נולד ב1934
נפטר ב 2023
הפילוסופיה היוונית, ההיסטוריה, הרפואה והתפיסה הפסיכואנליטית, הן הן שהיו תמיד אור לרגליו – כל תחום כשלעצמו, והשילוב שביניהן, למקורות ההשראה שלו.
למד רפואה בוינה, מצא את יעודו כרופא פסיכיאטר בשנים הרבות בהן שימש בבית החולים שלוותה – ביוזמה, הקמה וניהול מחלקת יום במודל חדשני (לזמנו) של “Half way in”, מתוך קונספציה בה האמין ואשר עליה גם נלחם, שניתן למנוע אשפוז מלא של מטופלים, ע”י פסיכותרפיה אינטנסיבית וכך גם למנוע אשפוזים חוזרים.
אלכס למד ולימד פסיכותרפיה באוניברסיטת תל אביב, והוזמן להציג את תורתו גם בבתי חולים שונים בארץ ובעולם, ובכנסים בינלאומיים בהם הותיר את חותמו כמרצה משפיע, רחב אופקים, ומאתגר הן בתפיסותיו והן בגישתו ודרך הצגתן לקהליו.
“מצוינות” היא דגל שהתרגלנו להתהדר בו. אצל אלכס קיבלה המילה “מצוינות” נופך נוסף, שמשמעותו אינה מצטמצמת לעשיית מעשה באופן כמעט מושלם, או יותר טוב מאחרים. אלכס דרש מן המצטיינים – וזה נראה לו כה מובן מאליו – גם יצירתיות, הוא דרש משומעיו לחפש תמיד גם את הפן הנוסף – איזשהו מימד חדש, ראייה מקורית וחשיבה רעננה. והוא דרש זאת קודם כל – מעצמו.
אומנם אין בעולם הגדרה ברורה מה זו מצוינות, אבל אנסה להיעזר בפרפרזה על דברי הפילוסוף הבריטי BERTRAND RUSSELL שאמר שאומנם אינו יכול להגדיר במדויק איך פיל נראה, אך הוא בטוח שיוכל לזהות אותו ברגע שיפגוש אותו.
אלכס האמין שכל אחד מאיתנו יכול להגיע למצוינות אישית וגם לזהות מצוינות כשיפגוש בה. ואם נוסיף לכך את החשיבות שנתן אלכס למקומו של הפרט במרכז – נבין גם שמצוינות זו אמורה להוות, מבחינתו, דוגמא ומופת לאחרים. היא שתוביל, תראה את הדרך – תכוון למה לשאוף ומה הדרך הנכונה לחיות ולעשות דברים.
ההתפתחות האישית, הן במסגרות של הפסיכואנליזה וכמטפל, בהרחבת הדעת, והלימוד היוו משקל גדול בדרכו ואמונתו של אלכס. באותה רוח גם נהג כאשר, במהלך שנותיו כמנהל מחלקה, מצא בעצמו את החובה והזכות להרחיב ידע ולנסוע לארה”ב לשנה מאוד מתרימה במחיצתו של פרופ’ א. קרנברג ( O. Kernberg), עמו גם המשיך לקיים יחסי הערכה והפרייה הדדיים.
אלכס נגע והשפיע על רבים – על חברים, קרובים ובני משפחה.
חשיבות רבה ראה אלכס לאתיקה הפסיכיאטרית, ולא מקרה הוא שמצא את דרכו לוועדת האתיקה הפסיכיאטרית.
אלכס היה עבורנו כמגדלור. כל אחד בדרכו שאב מאורו, מהכוונתו ותפיסות עולמו.
בכאב עמוק אנו נפרדים ממך, אך לא מכל הטוב שנתת לנו.
