמו קנאת הפין, פאסיביות ואקטיביות, גברי ונשי ונחשוב על ההשלכות שלהם על תפיסת האישה והנשיות ועל המעשה הטיפולי.
11:15-12:45 – העמדה ההתייחסותית – גב’ תמי דרור-שיבר
“אך עובדה מסקרנת היא שאם אין המטופל חש מובן, אנו חשים שלא הבנו אותו עד תום. הבנה היא כנראה פעילות הכרוכה בסוג כלשהו של מעורבות הדדית, צורה ייחודית של מפגש בין נפש אחת לרעותה” (האנס לוואלד, 1980).
בקורס נבדוק את השאלה מהי “פסיכולוגיה של שני אנשים” אל מול “פסיכולוגיה של אדם אחד” ומהן השלכותיה של תפיסה זו על מארג יחסי ההעברה וההעברה-הנגדית. נרחיב את שאלת הסובייקטיביות של המטפל ואת השפעותיה על המרחב הטיפולי. ניעזר במושגים כגון הלא-מודע ההתייחסותי, השדה המשותף, אנאקטמנט, חשיפה עצמית, ריבוי מצבי עצמי ועוד. נחדד את ההבחנה בין הדדיות לסימטריה ונעמיק במושג ההכרה ההדדית. הלמידה תיעשה תוך שימוש בדוגמאות שיביאו המשתתפים מעבודתם ותוך העמקה בהבנתם דרך הפריזמה ההתייחסותית. נתבסס על החשיבה הקלינית של סטיבן מיטשל, לואיס ארון, פיליפ ברומברג, ג’ודי דייוויס, ג’סיקה בנג’מין ועוד.
13:15-14:45 – סמינר קליני – גב’ אורלי חסון-כץ וד”ר יעל דשא
סדנת קיץ
התייחסות לזמן – גב’ מיכל עוזיאלי
חווית הזמן היא יסוד מרכזי שבאמצעותו אנו מבינים את חיינו ומעניקים להם משמעות. בפסיכואנליזה נתפס הזמן האובייקטיבי כנגזר מהזמן הסובייקטיבי. בסדנה נעסוק בזמן כממד בסיסי המארגן אינטגרציות ראשוניות, ממד אשר יישא לתמיד את חותמו של האחר.
טופס הרשמה
דמי הרשמה
מקדמה לשכר לימוד שנה א’
שכר לימוד לשנה א’
ביו מורים ומדריכים
