נולדה באודסה ב 1911
נפטרה בירושלים ב- 1979
הייתה יושבת ראש ועדת ההוראה בשנים 1977- 1975
נעמי וייס-גליקסון נולדה באודסה בשנת 1911, בתם הבכורה של משה יוסף גליקסון, מנהיג ציוני ועיתונאי, דמות מרכזית בתנועה הציונית באודסה, ומלכה (מאשה) לבית ליפונר, ואחות לבנימין גל (גליקסון) ומרים גליקסון. לאחר מלחמת העולם הראשונה, בשנת 1919, עלתה לארץ עם משפחתה באוניה “רוסלאן”. היא ומשפחתה היו מראשוני עולי העלייה השלישית, אביה כיהן כחבר הוועד הפועל הציוני והוועד הלאומי, והיה לעורך עיתון הארץ בשנים 1923-1938. כשהייתה בת 28 נפטר אביה לאחר שנפגע בתאונת דרכים קשה.
בשנים 1931-1933 למדה נעמי פסיכולוגיה באוניברסיטת פרידריך וילהלם בברלין. עם סיום לימודיה שבה לפלשתינה, והייתה לאחת המתמחות הראשונות במכון הפסיכואנליטי שקם בארץ. בשנת 1967 הפכה לחברה מן המניין בחברה, ובהמשך הפכה לאנליטיקאית מנחה. בין השנים 1975-177 כיהנה כראש ועדת הוראה. נעמי הייתה אנליטיקאית ילדים, והייתה לה תרומה משמעותית להתפתחות הטיפול הפסיכואנליטי בילדים בישראל.
נעמי נישאה לאברהם וייס.
היא נפטרה בירושלים ב11.12.1979.
