לופצקי, ד”ר פני

נולדה בקייב ב 1874 
עלתה לפלסתינה ב 1939
נפטרה בציריך ב 1957

 

פניה שוורצמן לוצקי (1874?-1965)
נולדה בקייב כאחת משבעה ילדים של יזם טכסטיל אמיד יהודי רוסי איזק שוורצמן.
אחד מאחיה היה פילוסוף הדת לייב שסטוב (ליאו   שוורצמן)
ב 1898 החלה  בברן לימודי פילוסופיה וסיימה דוקטורט ב1909 על היינריך ריקרט.
חיה עם בעלה הקומפוזיטור הרמן לוצקי (1871-1957) עד לראשית שנות העשרים בג’נבה. שם עשתה את האנליזה הראשונה שלה כנראה אצל סבינה שפילריין.
ב 1922 עברה לברלין, סיימה שם אנליזה לימודית אצל איטינגון.
בין 1928 ל 1936  היתה  חברה מהמניין בחברה הפסיכואנליטית הגרמנית.

ב1935 הופיע ספרה על סרן קירקגור (בהוצאת האינטרנשיונל) בו היא מתארת עד איזו מידה הוא הגיע לגילוי הקונפליקט האדיפלי של עצמו, אותו הוא רצה לפתור באמצעות מושגים פילוסופיים ודתיים.

לאחר עליית היטלר לשלטון, היגרה פניה לוצקי לפריז ב1935 ובהמשך לפלשתינה ב1939.
נהייתה ב1941 חברה מהמניין וב 1944 אנליטיקאית דידקטית בתברה הפסיכואנליטית בארץ-ישראל (CPI)

ב1940 הכניסה סמינר פסיכואנליטי במכון בירושלים למורים ומדריכי נוער וגננות. עם הקורס הדו שנתי הזה לחינוך
מיוחד (הייל פדגוגי) פסיכואנליטי אשר היה באורנטציה של אוגוסט אייכהורן , פני לוצקי אמנם נותרה בפינה מבחינת הcpi   אבל נתנה תרומה חיונית ומשמעותית להפצת הפס’א בתחומי החינוך הישראלי.
בעידוד האירגון הרפואי הדסה, הוביל הסמינר הזה לייסוד החברה הפלשתינית להיגיינה מנטלית ולעיתון היגיינה רוחנית
לחברה היו הסתיגויות מהשיטה של אייכהורן וב 1952 סרבו  להכיר בסמינר.
ב 1957 עברה לציריך, בה חייתה עד למותה.

כתבים
ספר הגות על ריקרט ברן 1910

על תיקוף אוקולטי של הפסא’ הופיע באימגו 1926

על משמעות גורל הליבידו להתפתחות רעיונות דתיים אימגו   1927

מאמר בצרפתית 1934

הספר על סרן קירקגור וינה 1935

החזרתיות אצל   קירקגור 1936

על מהטמה גנדי –הבנה פס’א של הסיבות למלחמות והאמצעים למנע אותן  1952

על מזוכיזם והצורך בהענשה פסיכה 1956

מאמר בצרפתית 1959

SCHRIFTEN (Auswahl)

Rickerts Lehre über die logische Struktur der Naturwissenschaften und Geschichte. Phil. Diss. Bern 1910

Eine okkultistische Bestätigung der psychoanalyse. Imago 12 (1), 1926, 70-87

Bedeutung der Libidoschicksale für die Entwicklung der religiösen Ideen. Imago 13 (1), 1927, 83-121

L’opposition du surmoi à la guérison. Trois cas cliniques. RFP 7 (2), 1934, 197-216

Sören Kierkegaard. Das subjektive Erlebnis und die religiöse Offenbarung. Eine psychoanalytische Studie einer Fast-Selbstanalyse. Wien 1935

Die Wiederholung bei Kierkegaard. Almanach der psychoanalyse 10, 1936, 175-182

Mahatma Gandhi. A contribution to the psycho-analytic understanding of the causes of war and the means of preventing wars. IJP 33, 1952, 485-488

Das Problem des Masochismus und des Strafbedürfnisses im Lichte klinischer Erfahrung. Psyche 10, 1956, 331-347

L’angoisse de la mort et l’idée du bien chez L. N. Tolstoï. RFP 23, 1959, 495-525

LITERATUR + LINKS

Etkind., Alexander: Eros des Unmöglichen. Die Geschichte der psychoanalyse in Rußland (1993). Leipzig 1996

Gumbel, Erich: Die psychoanalyse in Israel. Psyche 20, 1966, 67-73

Nagler, Smuel: Obituary Dr. Fanya Lowtzky. Israel Annals of Psychiatry and Related Disciplines 3, 1965, 285-286

Kloocke, Ruth: Mosche Wulff. Zur Geschichte der psychoanalyse in Russland und Israel. Tübingen 2002

Martin, Bernard: The life and thought of Lev Shestov. In Lev Shestov: Athens and Jerusalem. Ohio 1966 +Lev Shestov Homepage (20.2.2012)

Rolnik, Eran J.: Berliner Empfindlichkeiten, russische Bildwelten und Jerusalemer Wirklichkeiten. Die Etablierung der psychoanalyse im jüdischen Palästina/Israel. Jb psychoanal 57, 2008, 57-77

Universitätsarchiv der Universität Bern (27.6.2009)

University of Glasgow: Lev Shestov Website (23.5.2011)

Wikipedia (16.3.2015)