מרברג, ד”ר הילדה

נולדה בפרייבורג, גרמניה ב1911
עלתה לארץ ישראל ב 1934
נפטרה בתל-אביב ב1989

הילדה (מטילדה) מרברג 

Marberg Hilde ( Mathilde) 1911-1989

ד”ר הילדה (מטילדה) מרברג (לבית נוסבאום) היתה מראשי הפסיכיאטריה הפדיאטרית בישראל.

היא נולדה בפרייבורג (גרמניה), וגדלה בהנאו-אם-מיין במשפחה יהודית מכובדת. היא השתייכה לתנועת הנוער הציונית הסוציאליסטית והחלה את לימודי הרפואה בגרמניה. ב 1934, עם עליית הנאצים לשלטון, נאלצה להפסיק את לימודיה ועלתה עם משפחתה, הוריה ואחיה לארץ. לשמחתה התאפשר לה להשלים את הלימודים והסטאג’ בשוויץ ב 1936. עם סיום לימודיה מיהרה לחזור ארצה ולטפל באביה שחלה ונפטר. ההתמודדות עם החזרה ארצה היתה קשה גם כיוון שעקב ריבוי הרופאים בארץ היה מחסור במקומות עבודה. היא עבדה בהתנדבות במקומות שונים וכן בתקופת המאורעות שימשה כרופאה של “ההגנה”. לפרנסתה עבדה במקביל וכן בהמשך כלבורנטית במעבדות.

ב 1939 היא נישאה לד”ר קורט מרברג ועברה עמו לחיפה. בתקופה סוערת זו בתולדות הישוב היא ערכה ביקורי בית וטיפלה בכל מי שנזקק לכך. היא הסתובבה לבדה באזורים מועדים לפורענות מלווה ב”שומר ראש” – כלב זאב! בהספד שכתבה עליה מרים לזרוס (והתפרסם ב”שיחות”) היא מוסיפה שלאחר מלחמת ששת הימים פגשה מרברג צעיר ערבי שסיפר לה שבהיותו ילד נשלח ללכת אחריה כשיצאה מביקור חולים בשכונה ערבית בחיפה ולוודא שלא יאונה לה כל רע.

בני הזוג מרברג השתקעו לבסוף בגבעתיים. ד”ר קורט מרברג ניהל ביה”ח למחלות מדבקות שהתמזג לאחר קום המדינה עם “תל השומר”, שם ניהל מחלקה פנימית. הילדה החלה את עבודתה במחלקת ילדים בביה”ח “הדסה” בתל אביב ולאחר קום המדינה עברה לעבוד ב”גהה”, ב”תל השומר” ובהמשך בתחנה לבריאות הנפש ברמת חן בראשותו של פרופ’ פרנץ בריל. ברמת חן היתה הפסיכיאטרית הראשית לילדים עד לפרישתה ב 1972.

במקביל היתה ד”ר מרברג מרצה בביה”ס לרפואה ובחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב וחברה בחברה הפסיכואנליטית. היא הקימה דור של תלמידים ומודרכים ושוב, לדברי מרים לזרוס היא נודעה בגישתה ההומנית כמיטב המסורת של התחנה ברמת חן ופרופ’ בריל. היא הדגישה את חשיבות הדיאלוג האנושי בין המטפל והמטופל, כבסיס שקודם בחשיבותו לתיאוריה ולטכניקה הטיפולית. ככלל היא התרחקה מדוגמטיות תיאורטית וניסתה להעביר לתלמידיה את המסר שירחקו מחיפוש אחר אמיתות שכאלו.

ד”ר הילדה מרברג נפטרה ממחלת הסרטן ב 1989. השאירה אחריה בן ובת.

מקורות:

לזרוס, מ. שיחות, כרך ד’, חוב’ מס’ 1, נובמבר 1989.

לוי ניסים ולוי יעל, (2012). רופאיה של ארץ ישראל, 1799-1948, מהדורה שניה, הוצאת איתי בחור, עמ’ 292.

מאמרים פרי עטה:

– Marberg H.M., Training in child psychiatry in Israel Acta Paedopsychiatrica, March 1966, 33(3):84-85

– Marberg H.M. Teaching child psychiatry to pediatricians Pediatrics, June 1970, 45(6):1012-1016.

– Marberg H.M., On the problem of spoiling of children during rearing and developmentPraxis der Kinderpsychologie ind Kinderpsychiatrie, April 1971, 20(3):97-102 (in German).

– Marberg H.M., Changes in the rearing of kibbuz children – report on three generationsPraxis der Kinderpsychologie und Kinderpsychiatrie, April 1972, 21(3):96-104 (in German)

– Marberg H.M., Susz E., Development of a kibbutz girl who lost her father at the age of two yearsActa Paedopsychiatrica, 1972, 39(3):59-66.

– Marberg H.M., Fragmentary psychoanalytic treatment of acute homosexual panic,

psychoanalitic Review, 1972, 59(2):295-304

– Susz E., Marberg H.M., Autistic withdrawal of a small child under stress,

Acta Paedopsychiatrica, May 1978, 43(4):149-158.

– Marberg H.M., Child psychiatry in Israel,  Acta Paedopsychiatrica, January 1981, 46(4):203-206.