מחאה וגילוי דעת בנוגע לחקירתו של ד”ר ערן רולניק

אנו, חברי וחברות המכונים להכשרה פסיכואנליטית בישראל, מבקשים למחות חריפות על זימונו של ד”ר ערן רולניק, פסיכיאטר, היסטוריון ופסיכואנליטיקאי מוערך, לחקירה בגין טורי דעה שכתב בעיתון “הארץ”.
אנו רואים בחומרה רבה את הניסיון להגביל את חופש הביטוי הלגיטימי של אדם שטורי הדעה שלו מבוססים על פרספקטיבה היסטורית ופסיכואנליטית, ושמזמין את קוראיו לחשיבה עצמאית ומקורית על מופעי הזמן הזה כמו על מופעי זמנים עברו.
נדהמנו לגלות שבתקופה שבה אנשי הטיפול בכלל, והפסיכואנליטיקאים בפרט, מגוייסים בהתנדבות לילות כימים לטיפול בניצולי הטבח בדרום, במשפחות הנרצחים החטופים והמפונים – המדינה רואה לנכון לחקור חבר מרכזי בקהילת המטפלים על עמדותיו.
טורי הדעה של ערן רולניק הם הזמנה פתוחה לחשיבה חופשית וככאלה הם מן הגילומים החשובים ביותר של מה שמאפיין את החשיבה האנליטית במיטבה: פתיחות, סקרנות, חופש מחשבה וביטוי, ואחריות עמוקה כלפי כל אחר.

את הדברים הללו אנו כותבים לכם לאחר שערן רולניק, חבר ומנחה בחברה הפסיכואנליטית בישראל, שיתף אותנו בפרטי המקרה והחקירה.
משתפים כאן את המכתב שכתב לנו בנושא:

לכבוד ועד החברה הפסיכואנליטית
חברות יקרות,

אני מוצא לנכון לשתף אתכם בהתפתחות מדאיגה שנוגעת לחופש הביטוי בארץ וליחסים שבין ישראל הרשמית לעובדי מקצועות הבריאות.
רקע קצר- נוסף על עבודתי כפסיכיאטר ופסיכואנליטיקאי מנחה ומדריך ומורה באוניברסיטה, אני משמש מזה כ-10 שנים כמנהל המחלקה הרפואית בלישכה לפיצויים אישיים מגרמניה במשרד האוצר.
המדובר בתפקיד אדמיניסטרטיבי קטן של פיקוח ובקרה על רופאי האמון הישראלים שמספקים חוות דעת רפואיות לרשויות הפיצויים בגרמניה שקובעות על פיהן את קצבאות ניצולי השואה.
אתמול זומנתי לחקירה דחופה במחלקה לאכיפה משמעתית של נציבות שירות המדינה. נחקרתי במשך 3 שעות על כתיבתי הפובליציסטית ופעילותי החברתית במסגרת מחאת קפלן.
החקירה כללה תשאול מדוקדק לגבי עמדותיי הפוליטיות כפי שהן עולות ממאמרים שונים שפרסמתי בעיתון הארץ בעת האחרונה. ערימה גדולה של מאמרי בעיתון הארץ מסומנים ומודגשים הונחה על השולחן והחוקר הקריא פסקאות וטענות נבחרות מתוכם וביקש את אישורי שאני עומד מאחרי הכתוב.
השאלות כללו התייחסות לראש הממשלה, לרעייתו, ולחוקים שונים שהקואליציה מקדמת ושלהם התייחסתי במאמרי הדעה שלי.
נשאלתי האם זה נראה לי ראוי שעובד מדינה בדרגתי ישתתף במחאת קפלן, ינאם בעצרות של אקדמיה ובריאות נפש ויביע דעה על חקיקה בנושאים של בריאות הנפש ואתיקה רפואית.
הסברתי לחוקר החביב (בן קיבוץ איילת השחר ושוטר לשעבר) שאני אינטלקטואל, רופא, מורה ומטפל ושכתיבה פובליציסטית ואקדמית היא חלק מייעודי ושאני דווקא רואה קשר בין עבודתי הציבורית לבין הגנה על זכויות הפרט ושאין בכוונתי לחדול מכתיבה ומהבעת דעה. הסברתי לחוקר את הקשר שבין בריאות נפש לדמוקרטיה ואת ההבדל שבין הסתה ורדיפת הרוח והמחשבה לבין אהבת מולדת וחרדה לגורלה. זו היתה שיחה קומית ומזעזעת כאחת, שבה החוקר והנחקר מתחלפים קצת בתפקידים וכל אחד בתורו מזדעזע מהנעשה במדינה.
זו היתה שיחה מהסוג שהכרתי וכתבתי עליהן במחקריי על ההיסטוריה של הפסיכואנליזה בשנות ה 30 וה 40 של המאה הקודמת.
נאסר עלי לרשום את תוכן השיחה או להקליטה ולא קיבלתי העתק מהפרוטוקול שאותו אקבל לידי רק במידה ויוחלט על העמדתי לדין משמעתי.
אין ספק שלא מדובר ביוזמה של הנציבות כי אם בהוראה מגבוה כפי שניתן היה להתרשם בסוג השאלות שעלו בחקירה.
כששאלתי את החוקר אם יצא לו לקיים חקירות נוספות כאלה בתקופה האחרונה הוא חשב קצת ואמר ״היה לי כאן מישהו שהעלה ברשת החברתית תמונה של חטופים עם דגל של פלסטין שחקרתי אותו. אבל אתה באמת בליגה אחרת, כי ברור שאתה בנאדם שאוהב את המדינה. אז לא נראה לי שיש לך ממה לדאוג.״

שלכם,
ערן רולניק

חתומים וחתומות על מכתב המחאה:
ד״ר ויויאן שטרית-וטין – החברה הפסיכואנליטית בישראל, יו״ר
שימי תלמי – מכון תל אביב לפסיכואנליזה בת זמננו, יו״ר
רענן קולקה – ׳רוח אדם׳ – הכשרה פסיכואנליטית-בודהיסטית, ראש התוכנית
אהובה יבין ארנון – החברה הישראלית לפסיכולוגיה אנליטית, נשיאה
בתיה ברוש פלמוני – המכון הישראלי לפסיכולוגיה יונגיאנית על שם אריך נוימן, נשיאה
איריס אליקים-מירוז – העמותה היונגיאנית הישראלית החדשה, יו״ר
ליאת אריאל – מכון ישראלי לאנליזה קבוצתית, יו״ר הוועד המנהל
ח׳ליל סבית – ועד ג׳אפ נלס, יו״ר