ערב עיון שני – “לכתוב עם פרויד – מהקשבה לכתיבה בפסיכואנליזה”

הועדה המדעית מזמינה   לערב עיון שני במסגרת הסדרה “80  שנה למותו של פרויד – מסורת והתחדשות בקליניקה ובתאוריה הפסיכואנליטית”

“לכתוב עם פרויד – מהקשבה לכתיבה בפסיכואנליזה”

 

ערב לציון צאת הספר: זיגמונד פרויד – מכתבים  בעריכת ערן רולניק.

הדוברים: שמעון זנדבנק, רבקה אייפרמן ועודד וולקשטיין.

יו”ר הערב- הנרי שור

 

הערב יתקיים ביום שלישי 26.11.2019  בשעה 20.30 – 22.00 בבית החברה הפסיכואנליטית, רחוב קרליבך 23 קומה 1 בתל אביב.

עלות האירוע- 70 שח, לסטודנטים ומתמחים- 50שח.

 

לינק הרשמה לאורחים

 

רבקה אייפרמן: על הארות והערות ב”מכתבים”, הקושרות את כתיבתם לאנליזה העצמית של פרויד ולמשמעותה.

תקציר: “קצת מוזר שהאנליזה שלו [של פרויד] נקראת עד היום אנליזה עצמית”. כך מציין ערן רולניק באחת מהתבוננויותיו המלוות את מכתבי פרויד באסופה שערך. אנליזה עצמית היא מן הנושאים החוזרים, המוארים והנידונים לאורכו של הספר: בצמוד למספר מכתבים העוסקים בה ישירות, בדברי ההקדמה לספר ובדיון הסוגר אותו. האם מתגבשת במהלך הספר תפישה על מקומה ומהותה של האנליזה העצמית בחיי פרויד? ובפרט, על מקומה של כתיבת מכתבים באנליזה זו?

עודד וולקשטיין: המכתב שלא נפתח: הערה על קריאתו של פרויד ב“איש החול” לאת“א הופמן

תקציר: לרגל צאת קובץ המכתבים, אעסוק ביחסו הטעון של פרויד לממד האפיסטולרי ביצירתו של הופמן “איש החול”, שבה הוא מעיין בהרחבה בחיבורו “האלביתי”. כידוע, סיפורו של הופמן נמסר – לפחות בחלקו הראשון – באמצעות התכתבותם הקדחתנית של נתנאל וקלארה. אופן מסירה זה מערבל את סדר הזמנים הטבעי ומדגיש באורח דרמטי את אופיה המלאכותי של המסירה הספרותית. אלא שפרויד עוקף ממד זה של הטקסט ועורך מעין “נטורליזציה” לסדר הזמנים של הסיפור. אנסה להראות שמעקף זה ברמת הסיפר מקביל לפיחות במעמדה של אולימפיה, הבובה הממוכנת, ברמת המסופר. אראה כיצד פרויד ונתנאל נועדים בצומת המשותף של אימת המכונה – האישה אצל נתנאל, הספרות אצל פרויד. אראה שאצל פרויד המכונה מזוהה בראש ובראשונה עם ה”ספרותיות” של הספרות, עם הממד האוטו-רפרנציאלי שלה; במובן זה, הספרות ניצבת מול התיאוריה כבבואה שחורה, המאיימת לחשוף את הממד המכני של האחרונה – את המידה שבה התיאוריה נסבה, ככלות הכל, על עצמה (ולא על ה’עולם’ שמחוצה לה). אם נתנאל בטירופו נעשה למכונה/ לאשה, ה”טירוף” שאותו מבקש לביית פרויד הוא היעשותה של התיאוריה ה”אורגאנית” למכונה ספרותית.

 

שמעון זנדבנק: מכתבים ופסיכואנליזה.

ההרצאה תיגע בקשר בין הפסיכואנליזה והז’אנר של המכתב ובדמיון בין המכתב והסיטואציה הפסיכואנליטית ותעלה את הסוגיה האם המכתב הוא ז’אנר ספרותי . קירבת הטקסט לקונטקסט (של הנמען ושל העולם החיצון) מבדילה בין המכתב לשאר הז’אנרים הספרותיים ועם זאת הערכים האסתטיים המקובלים בשיפוט של כל טקסט ספרותי חלים גם על מכתבי פרויד. היא תתייחס גם לשאלת העריכה והדיוקן של פרויד המתקבל ממנה ואף ליחסו ליהדות ולציונות.

 

רבקה אייפרמן – פסיכואנליטיקאית מנחה, לשעבר יו”ר ועדת ההוראה הממונה על הכשרת פסיכואנליטיקאים מטעם החברה הפסיכואנליטית בישראל ונשיאה לשעבר של החברה. פרופסור חבר אמריטוס באוניברסיטה העברית בירושלים.

עודד וולקשטיין – מתרגם ומסאי, עורך הפרוזה של “כתר”. ספרו האחרון “הסבך”,  בהוצאת דביר. מתעניין בספרות גותית, במסורת של הנשגב וביחסים בין פסיכואנליזה לספרות.

שמעון זנדבנק –  חוקר ספרות ומתרגם שירה. פרופסור אמריטוס לספרות אנגלית והשוואתית, האוניברסיטה העברית. תירגם מיצירות צ’וסר, שקספיר, ייטס, צלאן ועוד. חתן פרס ישראל לתרגום שירה 1996.