טיפול פסיכואנליטי

 

למרות הגיוון והשונות המאפיינים את הטיפול הפסיכואנליטי, כפי שהוא מייושם בילדים, במתבגרים ובמבוגרים, ניתן לתאר מספר מאפיינים המייחדים גישה טיפולית זו. הטיפול הפסיכואנליטי, כמו כל גישה טיפולית, שואף להביא להקלת סבלו של המטופל, אבל מבחין בין סימני המצוקה הנפשית לבין שורשיה ורואה את ייעודו בשינוי מקורות הסבל. מקורות הסבל הם בדרך כלל בלתי מודעים ושונים מהתלונות המודעות שמביאות את הסובל לטיפול. משום כך, הטיפול נוטה להיות ממושך, אינטנסיבי ומעמיק. האינטנסיביות מתבטאת בתדירות הגבוהה של הפגישות הטיפוליות (בין שלוש לחמש פגישות שבועיות). ההעמקה כרוכה במתן דרור למחשבותיו והתבטאותו של המטופל, בעידוד לומר כל שעולה בדעתו, בניתוח חלומותיו ודמיונותיו, ובאפשרות להעלאת תכנים שבדרך כלל אינם חלק מן השיח המודע והנשלט. המצב הטיפולי, המאופיין בכך שהמטופל שוכב על ספה והמטפל נמצא מחוץ לשדה הראיה שלו, תורם אף הוא להעצמת אפשרויות אלה. למגוון היחסים המתפתחים בין המטופל והמטפל יש חשיבות מרכזית בהבנת הרבדים הרגשיים והבלתי מודעים שהמטופל מביא עמו מהתנסויות חייו.


היסטוריה