בנטל, ד”ר ויקי

נולדה בקלן, גרמניה ב 1906
עלתה לארץ ישראל ב1936
נפטרה בחיפה ב1992

היתה נשיאת החברה ב 1970

 

ד”ר ויקי בנטל

ד”ר ויקי בנטל נולדה כויקטוריה ניומן בקלן ב-9 בנובמבר, 1906. בהיותה בת חמש היא עברה עם הוריה לברלין, ועם סיום לימודיה בגימנסיה החלה את לימודי הרפואה. כמקובל באותה תקופה בחרה ללמוד באוניברסיטאות שונות בגרמניה, ואף שהתה פרק זמן בוינה, בה התעורר בה הענין בפסיכולוגיה בכלל ובפסיכואנליזה בפרט. בעת לימודיה בוינה ניתחה בלימודי הפתולוגיה ריאה נגועה בשחפת ונדבקה במחלה. כתוצאה נאלצה להפסיק את לימודיה ולצאת להבראה ממושכת בדבוס. בשנת 1933 חזרה לברלין והמשיכה את ההתמחות בבית החולים האונירסיטאי, Charité. באותה תקופה התחזק הקשר של ויקי לחוגים ציוניים, בהם גם פגשה את בעלה ארתור בלומנטל, ציוני בלב ובנפש שגמר אומר לקשור את חייו לארץ ישראל הרבה לפני עליית היטלר לשלטון.
בשנת 1935 קבלה ויקי הודעה לקונית מבית החולים, לפיה “בנסיבות הזמן” מופסק מסלול התמחותה. באותה שנה נסעה לביקור בפלשתינה כהכנה לעלייתה במרץ, 1936. כיון שצפתה שלא תוכל לעבוד כרופאה, הכשירה עצמה לעבודה בתחום הקוסמטיקה ואף עברה קורס לטיפול ביולדות לאחר הלידה.
לאחר שנתיים בתל-אביב עברה משפחת בלומנטל (לימים בנטל) לחיפה, בה התחילה ויקי את תהליך הכשרתה כפסיכואנליטיקאית אצל ד”ר ברתה (בטי) גרינשפן. במקביל עבדה בבית החולים הפסיכיאטרי “בלומנטל” (אין כל קשר משפחתי) בחיפה. היא השלימה את תהליך ההכשרה וקבלה את היתר החברה הפסיכואנליטית לעבוד כפסיכואנליטיקאית עצמאית בשנת 1949, ואת רשיון משרד הבריאות לעסוק ברפואה ולשאת את התואר ד”ר בשנת 1950. בשנת 1963 קבלה תעודה “רופא מומחה בפסיכיאטריה”.
מיד עם תום תקופת ההכשרה החלה ויקי לפעול גם בתחום החינוכי. היא העבירה קורסים לאנשי חינוך מחיפה והקיבוצים בסביבה (בעיקר בקרב קיבוצי השומר הצעיר) במבוא לפסיכואנליזה וטיפול דינאמי , ועם הקמתו ע”י התק”מ לימדה בסמינר “אורנים” “מבוא לפסיכואנליזה”. בשנות ה-60 החלה לייעץ ל”עליית הנוער” והדריכה עובדים סוציאליים.
בשנת 1953 השתתפה ויקי לראשונה בכינוס העולמי של החברה הפסיכואנליטית שהתקיים בלונדון. בהזדמנות זאת פגשה את אנה פרויד, שאף טרחה להעביר את התרשמותה החיובית ממנה לד”ר גרינשפן. פעילותה במסגרת החברה הפסיכואנליטית בישראל כללה מפגשים סדירים של “הקבוצה החיפאית” וישיבות תכופות בירושלים. לשיאה הגיעה פעילות זאת עם התמנותה של ויקי לנשיאת החברה הפסיכואנליטית בישראל בשנת 1970. בתקופת כהונתה הגיע לראשונה נשיא החברה העולמית, ד”ר ליאו רנגלRangell)) לביקור בישראל בשנת 1972.
בשנת 1987 החלה ויקי לפעול בהתנדבות בעמותת “עמך” ולתת סיוע לניצולי שואה.
ויקי היתה בריאה ופעילה באופן מלא עד לארוע המוחי שממנו נפטרה בחול המועד פסח, ב – 21 באפריל, 1992. היא הותירה שלושה ילדים ואחד עשר נכדים ונכדות.