שנת המשך לבוגרי התוכנית 2025-2026

מיועד לבוגרי התוכנית מכל השנים

סמסטר א

9:30-11:00    חשיבתו של דונלד מלצר בעבודה הקלינית – ד”ר תמר פלג

יצירת חופש פנימי, לפי מלצר, מתאפשרת על ידי הכרות עם האובייקטים הפנימיים. כשמטופל לומד להכיר ולשאת את ‘משפחת האובייקטים הפנימיים’ מתאפשרת יצירתיות פנימית, התפתחות נפשית ופניות לקשר אותנטי עם הזולת.

הקריאה במלצר כממשיך קליין, מזמינה לנגיעה מחודשת במושגי יסוד בתאוריה הפסיכואנליטית, ומאפשרת הבנה של ההתפתחות הנפשית. בסמינר נשים דגש על הקשבה ייחודית זו, להרחבת האדיפוס המוקדם והסצנה הפרימרית, ושימתם במרכז חיי הנפש, לעיסוק בהיבט האסתטי והיצירתי, ולהיבטים של חשיבה ורב מימדיות בעולם הפנימי. הבנות אלו יולידו לבסוף הבנה של המושגים הייחודיים למלצר: הקלאוסטרום, והקונפליקט האסתטי.

בסמינר נקרא פרקים מתוך הספרים: מצבי נפש מיניים והקלאוסטרום.

11:15-12:45   התמקמותו של המטפל בסיטואציה האנליטית – גב’ ליאורה מוהבן-אגסי

בולאס במאמרו – “מהי תיאוריה” – מדמה את התאוריות השונות לאופניות שונות של פרצפציה וטוען בזכות לימוד והפנמה של ידע תיאורטי רחב ככל האפשר תוך היענות מתמדת לצורך הספציפי של הרגע.

הקורס יעסוק בשאלת התמקמותנו  וסוג הנוכחות הנדרשת מאיתנו כמטפלים בסיטואציה האנליטית. התמקמותנו עומדת בזיקה להמשגות התיאורטיות שיש לנו  לגבי מה “עובד” בטיפול ומה מחולל שינוי בנפשו של המטופל ובאופן רחב יותר, בזיקה להשקפה האישית שיש לכל אחד ואחת על טבע האדם.
נדון במספר מודלים תיאורטיים מהם נגזר סוג מסוים ומובחן של נוכחות והתערבות טיפולית – למשל כמו החזקה, פירוש, אמפטיה ואנאקטמנט.
נקודת המבט בקורס תהיה קלינית בעיקרה ונחקור, בין השאר, את היבט הנפרדות- אחדותיות של הזוג האנליטי, את יכולתו של המטופל “להשתמש” (וויניקוט)במטפל ואת ה”סטייל האישי” (אוגדן) של המטפל.
נדון באפשרות ובטווח התנועה בין צורות שונות של התמקמות המטפל.
נקרא בין היתר מתוך כתבי  בולאס, פרויד, בטי ג’וזף, וויניקוט, סטולורו , דניאל  סטרן, ג’ודי דיוויס , מיטשל  ואוגדן.  ניעזר בחומר קליני של המשתתפים והמנחה כדי להדגים ולהעמיק את החשיבה.

סדנת חורף – “סזורה” – המשכיות או קטיעה – גב’ נעמי בר (שני ימי ה’ עוקבים בסוף הסמסטר בשעות 9:30-12:45)

המאמר סזורה נכתב בשנות חייו האחרונות של ביון. יש מי שרואה במאמר את צוואתו הרוחנית.
הוא מכיל בתוכו הרבה מאבני הדרך הקליניות ומרחיקות הראות שלו.

נזכיר בסדנה  גם מושג נוסף של ביון- ” שינוי קטסטרופאלי” מושג הנוגע ומבהיר את המשמעות, העוצמה, והמערבולת הרגשית שמעברים סזוריאליים טומנים בתוכם. נתעכב על ההנחיות הקליניות של ביון שמוזכרות לעיתים ברמיזה ולעיתים באופן בולט וברור בתוך המאמר.
ניעזר בוינייטות קליניות כדי לחוש ולהבהיר את המושג ואת היישומים הקליניים שלו.

סמסטר ב

9:30-11:00   מחצית ראשונה של הסמסטר המצב הסכיזואידי ע”פ פרברן, גנטריפ וויניקוט – מר יובל דותן

המעבר מתיאוריית הדחפים הקלאסית של פרויד והדגש על התסביך האדיפאלי אל עבר תיאוריות יחסי האובייקט, אשר הדגישו את התקופה של תחילת החיים, כרוך בגילוי ובהמשגה של תיאורטיקנים שונים את המצב הסכיזואידי. זהו מעבר הדרגתי אך דרמטי, אשר השפיע רבות על התפתחות הפסיכואנליזה ועל הבנתנו את נפשם של המטופלים. בקורס נתמקד בכתבים של פרברן (אשר המשיג את העמדה הסכיזואידית הבסיסית בנפש), ובני זמנו גנטריפ וויניקוט. כמו כן, ניעזר בדוגמאות קליניות של המרצה ושל המשתתפים.

9:30-11:00   מחצית שנייה של הסמסטר – “שפת ההעברה ושפת ההתערבות בפסיכולוגיית העצמי – קריאה בתיאורי המקרה של קוהוט” – ד”ר גיא אור

בקורס נעסוק בעקרונות ההבנה וההתערבות בפסיכולוגיית העצמי, עם התמקדות בהבנת ההעברה, כהפניה של צרכי זולת-עצמי (ולכן העברת זולת-עצמי), במיוחד במצבים של רגרסיה לצרכים ארכאיים, וזאת תוך בחינת מספר מקרי טיפול המתוארים על ידי היינץ קוהוט בכתביו.

11:15-12:45   מחצית ראשונה של הסמסטר – פרויד ומשה – גב’ אירית דוידוביץ

קריאה ב”משה והמונותאיזם” של פרויד

11:15-12:45   מחצית שנייה של הסמסטר – על אונטולוגיה ומה שמעבר– פרדוקסים של יצירתיות ומציאות – בריאה וממשות – גב’ מיקי פטרן

“אני בורא משמע אני קיים”….
“אני ממשי כאשר אני מוחזק בתוך נפש מתמסרת, שמאפשרת לי לברוא את מה שהיה שם לפני”….

נקרא את המהפכנות העמוקה של ויניקוט לגבי תפיסת העצמי וכינון חוויית קיום, שמתבהרת מתוך קונטקסט של תובנות של הפילוסופיה הבודהיסטית .  מחשבת הפרדוקס של הבודהיזם ושל ויניקוט מתאפשרת בשל האינטואיציה הרוחנית, שמחזיקה בכתיבה פואטית וזורמת, במשחקיות ובקלות – יצירתיות ומציאות – בריאה וממשות – לכאורה ממדי תודעה מנוגדים – אך משלימים זה את זה בתודעה, שתופסת רבדים של מציאות קונבנציונאלית ומציאות מוחלטת. אמת קונבנציונאלית של מובחנות ואמת מוחלטת של ‘ריקות’ – של  חכמת פוטנציאליות אין סופית. של נפרדות ואחדות, של קביעות והשתנות מתמדת, חיים ומוות – והתמרה אין סופית שאין בה אלוהות בוראת, התחלה וסוף. חכמת ‘הריקות’ מעמיקה את ההבנה של ‘המרחב הפוטנציאלי’ : התייחסות בוראת מתוך פוטנציאל של תנועת השתנות של התהוות גומלין, תלות הדדית וחיבור. רעיון ‘העדר העצמי ‘ בבודהיזם מעמיק את ההבנה של תנועת חיות מתוך פוטנציאל ה’עצמי האמיתי’, הבריא. ה’עצמי הכוזב’ – מתבהר כהתמצקות הגנתית  מקובעת – תולדה של טראומה.  החמלה מבהירה את העמדה המתמסרת של משוקעות אימהית ראשונה. מאפשרת הרפיה מאחיזה בעצמי קליפתי קבוע קונקרטי ואובייקטיבי.  ‘טבע הבודהה’ מעמיק את האמונה של ויניקוט בטבע האדם, בנון דואליות של הרס ובניה. בזרע האהבה הפרימיטיבית שטמון בתוך אהבה אכזרית, כאשר יש קונטקסט, שנענה לצורך לשרוד אותה . אלו מופעים והשתקפויות שונות של התודעה ותחושת עצמי ,שעלולה להיות אחוזה בעצמה – כמכשול וכהגנה לתנועת הוויה.
נטעם מהלימוד ומהתרגול הבודהיסטי , וכיצד אלו מעצימים את החוסן והמכל הפנימי  של המטפל, מאפשרים לו להרפות מתגובתיות אל היענות עמוקה –  במפגש מאתגר  עם מטופלים ‘קשים’, שבאים מתוך טראומה ומבקשים השבה של היותם.
נקרא וינייטות מתוך מאמרים בודהיסטיים ומתוך מאמרים של ויניקוט,  ושלי, ונביא וינייטות מתוך טיפולים.

סדנת קיץ –  מחשבת הדימוי בהגותו של פרויד – ד”ר ענת צור מהלאל (שני ימי ה’ עוקבים בסוף הסמסטר בשעות 9:30-12:45)

שפת החלום בהגותו של פרויד הינה שפת תמונות המוכתבת על-פי עקרון הייצוגיות. מדובר בשפה ארכאית שבה מקודדים זיכרונות מוקדמים נשכחים. בעזרתה ניתן להחיות הלכי רוח מוקדמים ואופנות ילדית של ספיגה ועיכול של חוויות, וכן לספוג חוויות חדשות באופן עשיר וחי יותר. זיכרונות המבוססים על תמונות ודימויים חזותיים הם המרכיבים על-פי חשיבתו של פרויד את דימויי החלום.

באמצעות קריאה ב”פירוש החלום” ובחיבורים נוספים משל פרויד, נעמיק בתובנות ובמושגים אלו ובקשר שלהם לעיצוב הזיכרון ולתודעת הזמן של האדם, במיוחד בתקופות משבר.